ישראל במסר לחזבאללה: לא נקבל את פרויקט דיוק הטילים • פרשנות
פרסום צה"ל על האתר שהופצץ בביירות, שתקיפתו מיוחסת לישראל, נועד להעביר מסר לנסראללה לפיו ישראל אינה מעוניינת במלחמה בגבולה הצפוני, אך לא תסכים לקבל את פרויקט הטילים המדויקים
מטרת חשיפת פרטי פרויקט הטילים המדויקים היום (חמישי), כמו גם הפרסומים בנושא לאורך השבוע בארץ ובתקשורת הזרה והתקיפה המדויקת בביירות שמיוחסת לישראל, נועדו להעביר לחזבאללה מסר: ישראל לא מעוניינת במלחמה אבל גם לא תסכים לקבל פרויקט של טילים מדויקים על אדמת לבנון.
ברור לישראל כי בימים הקרובים תגיע תגובת חזבאללה לתקיפה, ועל פי ההיסטוריה של תגובות הארגון סביר כי כוחותיו כבר פרוסים לאורך הגדר ומחפשים נקודות תורפה. צה"ל צמצם מאוד את פעילותו בגזרה, מה שמותיר לחזבאללה את האפשרות לפגוע במטרות נייחות כגון מוצבים או בסיסים לאורך הגבול. בעוד נסראללה מחשב כיצד להגיב לתקיפה בלי להיגרר למלחמה כפי שקרה ב-2006, ישראל מעבירה את המסר כי אם יחצה את הקו – יושמדו שאר הרכיבים של פרויקט הטילים.
המעבר ללבנון והמערבל שהותקף: פרויקט דיוק טילי חזבאללה נחשף
כאמור, צה"ל פרסם מידע חדש על פרויקט דיוק הטילים של ארגון חזבאללה, שעלה מדרגה בתקופה האחרונה. מטרת הפרויקט הייתה להביא את מאגר הטילים של ארגון הטרור לרמת דיוק של עד עשרה מטרים – גם ביעדים מרוחקים מהגבול, ואף במרכז הארץ. בימים אלו ברשות חזבאללה כמה עשרות טילים מדויקים - שלא יוצרו בשטח לבנון.
ב-2013, בחסות מלחמת האזרחים בסוריה, איראן החלה להעביר טילים מדויקים לסוריה כדי להעביר אותם לחזבאללה – אך הרוב המוחלט של משלוחי הטילים סוכל ברצף תקיפות שיוחסו לחיל האוויר הישראלי. בעקבות אי הצלחת המבצע, ב-2016 משנה טהראן את האסטרטגיה, ופועלת לדיוק הטילים המיוצרים בסוריה – בין היתר על ידי "סרס", התעשייה הצבאית הסורית.
[brightcove_iframe video_id='news-politics-security-20190829-1511' autoplay='0' credit='דובר צה"ל' desc='הליך ייצור טילים מדויקים' kid='1_05halu9g' duration='40'']
לאחר שגם פרויקט הדיוק בסוריה סוכל בהתקפות אוויריות הוחלט להעבירו ללבנון, וכעת פועל חזבאללה להקמת מפעלים ממוגנים לדיוק טילים גם בביירות, בבקעת הלבנון ובדרום המדינה. כדי להעביר את חומרי הגלם לייצור הטילים המדויקים, הקימה איראן שלושה נתיבי העברה: נתיב יבשתי דרך גבול סוריה, ציר ימי וציר אווירי העובר דרך שדה התעופה הבין-לאומי "רפיק אל-חרירי" בביירות.
החלק המשמעותי ביותר בתהליך ייצור הרקטות הוא הרכבת מנוע הטיל, המצריך מערבל תעשייתי ייעודי, שנוצר על ידי איראן עבור הפרויקט. הגעת המערבל למפעלים הייתה מביאה את חזבאללה ליכולת ייצור עצמאי של טילים מדויקים, וסיכולו ימשיך לעכב אותם בתהליך.
בתוך כך, פורסם גם כי לחזבאללה לא הייתה מעורבות בניסיון פיגוע הרחפנים מסוריה שסוכל בתחילת השבוע, וכי בארגון למדו על האירועים מדיווחים בתקשורת.
בד בבד, חושף צה"ל גם את זהותם של כמה מבכירי הפרויקט, בראשם מוחמד חסין זאדה חיג'אזי, מפקד כוח קודס בלבנון בדרגה המקבילה לתא"ל. במסגרת תפקידו מפקד חיג'אזי על כוחות איראניים המוצבים בדרך קבע בלבנון, וכן נחשב ליועץ הראשי למזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה.
לצד חיג'אזי, מנהל את הפרויקט מטעם חזבאללה פואד שכר, פעיל בארגון זה שלושה עשורים, אשר לקח חלק בתכנון וביצוע תקיפת כוחות מארינס אמריקנים בביירות ב-1983, שגבתה את חייהם של 241 חיילי צבא ארצות הברית. שכר נכלל ברשימת המבוקשים של מחלקת המדינה האמריקנית שמציעה חמישה מיליון דולר למוסר המידע שיסייע להעמדתו לדין.
בפרויקט מעורבים גם שני קצינים בכירים במשמרות המהפכה: מג'יד נואב, בדרגה המקבילה לאל"מ, האחראי הטכנולוגי לפרויקט, ונחשב למהנדס מומחה בתחום טילי הקרקע-קרקע. נואב, הפועל תחת הנחיותיו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, מבקר באופן תדיר במפעלי הפרויקט ומפקח על התקדמותם. על הפן הלוגיסטי של הפרויקט אחראי עלי אדער נורוזי, ראש אגף הלוגיסטיקה במשמרות המהפכה, שאחראי על העברת הציוד והרכיבים הלוגיסטיים מאיראן לסוריה ומשם לאתר פרויקט הדיוק בלבנון.
מאז 2013 הצליחו ישראל ושותפותיה למנוע את התקדמות פרויקט הדיוק. חזבאללה תכנן להוציא לפועל את הפרויקט כבר ב-2016, אך הדבר התעכב. האתרים שחשף ראש הממשלה נתניהו בספטמבר האחרון היו מיועדים להתחיל לפעול תוך כמה חודשים, אך נכון להיום עדיין לא פעילים. פרסום אתרי חזבאללה הוא ניסיון של ישראל לייצר תחושת נרדפות את חזבאללה, שיבין שהוא חדיר מודיעינית. "חזבאללה נתקע בדלת אז הוא מנסה להיכנס דרך החלון", אומרים בישראל.
פרויקט דיוק הטילים הוא ממודר הן בתוך ארגון חזבאללה, והן בממשל הלבנוני: הוא מתקיים ללא ידיעתם או מעורבותם של הנשיא וראש ממשלת לבנון. ישראל העבירה לצמרת הלבנונית את הפרטים, אולם ממשלת לבנון לא עשתה פעלה בנושא, ובשל כך ישראל רואה בה אחראית למתנהל בשטחה.