הפרטיות שלנו בסכנה גם בלי תוכנת ריגול - והאחריות עליכם

בשבועות האחרונים האדמה רועדת מתחת לרגלי האזרחים שומרי החוק בישראל. טענות מועלות לשימוש בלתי מורשה של משטרת ישראל בכלי הריגול פגסוס נגד מארגני הפגנות, אישי ציבור, פוליטיקאים ועיתונאים ומזכירות לנו משטרים אפלים. אז האם כולנו צריכים לדאוג? איך נדע אם הנייד שלנו הודבק בתוכנת ריגול? האם זה בכלל משנה?

ראשית יש לזכור, כלים כמו פגסוס נועדו לאפשר לגופי אכיפת החוק בארץ ובעולם להתחקות אחר העקבות של פושעים מסוכנים, פדופילים, גופי טרור ועוד. כאזרחית פשוטה אני מודה על כלי הניטור וגופי המודיעין ששומרים עלינו בטוחים. ועדיין, אנחנו פה באירוע אחר. באירוע שבו לפי הדיווחים השונים, גורמים במשטרת ישראל לקחו את הכלי החשוב הזה ועשו בו כרצונם.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-0802222037' autoplay='0' credit='' desc='שובו של "הטלפון הטיפש"' poster='' kid='1_5eov7tvx' duration='177']

אין ספק שאם ההאשמות יתגלו כנכונות, הרי שאנחנו מדברים פה על פגיעה עצומה באמון הציבורי, ומשטרת ישראל, וכמובן גם הממשלה עצמה לא יכולות לפעול ללא אמון הציבור. ניצנים לחוסר האמון הזה נראים כבר עכשיו, סביב אישור ה"הסכמון" ממשטרת ישראל. בסביבתי הקרובה מרבית האנשים סירבו, ובצדק. איך אפשר לבטוח במשטרת ישראל שיאכנו אותנו רק בשביל הבידוד, מה מבטיח שלא ימשיכו בכך גם לאחר סיומה של תקופת הבידוד? אבל פרשת פגסוס היא רק נקודה אחת בתהליך הגסיסה האיטי של הפרטיות שלנו.

כל מי שמחזיק כיום בטלפון חכם, אישר כנראה אי אילו אפליקציות. כמה באמת קראו את תנאי השימוש? כמה אפליקציות מבקשות הרשאות למידע פנימי ואישי שלנו כמו – רשימת אנשי הקשר, מיקום, מיקרופון, ואנחנו בלי לשים לב ובצורה אוטומטית – מאשרים.

כל מי שמשתמש בחשבון מדיה חברתית, חושף על עצמו פרטים אישיים. אין לכם פייסבוק ואינסטגרם? זה לא פוטר אתכם. באיזה מנוע חיפוש אתם משתמשים? מי ספקית הדואר האלקטרוני שלכם? באיזו אפליקציית מסרים אתם משתמשים? המשפט הידוע: "אם המוצר בחינם – אתם המוצר" נכון יותר היום מאי פעם.

הפרטיות שלנו בסכנה גם אם לא התקינו לנו אפליקציית ריגול על המכשיר. הטענות, שלפיהן גוגל ופייסבוק מאזינות לנו ולפי זה מציעות פרסומות, מגיעות מהטיה מחשבתית, הן לא צריכות להאזין לנו, כי הן יודעות עלינו הכול. כשאני יושבת עם חברה ומספרת על חופשה שאני מתכננת באיטליה, ובאותו היום החברה מתחילה לקבל פרסומות לחופשה באיטליה, זה לא כי פייסבוק שמעו את השיחה, אלא כי פייסבוק יודעים שהיא ואני ישבנו ביחד, פייסבוק יודעת שאני עשיתי חיפושים על איטליה, ופייסבוק מניחה שמה שמעניין אותי, יעניין גם את החברים שלי, ולכן החברה תראה פרסומות כאלו.

איך בכל זאת ניתן להגן על הפרטיות הנעלמת שלנו? חושבים לפני שמשתפים: לפני שמעלים משהו לרשת, עוצרים וחושבים האם זה יכול לפגוע בנו או באחרים, גם בעתיד. הגדרות הפרטיות יכולות למזער את הסכנה מפני אנשים, אבל לא מפני ענקיות הטכנולוגיה עצמן.

חושבים לפני שמחפשים: רוצים לחפש חופשה ופוחדים שגוגל יעלו לכם את המחיר – צודקים. מה עושים בכל זאת? משתמשים בדפדפן אנונימי לדוגמה BRAVE או אפילו גוגל במצב אנונימי. מנקים קוקיות מהמחשב. קוקיות הן קבצים זעירים שמאפשרים לאתרים לזהות אותנו. בעוד זה מאוד נוח שהדפדפן מזהה אותנו באתרים, זה גם חושף אותנו.

השתמשו ב-VPN לחיפושים רגישים: VPN מאפשר לכם להסתיר את כתובת ה-IP שלכם ובכך להקשות על הזיהוי שלכם. מומלץ להשתמש בשירות בתשלום ולא בשירות חינמי.

חושבים לפני שמקליקים: לפני התקנת אפליקציה או לחיצה על קישור, כדאי לעצור רגע - אפליקציות מורידים אך ורק מחנות האפליקציות הרשמית. לפני שמאשרים הורדה, הסתכלו על ההרשאות שאפליקציה מבקשת. אפליקציית עריכת תמונות לא אמורה לקבל גישה לאנשי הקשר שלנו. אם ההרשאות עודפות, מומלץ לחפש אפליקציה אחרת להורדה.

לפני לחיצה על קישורים, מחפשים את סימני האזהרה כמו שולח לא מוכר, כותרת מפתה, שימוש בהפחדה, פיתוי או כל מניפולציה אחרת לביצוע פעולה היא סימן מחשיד. חושבים מראש ומאבטחים: עדכון שוטף של מערכת ההפעלה והאנטי וירוס יאפשר יצמצם את היכולת להדביק את המכשיר בקוד זדוני.

חושדים שהמכשיר שלכם נגוע בכלי ריגול – יש כמה דברים שאפשר לעשות: איפוס הגדרות המכשיר להגדרות יצרן, כבו את המכשיר שלכם מידי יום, החליפו מכשיר ורצוי גם מערכת הפעלה (היה לכם אייפון, עברו לאנדרואיד ולהיפך), חפשו בתפריט האפליקציות הרצות אפליקציות שאינן מוכרות לכם והסירו אותם

במציאות של 2022, הפרטיות היא מותרות שכבר אין לנו.

מיי ברוקס-קמפלר היא מנכ"לית הלנה ומייסדת קהילת בטוחים אונליין Think Safe Cyber

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו במייל: opinion13news@gmail.com