מתנגדי החיסונים לא בוחלים באמצעים – גם כשמדובר בשואה

פרוץ מגיפת הקורונה אי שם בתחילת שנת 2020 הביאה עימה פריחה מחודשת של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות הקושרות בין יהודים למגיפה וכאלה שמקורן בימי הביניים. במגיפת הקורונה היינו עדים לתפוצה מחודשת ורחבה של אותן תיאוריות בדבר היהודים כמקור למגיפה מתוך רצון להשיג השפעה, ישראל (כישות המדינית של העם היהודי) כמי שהיה לה אינטרס לייצר את המגיפה למען גריפת רווח ולפיכך גם ייצרה את החיסונים ועוד ועוד.

אולם פרק חדש, מפתיע ומתעתע יותר, בתולדות השיח על אודות יהודים נרשם בדמות מה שמתחולל בקרב תנועת מתנגדי החיסונים ברחבי העולם ואף בישראל. הדבר החל עוד לפני הגעת החיסונים לחיינו, עם תחילתן של הגבלות הקורונה שכפו מערכת חוקים וכללים חדשים במקומות רבים בעולם.

וכך, כבר בתחילת מגיפת הקורונה היינו עדים לתקיפה של ראשי ערים בארה"ב על רקע מדיניות ההגבלות שתוארו כ"היטלר". כחלק ממחאות אלה המכוונות נגד הממסד הפוליטי, הממסד הרפואי או נגד המגבלות עצמן, אנו עדים לשימוש פעמים רבות מדי במרכיב של שימוש בדימויים מתקופת השואה על מנת להביע אותן.

הדוגמאות קיימות למכביר וביניהן שימוש בטלאי הצהוב על מנת לתאר את ה"סימון" של אוכלוסיות מחוסנות לעומת כאלה שאינן מחוסנות, דבר שנראה במקומות רבים בעולם. ראוי לציין כי גם כאן בישראל, נראה שימוש במושג "הטלאי הירוק" לתיאור "התו הירוק" בקרב מתנגדי ההגבלות והחיסונים, כמו גם תיאור ההגבלות על ילדים, לדוגמה, כ"מה שעשו הנאצים".

ומה שמעורר שאט נפש במדינות העולם צריך להיות מוקע מכל שימוש כאן בישראל, היכן שיש רוב יהודי ורגישות שחייבת להישמר לנושא השואה וזכרה. מבט לעבר אירופה מגלה ביטויים רבים של התופעה כמו שימוש בשלטים כמו "שואת חיסוני הקורונה" בהפגנה בלונדון באפריל 2021.

בצרפת, אחד ממשתתפי הפגנת מתנגדי חיסונים בעיר אביניון בשנה שעברה טען בראיון טלוויזיוני, בהקשר לשאלת דרכון אירופי שאמור היה להינתן למתחסנים כי: "(גם) הנאצים החלו באיסור על יהודים להיכנס לגני ילדים ולבתי קולנוע". בצרפת תועדה גם אחות שסירבה לחסן מטופלים כי סברה שהם בבחינת "ניסוי רפואי" שיפר את חוקי נירנברג.

גם בהולנד, בקרב מפלגת הפורום הדמוקרטי, נערכה השוואה בין מדיניות קבינט הקורונה לכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. כמו כן, באוגוסט 2020 בהאג בהפגנה של מתנגדי חיסונים נראו ילדים עם מגן דוד בתוכו הכיתוב "לא מחוסן/ת". ולבסוף, בשיח הציבורי בהולנד הופיעה גם ההשוואה בין מדיניות הסגרים ובין סיפורה של אנה פרנק שנאלצה להסתתר. ההשוואה נעשתה גם בימים האחרונים בהקשר לחובת החיסונים ע"י רוברט פ. קנדי ג'וניור, שאמר בהפגנה בוושינגטון הבירה: "אפילו אנה פרנק יכלה להתחבא".

אך מסתבר שלא רק את מתנגדי החיסונים, המסרים הללו משרתים אלא גם את הצד השני. חבר פרלמנט צ'כי, לובומיר וולני, פרסם קולאז' של תמונות עם כיתוב (כפראפרזה על השלט בכניסה לאושוויץ "העבודה משחררת"): "החיסונים משחררים" (Vaccine macht Frei).

בגרמניה היה מספר רב של דוגמאות לשימוש בדימויי שואה כאשר עדות לכך ניתן למצוא בנתוני הארגון הגרמני RIAS שפרסם שכמעט אחד מכל שני אירועים אנטישמיים בבוואריה ואחד מכל חמישה אירועים בברלין היו קשורים למגיפת הקורונה.

חשוב לומר: ההשוואה בין מדיניות הקורונה בהקשר לסגרים, הגבלות או חיסונים עם כל היבט שקשור למשטר הנאצי אינה רק עוול מוסרי אלא היא מהווה ניסיון להפחית בחומרתה של השואה. השימוש בדימויים הללו על מנת להשיג הישגים פוליטיים, תשומת לב בשיח הציבורי או הבעת מחאה הוא מחוץ לגבול הלגיטימי. הוא פוגעני עבור שורדי ושורדות השואה ומהווה זילות שואה ככלל. חשוב ששיח מהסוג הזה יוקע כשהוא בא לידי ביטוי בעולם, וחשוב שיוקע בדיוק באותה המידה, גם בישראל.

קרול נוריאל היא מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com