"המקור" הוכיחה: תמיכת האופוזיציה בנתניהו מזיקה לישראל | דעה

כראש הממשלה שהפך את האיום האיראני לגולת הכותרת של מורשתו, נתניהו הוביל אותנו בסופו של יום למצב בו איראן היא מדינת סף גרעינית, אך כדי להפיק את הלקחים חייבים להפנות את הזרקור גם למי שהכשירו, נירמלו ואיפשרו את מדיניות נתניהו - ומהתקנרפות האופוזיציה בסוגיה האיראנית אפשר ללמוד הרבה לגבי המלחמה בעזה

רה״מ נתניהו בפתח ישיבת הממשלה
רה״מ בנימין נתניהו | צילום: רויטרס

השבוע עסקה התוכנית "המקור" בערוץ 13 בכישלון המאמצים של בנימין נתניהו לבלום את תכנית הגרעין האיראנית. כראש הממשלה שהפך את האיום האיראני לגולת הכותרת של מורשתו, החליט שישראל תשקיע מיליארדים בהיערכות לתקיפה צבאית, והכניס למערבולת את יחסי ישראל-ארה"ב סביב הנושא, נתניהו הוביל אותנו בסופו של יום למצב בו איראן היא מדינת סף גרעינית. מעצמה אזורית המצויה, לפי העדויות בתוכנית "המקור", במרחק החלטה אחת בלבד מייצור פצצה. נתניהו אחראי ללא ספק לכישלון הזה, בדומה לכשלונו סביב אירועי 7 באוקטובר, אך כדי להפיק את הלקחים חייבים להפנות את הזרקור גם למי שהכשירה, נירמלה ואיפשרה את מדיניות נתניהו: האופוזיציה.

"המקור" אמנם נגעה בכך בקצרה, ובתכנית שולבו אמירות מפי יאיר לפיד, בוז'י הרצוג וציפי לבני מאמצע העשור הקודם (כולן תואמות, כמובן, את עמדת נתניהו), אך ראוי להתעכב ולהרחיב בנושא, כי הוא בנפשנו. כך, המפלגות שעמדו בראש האופוזיציה מאז שובו של נתניהו לשלטון ב-2009 (למעט תקופות קצרות יחסית שבהן ישבו בממשלות שהקים), בחרו לאורך השנים לתמוך באופן מוחלט באסטרטגיה שהתווה ויישם נתניהו בנושא האיראני.

ליקוי המאורות הזה מצד מי שאמורים היו להציב אלטרנטיבה ניכר מהרגע הראשון. בשנות ה-90, כאשר ראש הממשלה דאז יצחק רבין חתר לסיים את הסכסוך עם הגורמים המתונים בעולם הערבי ולהתמקד באיום האיראני, נתניהו הוביל את ההתנגדות לכך, והתעקש שאש"ף הוא הוא האיום האמיתי. אלא שבהמשך הקריירה הפוליטית שלו, נתניהו - כמו נתניהו - זיהה את הפוטנציאל של הנושא האיראני כסוגיה לקמפיין שאיפשר לו לזרוע פחד בציבור, ולמצב את עצמו כיחיד המסוגל לעמוד מול העולם ולבלום את הגרעין. זה היה פייק אז כמו שזה פייק היום, אבל במקום לחשוף את הבלוף, האופוזיציה עסקה כרגיל בלהוכיח שהיא פטריוטית לא פחות מנתניהו - והכשירה את הספין שלו.

שר הביטחון, אהוד ברק, יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו
רה"מ נתניהו ושר הביטחון ברק (ארכיון) | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ההמשך היה גרוע עוד יותר. כזכור, אהוד ברק גרר את מפלגת העבודה לשמש כגלגל חמישי בממשלת נתניהו, והפך בעצמו לאדריכל הראשי של התכנית המגלומנית לתקוף באיראן - תכנית שקשה לדמיין את מימדי האסון שהיה יכול להתחולל כאן לו הייתה יוצאת לפועל. אלא שהאופוזיציה לא הובילה אז התנגדות ציבורית למהלך, ומי שנאלצו להזיע ולהתאמץ כדי לסכלו היו בכלל ראשי מערכת הבטחון ונשיא המדינה שמעון פרס.

כאשר ממשל אובמה הצליח להביא את האיראנים לחתום על הסכם הגרעין ב-2015 - מהלך שאנשי המקצוע בירכו על הישגיו בהרחקת איראן מפצצה - לא רק שנתניהו תקף את ההסכם ויזם עימות מכוער לגביו עם ארה"ב, ששיאו בנאום המתריס שנשא נגד אובמה בקונגרס, אלא שגם באופוזיציה הצטרפו אז לחגיגה. אמנם הם שילמו מס שפתיים נגד ההתגרות באמריקנים, אך הם הקפידו בעיקר לתאר את ההסכם כ"רע לישראל" ("נורא", כינה אותו אז הרצוג כשהיה יו"ר המחנה הציוני) והבהירו כי בנושא זה אין הבדל בינם לבין הממשלה. הדברים הדרדרו לשפל כאשר נתניהו שכנע את הנשיא דונלד טראמפ לצאת מההסכם ב-2018. היה זה מהלך פופוליסטי והרה אסון, אשר הזניק את איראן למעמדה הנוכחי כמדינת סף. והאופוזיציה? יאיר לפיד אולי חשב שעדיף היה להישאר בהסכם, אבל ציבורית הוא הזדרז לברך את טראמפ על "עמידתו האיתנה לצד ישראל".

עו"ד עמירם גיל
עו"ד עמירם גיל | צילום: חיים כהן

אפשר ללמוד הרבה מהתקנרפות האופוזיציה בסוגיה האיראנית לגבי המלחמה בעזה. במשך שנים הוביל כאן נתניהו את הקונספציה לפיה יש לטפח את חמאס כדי "להפריד ולמשול" ולהחליש את הרשות הפלסטינית. המטרה, מבחינתו, הייתה ונשארה לסכל משא ומתן מדיני, אשר עלול לאיים על המשך שליטתה של ישראל בגדה המערבית. והנה, גם בסוגיה הקריטית הזו, הניצבת בליבת הדיון המדיני-בטחוני בישראל, האופוזיציה בחרה לרוב לשתוק, להסכים ש"אין פרטנר", ולתמוך בסבבי הלחימה חסרי התוחלת – עד לפיצוץ ב-7 באוקטובר.

גם כעת, הקולות היחידים המעזים לקרוא תיגר על תבונת התמרון הקרקעי, ולקרוא לעסקה מיידית לשחרור החטופים, הם אזרחים אמיצים מקרב משפחות הקורבנות והחטופים. בני גנץ חזר לשבת עם נתניהו, ואפילו עם זכוכית מגדלת קשה למצוא את הבדלי המדיניות ביניהם, כאשר גם "יש עתיד" ו"העבודה" שנותרו באופוזיציה תומכות מצידן במלחמה מבלי להציב חלופה אמיתית ליום שאחרי. "המקור" הוכיחה כי התנהלות מסוג זה מפקירה את האינטרסים של ישראל. מכאן שאם באופוזיציה לא יתעוררו בהקדם, נמצא את עצמנו בעוד מספר שנים יושבים מול עוד תכנית של "המקור", מתוסכלים כיצד לא ראינו שנתניהו שוב גורר אותנו למבוי סתום, בעזה כמו מול איראן, וכיצד האופוזיציה לא הייתה שם בשביל למחות.

עו"ד עמירם גיל עומד בראש המיזם "מוסדות", לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים בישראל

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com