התגובות הפרועות של השרים הן נזק ישיר, טיפשי ורשלני | דעה
התדמית של ישראל בעולם נפגעה לא מהסרט "נזק אגבי", ולא מנזק אגבי של לוחמי צה"ל, אלא מנזק ישיר של שרי הממשלה שממשיכים להתרברב בהשמדה, גירוש, הגירה מרצון, השטחת עזה וחדוות התיישבות בשטח פלסטיני מיושב
התגובות הפרועות של שרי הממשלה ותומכיהם הן הרבה יותר מנזק אגבי: הן נזק ישיר, טיפשי, רשלני ומופקר.
שר התרבות מיקי זוהר מציע לשלול אזרחות ליוצרים - זה לא חוקי, וגם לא בסמכותו - וגם מהווה עדות ישירה על אי-נכונות לספוג ביקורת קשה ועל פעולה אנטי דמוקרטית. נזק. שאר שרי הממשלה ותומכיהם, שמגדירים את היוצרים בוגדים, חתרנים, ראויים למשפט שדה או למוות, מציירים את ישראל כמדינה אלימה, אטומה, לא מידתית. זה נזק ישיר. התדמית של ישראל בעולם נפגעה לא מהסרט "נזק אגבי", ולא מנזק אגבי של לוחמי צה"ל, אלא מנזק ישיר של שרי הממשלה שממשיכים להתרברב בהשמדה, גירוש, הגירה מרצון, השטחת עזה וחדוות התיישבות בשטח פלסטיני מיושב.
זה מכעיס ומתסכל, עלוב ופתטי, בעיקר כי יש תשובות טובות ומושכלות לטענות העולות מהסרט: הראשונה היא הדין הבינלאומי. על-פי דיני המלחמה, תגובה פרופורציונלית תלויה באופי האיום. חמאס מצהיר שהוא רוצה להשמיד את מדינת ישראל, ו-7 באוקטובר היה הצעד הראשון: הוא פעל באופן אלים, ברברי אכזרי, חטף ואנס, רצח והתעלל - בלי הבחנה - בפעוטות, נשים, ילדים וקשישים. הוא הסביר שזה המהלך שהוא מייעד לכל אזרחי ישראל- ולכן כל פעולה של ישראל נגד חמאס מוצדקת על-פי הדין הבינלאומי.
הטיעון השני הוא לוגי: ישראל, במקום אלימות מילולית, טיוח ואטימות, הייתה צריכה להביע צער על פגיעה בחפים מפשע, ולהגיד שיש חפים מפשע. כי יש. ישראל היתה צריכה להכיר ולהביע כאב על הרג של אלפי אנשים שהיו בשטח מלחמה, שחמאס השתמש בהם כמגן אנושי - ולטעון שזה לא קרוב לרצח עם, להרג ללא הבחנה או ליכולת האש וההשמדה של צה"ל. בזמן הזה נולדו בעזה יותר אנשים מאשר נהרגו.
זה לא רצח עם. זה נזק. נזק כואב, והוא לא אגבי; הוא תוצאה ישירה של המלחמה ושל הפשעים של חמאס - וגם של מדיניות מופקרת ושלוחת רסן של ממשלת ישראל.