הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים תפגע בעיקר במוחלשים | דעה

בין הדיונים השונים בוועדת החוקה על הרפורמה של לוין ורוטמן, עברה שלשום כמעט מתחת לרדאר הצעת חוק שנועדה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים בישראל גם לבוררות בעניינים אזרחיים וכלכליים. החוק הזה ייצור הלכה למעשה מערכת משפט נפרדת מזו האזרחית, שתופסת את המונח "צדק" באופן אחר לגמרי, ויפגע קודם כל בנשים ובמוחלשים

בית דין רבני
בית דין רבני | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

נסו לדמיין את המציאות הבאה: מערכת משפט שבה כל השופטים מגיעים מאותו המקום ומחזיקים באותה התפיסה. השופטים בה חיים לפי אותו סגנון חיים, משתייכים למגדר אחד, מאמינים בשיטה אחת ובדין אחד. זה אמנם נשמע כמו פרפרזה על מערכת המשפט בישראל כפי שרואים אותה יריב לוין או שמחה רוטמן - אבל למעשה מדובר במציאות העגומה של בתי הדין הרבניים בישראל, שהולכים לקבל אליהם סמכויות נוספות לפי חוק חדש שעבר שלשום (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה.

בין הדיונים השונים בוועדת החוקה על הרפורמה של לוין ורוטמן, עברה כמעט מתחת לרדאר הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה שרוצה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים בישראל גם לבוררות בעניינים אזרחיים וכלכליים בהסכמת שני הצדדים.

המשמעות המיידית היא שבתי דין רבניים, שכרגע מוסמכים לעסוק בדיני נישואים וגירושין בלבד (ונגזרות שנובעות מהם), יוכלו לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים וכלכליים אם שני הצדדים יסכימו על כך. כלומר, מערכת שמורכבת כולה מגברים, חרדים, רבנים אורתודוקסים, שתפיסת עולמם כנראה די דומה, יוכלו לפסוק בעניינים אזרחיים לפי דין תורה (כלומר, באופן שבו הם מפרשים מהו דין תורה). הדיינים האלו יצטרכו ליישב סכסוכים אזרחיים וכלכליים לפי מערכת כללים שבאופן תמידי מתנגשת עם מערכת המשפט האזרחית - ובעצם ליצור מערכת משפט נפרדת שתופסת את המונח "צדק" באופן אחר לגמרי.

ח''כ משה גפני
ח''כ משה גפני | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מעבר לבעייתיות הזו, חשוב לזכור שבתי הדין הרבניים מדירים נשים באופן גלוי ושיטתי: בין אם בחוסר ייצוג שלהן בין הדיינים, ובין אם בשלל החלטות מעוררות מחלוקת לאורך השנים בכל הנוגע לנשים בהליכי גירושין בכלל, ונשים עגונות ומסורבות גט בפרט. הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים תפגע קודם כל בנשים בישראל.

אמנם החוק מדגיש כי ההליך ינוהל בבתי דין רבניים רק "בהסכמת שני הצדדים", אבל מה קורה כשמדובר בשני צדדים לא שווים? מה קורה כשמדובר במעסיק ומועסקת מהמגזר החרדי? מה אם בתנאי העסקתה של העובדת או העובד החרדי יקבע המעסיק כי כל סכסוך עבודה ינוהל בבית דין רבני בלבד? האם עובדת בשכר מינימום תוכל לסרב בכלל לתנאי כזה?

יחסי הכוחות לא שווים ביניהם ללא קשר להליך המשפטי, כך שלא בטוח שהבחירה בבית דין רבני תהיה בחירה אמיתית של הצד המוחלש בסיטואציה. במקרה הזה ההחלטה תתקבל לפי דין תורה - שסותר במקרים רבים את הדין האזרחי בכל הנוגע ליחסי עבודה - ולא בטוח שיגן על העובד כפי שהחוק הישראלי מגן עליו ושומר על זכויותיו.

.פעילות לזכויות נשים מפגינות מול בית הדין הרבני בירושלים
פעילות לזכויות נשים מפגינות מול בית הדין הרבני בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מעבר לכך, בתי הדין הרבניים בישראל עמוסים מאוד. המתנה לדיון יכולה להימשך שבועות ואף חודשים ארוכים, כך שהחוק החדש רק יוסיף עוד דיונים ועוד תיקים למערכת שחוקה ועמוסה גם ככה - ויפגע כאמור קודם כל בנשים שמחכות לעוד דיון על תיק הגירושין שלא מתקדם, על הגט שממאן להגיע או על הבעל שמסרב לתת גט ומאיים שיברח לחו"ל - ובית הדין הוא זה שיוכל למנוע ממנו לברוח ויוציא לו צו עיכוב יציאה מהארץ.

בזמן שהממשלה מקדמת רפורמה שמבקשת להגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון, בטענה כי הוא לא מייצג את העם או כי השופטים כולם מונעי מאותה אג'נדה, היא באופן אבסורדי ומסוכן רוצה להרחיב את סמכויותיו של בית הדין הרבני - גוף ארכאי שבו אי אפשר להתווכח על ההומוגניות של השופטים העומדים בראשו ועל ההחלטות שיקבלו.

נעם גולדברג היא כתבת חדשות 13