העלאת הריבית לא תהיה פתרון קסם ליוקר המחיה בישראל

האמריקנים העלו לראשונה זה 4 שנים את הריבית. הנגיד הישראלי צריך להיזהר מלחזור על הטעות משנת 2011 שהביאה להאטה כלכלית ולא תרמה להפחתת המחירים בישראל • דעה

זמן צפייה: 02:57

עליית הריבית בארה"ב השבוע, לראשונה מאז שנת 2018, מחייבת גם את בנק ישראל לבחון מחדש את מדיניות הריבית שלו. אולם למרות העלאת הריבית בארה"ב, בנק ישראל לא צריך למהר ולנקוט במדיניות דומה.

התנאים הבסיסים של ישראל שונים מהמצב בארה"ב. רמת האינפלציה בישראל נמוכה ביחס לארה"ב ולרוב מדינות המערב. שיעור עליית המדד בשנה האחרונה בישראל עמד על כ-3.5%, מחצית מקצב עליית המחירים בארה"ב ובמדינות רבות באירופה. יתרה מכך, עליית המחירים בישראל נובעת מעיקרה ממגמות בכלכלה העולמית, שלישראל אין יכולת ממשית להשפיע עליהם.

מנגנון הריבית הינו כלי מדיניות שנועד להתמודד עם עליית מחירים הנובעת מצד הביקוש. במציאות הישראלית כיום, המניע העיקרי לאינפלציה הינו מגבלות מצד ההיצע -  משבר הסחורות העולמי והמלחמה באוקראינה.

האינפלציה בישראל נובעת בעיקר מעליית מחירים עולמית. הלחם, הדלק, המים והחשמל בישראל מתייקרים בגלל עליית מחירי החיטה, הנפט, הפחם וההובלה הימית בעולם. לישראל אין השפעה על המחירים הבינלאומיים של הסחורות הללו. ברור שהעלאת ריבית בישראל לא תביא לירידה בביקוש העולמי ללחם, דלקים וחשמל.

File Photo: Bank Of Israel Governor Amir Yaron Gestures While He Speaks During His Interview With Reuters In Jerusalem
נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: רויטרס

לבנק ישראל אין כל יכולת להילחם בתופעה של עליית מחירים גלובלית באמצעות העלאת ריבית מקומית, ולכן העלאת ריבית לא תסייע במאבק ביוקר המחיה. הריבית גם אינה הכלי הנכון לטיפול בבעיית מחירי הדיור בישראל.

בנק ישראל צריך להימנע מלחזור על הטעות שעשה הנגיד לשעבר סטנלי פישר בשנים 2011-2010 כשהעלה את הריבית בחדות, בין היתר כדי להילחם בבעיית מחירי הנדל"ן בתקופת המחאה החברתית. במבחן התוצאה, מחירי הנדל"ן המשיכו לעלות, וכלכלת ישראל שילמה מחיר כבד של האטה בצמיחת המשק ותיסוף השקל עקב העלאת הריבית.

הבעיה היסודית של שוק הדיור בישראל אינה נובעת מצד הביקוש אלא מצד ההיצע. קצב התחלות הבנייה נמוך מקצב הגידול הטבעי בישראל. כפועל יוצא אנו רואים עלייה גם במחירי הדירות וגם במחירי השכירות. מספר התחלות הבנייה בשנה בישראל עומד על כ-55,000 לשנה, לעומת תוספת ממוצעת של 60,000 משקי בשנה בחמש השנים האחרונות.

כשהביקוש עולה על ההיצע, המחירים עולים, גם כשהריבית גבוהה. העלאת הריבית היא לא זו שתביא לעלייה בהתחלות הבניה וכמובן גם לא לקיטון בגידול האוכלוסייה. לכן, מנגנון הריבית אינו הכלי הנכון לטיפול בבעיה היסודית של משבר הדיור בישראל. עליית ריבית רק תביא להגדלת יוקר המחיה באמצעות התייקרות המשכנתאות ודיכוי כוח הקנייה של הצרכן הישראלי, ללא תרומה של ממש לפתרון בעיות היסוד של שוק הדיור.

חן הרצוג
חן הרצוג | צילום: BDO ישראל

בתקופה של עליית מחירים גלובליים ומשבר עולמי, ההתמודדות של ישראל צריכה להיות באמצעות חיזוק הכלכלה המקומית, שינויים מבניים ורפורמות. פתרונות קסמים של העלאת ריבית או הפחתת הבלו אינם אפקטיביים להתמודדות עם המשבר העולמי. צריך לנצל את המשבר לפתרונות בעיות היסוד של כלכלת ישראל, הגדלת ההיצע בשוק הדיור, חיזוק העצמאות האנרגטית של ישראל, הקטנת התלות בפחם ונפט מיובאים וחיזוק התעשיה הישראלית, כל זאת תוך מעבר למקורות אנרגיה מקומיים שהינם זולים יותר, ונקיים יותר בהשוואה לפחם ולנפט המיובאים.

חן הרצוג הוא הכלכלן הראשי של חברת BDO ושותף בחברה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com