בין אשליה למציאות: ההתחזקות של בן גביר

כפי שהסקר האחרון שפורסם בחדשות 13 וסקרים רבים אחרים מלמדים, ח"כ איתמר בן גביר הפך במרוצת השנים ובייחוד במהלך השנה הנוכחית לברומטר משמעותי במגרש הפוליטי. הוא ידע להוביל מפלגה, שלאורך השנים נתפסה כשחקן אזוטרי על גבול הלגיטימיות לשחקן משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו, ולברומטר מרכזי בכל קואליציה עתידית של גוש הימין בראשות נתניהו.

את התחזקותו הפוליטית המטאורית ואת מידת התמיכה הציבורית הגוברת בו ניתן לייחס לשני מהלכים מקבילים: ראשית, ח"כ בן גביר למד והפנים היטב את כוחה הציבורי של תדמית ממלכתית.

בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, הוא מציג באופן אמין למדי תדמית מתונה הרבה יותר מאשר בעבר, הוא למד לעטוף את עמדותיו שלא השתנו באופן מהותי ברטוריקה מתונה והפך אט אט למרואיין מבוקש בכל ערוצי התקשורת הכתובה והמשודרת.

אך תהליך זה עומד בצילו של התהליך המרכזי שהפך את בן גביר מדמות שולית הנמצאת מחוץ לגדר, לפוליטיקאי לגיטימי רב השפעה על המערכת הפוליטית כולה. השנה הפוליטית האחרונה עמדה בסימן שבירת גבולות פוליטיים ומיטוט הטאבו, שהמערכת הפוליטית הטילה על עצמה לאורך כל שנות קיומה.

בראש וראשונה כניסתה של מפלגת רע"מ כחברה לגיטימית ומלאה בקואליציה שלא רק נוספת לקואליציה קיימת, אלא מהווה משענת הכרחית לקיומה של הממשלה. זאת לצד חיזוק משמעותי של מפלגת השמאל הרדיקלית מרצ, שהפכה לגורם פוליטי מרכזי לאחר שני עשורים במדבר הפוליטי.

שבירת הגבולות משמאל הקרינה באופן ישיר גם על שבירת הגבולות מימין. המצביע הימני הסביר השתכנע כי אם נציג הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית מנסור עבאס, מקבל תעודת כשרות מלאה עד כדי השתתפות מלאה ומרכזית בקואליציה, אין סיבה שלא להעניק תעודה עם כשרות מהדרין דווקא לנציג הימין הרדיקלי. רוצה לומר, הלגיטימיות והמרכזיות של בן גביר הינה משקל נגד ותוצאה ישירה של הלגיטימיות והמרכזיות של המפלגות הערביות והא בהא תליא.

לבן גביר ישנם שלושה מקורות מובחנים של תומכים: הראשון והמרכזי הוא אנשי הציונות הדתית, בעיקר חלק מסוים של מתנחלים וצעירים. השני הם אנשי שכונות וערים בפריפריה החברתית של ישראל והשלישי הם חלק מהציבור החרדי במיוחד חלק מאנשי תנועת חב"ד.

את שני המקורות האחרונים, אנשי שכונות פריפריאליות והציבור החרדי הוא מיצה עוד בסבבים הקודמים לדעת מספר סוקרים שמתמחים בהרגלי ההצבעה של הציבור הימני היקף ציבור פוטנציאלי זה עומד על כשלושה מנדטים בלבד. מכאן שעיקר הגידול בתמיכה בו אמור להגיע מהציבור הציוני דתי. אך דא עקא שלמרות כל הנאמר על השיפור בלגיטימיות שלו, בחלקים נרחבים של הציבור הדתי לאומי, הוא עדיין סובל מתיוג שלילי ביותר, הן בשל הסתייגות מדעותיו ובעיקר מסגנון הפעולה שבו הוא נוקט והן בשל החשש מהכתמת הציבור כולו בתיוג של קיצונים או אף גזענים ולכן בלתי סביר כי היקף התומכים ישירות בו מתוך הציונות הדתית ומעדיפים אותו על פניו של סמוטריץ' יגדל באופן כה משמעותי.

ד"ר עדו ליברמן הוא סוציולוגי וחוקר הציונות הדתית במכללה אקדמית גליל מערבי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com