יוזמת סער והקנאביס: הוספת חטא על פשע

היוזמה של שר המשפטים גדעון סער ביחס לעבירות השימוש בקנאביס אומנם "משווקת" לציבור כמימוש הבטחת הבחירות של "תקווה חדשה" ללגליזציה של סמים מסוג קנאביס (גראס, מריחואנה, חשיש וכיו"ב). אולם הלכה למעשה מדובר בהנצחת המצב המשפטי הלא נורמלי של "רפורמת אי ההפללה" –  אותו יצור כלאיים מוזר ומשונה שחורג מכל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי ומגדיר את נוהלי המשטרה ביחס לטיפול במי שנתפסו כמחזיקים בכמויות זניחות של קנאביס. הגיע הזמן שבממשלה יחליטו: האם שימוש בקנאביס בישראל הוא חוקי או לא.

במסגרת היוזמה שעברה החליטה הכנסת לתקן את פקודת הסמים המסוכנים כך שעבירות החזקת קנאביס ושימוש בו לצריכה עצמית יהפכו לעבירה מנהלית, במקום פלילית כפי שנהוג כיום. עוד במסגרת אותו תיקון, הוחלט כי הקנס על החזקת קנאביס ושימוש עצמי בו במקום לא פומבי יופחת ל-500 ש"ח במקום 1000 ש"ח כיום.

בכך, הלכה הממשלה צעד נוסף ביישום "רפורמת אי ההפללה" שנכנסה לחיינו בימיו של גלעד ארדן כשר לביטחון הפנים, שלפיה למשטרה יש סמכות לקבוע כי מי שייתפס עם כמות קטנה של קנאביס בשטח ציבורי יידרש לשלם קנס כספי, ורק לאחר ביצוע אותה עבירה שלוש פעמים יופנה להליך פלילי. יחד עם זאת, היא מותירה לשוטרים בשטח שיקול דעת רחב, המאפשר להם להפנות להליך פלילי גם מי שנתפס פעם ראשונה עם כמות קטנה של סם.

לכאורה, מדובר בבשורה משמעותית ומשמחת לצרכני הקנאביס בישראל. כביכול, מדובר בצעד חשוב נוסף של הממשלה לכיוון לגליזציה – במיוחד בהתייחס לכך שכעת מדובר יהיה בקנס מנהלי ולא פלילי, על כל המשתמע מכך, לרבות בהיבטים התדמיתיים והחברתיים הנלווים לעבירות פליליות.

האומנם? הרי אם חושבים על זה מעט יותר לעומק, מיד מבינים שמדובר בהוספת חטא על פשע, במובן המטאפורי כמובן. אם סבורה ממשלת ישראל ששימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס אינו מהווה עבירה פלילית, מדוע מבקשת המדינה לגבות קנס בגינו? ואם מדובר במעשה לא חוקי, אז מדוע להעביר את הטיפול בו מהמישור הפלילי למישור המנהלי? ולמה מבקשת המדינה מאיתנו לשלם קנס בשיעור לא מבוטל, אם מבחינתה מדובר בהתנהלות תקינה?

כנראה שנבחרינו התאהבו בפתרון היצירתי והאנומלי הזה של ללכת עם, ולהרגיש בלי. במקום להוציא מהאפילה צעירים ומבוגרים רבים שנאלצים להצניע את השימוש שהם עושים בקנאביס, מסתכלת עלינו המדינה במעין חצי קריצה, כמו הורה שנוזף בילדו רק כי הוא 'חייב' לעשות זאת – אבל משדר לו שמבחינתו הכול כשורה.

העניין הוא, שהמדינה אינה הורה ספק משועשע ספק מוטרד, והתנהלות כגון זאת אינה ראויה במדינה המתיימרת להיות מדינת חוק. פיצול האישיות הזה חייב להיפסק. למדינה בכלל ולמשפט הפלילי בפרט יש תפקיד חשוב בהכוונת התנהגות האזרחים, גם בעולם ליברלי שבו חירויות הפרט מקבלות מקום של כבוד. הגיעה העת שהמדינה תתייחס לתפקידה זה ברצינות. כמו שאין דבר כזה "חצי הריון", גם אין דבר כזה "חצי לגליזציה". חוקי או לא חוקי, זו השאלה.

עו"ד מעיין חיימוביץ' מתמחה בדין הפלילי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com