עקף את כולם בסיבוב: סער הוא הפוליטיקאי העלוב של שנת 2024 | דעה
חרף חיוניותו בחברה אנושית, מזה זמן שההליך הפוליטי מעורר סלידה בקרב הציבור הישראלי הרחב, בעקבות התנהלותם של פוליטיקאים רקובים שהמאיסו אותו עליהם בשקריהם ובתרגיליהם המסריחים. התחרות בישראל קשה בהחלט, אך בין שלל השרים וחברי הכנסת המזיקים הצליח לבלוט אחד, שלקראת סוף השנה עקף את המתחרים וחצה את קו הסיום – בתחרות על תואר הפוליטיקאי העלוב מכולם
השנה היא 2020. בין דיווחים על התפשטות וריאנט האלפא והחשש מסגר שלישי קרב, ב-8 בדצמבר מהדורות החדשות היסו את הרופאים באולפנים, העבירו את המיקרופונים מכתבי הבריאות לכתבים הפוליטיים והשהו את הדיונים בנוגע למקדם ההדבקה וממוצע החולים החדשים. את השידור בכל הערוצים תפס חבר הכנסת מהליכוד גדעון סער, כשבפיו בשורה. "החלטתי להקים ולהנהיג תנועה פוליטית חדשה", הכריז. לאחר שהטיל את הפצצה, התייחס להחלטתו לפרוש ממפלגתו של רה"מ בנימין נתניהו ולהקים מפלגה חדשה, ונימק: "הליכוד שינה את פניו בשנים האחרונות באופן דרמטי ומואץ. התנועה הפכה לכלי שרת עבור האינטרסים האישיים של העומד בראשה, כולל כאלה הנוגעים למשפטו הפלילי. את הנאמנות לדרך, לערכים ולרעיון החליפו חנופה והתבטאויות שגובלות בפולחן אישיות לאדם בשר ודם".
והנה ארבע שנים חלפו, מפלגת הליכוד רק הקצינה, נתניהו איבד כל רסן – אך סער משמיע מנגינה שונה לגמרי. אחד ממבקריו החריפים ביותר של ראש הממשלה החליט לחבור אליו בחודש ספטמבר האחרון לאחר התקפות הדדיות קשות, להתמנות לשר החוץ בממשלתו ולהעניק מרחב ביטחון לקואליציית 64 החברים בהנהגתו. מי שהודיע כי אינו יכול להישאר בליכוד, מאחר שהמפלגה הפכה "כלי שרת בידיו של העומד בראשה", הגדיל לעשות כשלא הסתפק בחבירה לממשלה, והבטיח לעצמו במסגרת הסכמותיו עם נתניהו כרטיס כניסה חדש לאותה התנועה שממנה נמלט.
כידוע לכל צרכן אקטואליה ישראלי, התקפתו של סער על נתניהו במסגרת ההודעה על הקמת מפלגתו החדשה ב-2020 לא היוותה מקרה חד-פעמי או יוצא דופן בחריפותו. מזה שנים שגדעון סער מסביר באולפנים, במליאת הכנסת ובשיחות עם פעילים על תחלואות הליכוד והנזקים שהמפלגה במתכונתה הנוכחית מעוללת לחברה הישראלית. הבטחתו הגדולה הייתה להחליף את נתניהו ולהציע לימין הישראלי אלטרנטיבה ערכית.
ייתכן כי תומכיו של סער (לפי הסקרים, אין כאלו בנמצא) יבקשו להגן עליו בטענה לפיה הבטחותיו ודבריו החריפים בעת פרישתו ממפלגת הליכוד נאמרו לפני שנים רבות, במהלכן חוותה ישראל טלטלות רבות כשבראשן אסון 7 באוקטובר – ולכן המציאות השתנתה, ואיתה גם המערכת הפוליטית. כלומר, סער לא הפר את הבטחותיו, אלא שינה את עמדותיו באופן ענייני ובהתאם לכורח המציאות. טיעונים שכאלו הם חסרי כל ביסוס, שכן סער חזר על טענותיו נגד נתניהו ושלטונו רק בחודשים האחרונים, בטרם זחל לממשלה בפעם השנייה מאז החלה המלחמה. אך גם אם נניח שכניסתו למוקד קבלת ההחלטות היא חיונית ברקע המלחמה הנמשכת, מדוע הוא בחר להצטרף מחדש גם למפלגת הליכוד ובכך להכפיף את עצמו לנתניהו ולהביע אמון בדרכו – אותה ביקר שוב ושוב? אין הסבר אחר מלבד רצונו להבטיח את שרידותו הפוליטית.
בבחירות האחרונות, בהן התמודד במפלגתו של ח"כ בני גנץ ומתוקף תוצאותיהן הוא מכהן כעת בכנסת, חזר סער גם כן על אותם הדברים, תקף את דרכו של נתניהו והבטיח חלופה. מאחר שכל הבוחרים שהצביעו למפלגת גנץ-סער ניגשו לקלפיות על בסיס הבטחות אלו, מהלכו של סער לא יכול להיתפס אלא כגנבת מנדט. בניגוד לחבירתו הראשונה לממשלה הנוכחית יחד עם גנץ, חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה, יו"ר תקווה חדשה לא הצטרף הפעם לקואליציה באופן זמני – שכן מטרת המהלך לצירופו הנה להבטיח את שרידותה של הממשלה עד לסוף כהונתה. אם לא די בכך, על פי דיווחים, הדיל לצירופו של סער לליכוד יצא לפועל לאחר שהושגה הסכמתו לקידום "חוק הגיוס" - הלוא הוא חוק ההשתמטות, שיכביד על המשרתים בצבא בשיאה של המלחמה, ירסק את חזון השוויון בנטל ויכשיר סופות את פטור החרדים משירות בצה"ל.
אם אין בכוונתו לסייע ללוחמים ולקדם שוויון בנטל, הרי שלכל הפחות מצופה משר המשפטים לשעבר להשתמש בכוחו כדי להגן על מערכת המשפט מפני חוקי המהפכה, נגדם התבטא לא אחת בעבר. אלא שגם בנושא זה קולו של סער נדם. היועצת המשפטית לממשלה, אותה הוא עצמו מינה בתקופת ממשלת השינוי, ניצבת לבדה במערכה נגד חוקי המהפכה המשפטית וההתנהלות הדורסנית של הממשלה, תוך שהיא סופגת מדי יום התקפות ארסיות והשתלחויות מצד השרים וחברי הקואליציה. גם במקרה זה, למען עתידו הפוליטי ומתוך תקווה לרצות את האנשים שגידפו אותו עד לאחרונה, סער שותק. עמוד השדרה שלו אבד ואין כירופרקט שיוכל לסייע.
התנהלות מסוג זה היא שהמאיסה את הפוליטיקה על הציבור הישראלי ודחפה רבים לאדישות ולייאוש. המערכת הפוליטית, אשר תפקודה התקין חיוני לכל חברה אנושית המבקשת לשרוד ולשגשג, הפכה לעסקם הפרטי של פוליטיקאים ציניים, מושחתים וכושלים. לזכותו של גדעון סער ייאמר כי במהלכיו בשנה החולפת הוא הצליח לבלוט ולעקוף את כל יריביו הרבים בתחרות צפופה וקשה ביותר – ולזכות בתואר הפוליטיקאי העלוב ביותר של שנת 2024. ברכות.
עומר אלניר הוא עורך בדסק הדיגיטל של חדשות 13 וסטודנט לתואר שני במדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב