טיקטוק , AI וטיילור סוויפט: המרוץ לנשיאות כמו שלא ראינו מעולם
המרוץ לנשיאות ארה"ב לשנת 2024 לא דומה לאף קמפיין נשיאותי אחר בהיסטוריה האמריקנית, ואולי לא ייזכר רק בגלל זהות המנצח - אלא גם האופן שבו התנהל. השימוש ב"וויראליות" בטיקטוק כמטבע החדש של ההון הפוליטי ובבינה מלאכותית כדי לייצר סרטונים מזויפים שיפגעו ביריבים, לצד ההשפעה חסרת התקדים של תמיכתם של מפורסמים כמו טיילור סוויפט וביונסה ממלאים תפקיד חשוב לא פחות מאשר הפלטפורמות המסורתיות. ומה זה אומר לגבי הדמוקרטיה האמריקנית?
נראה כי בשנת 2024, המרוץ לנשיאות ארצות הברית כבר לא סובב רק סביב מדיניות ודיבייטים, אלא כעת יש משקל רב לא פחות - ואף ייתכן שיותר - לויראליות ב"טיקטוק", תמיכה של משפיענים ומפורסמים, ושימוש בבינה מלאכותית. האופן שבו טראמפ והאריס מנסים להגיע לקהל הבוחרים מסמן נסיגה ברורה מאסטרטגיות הקמפיינים הפוליטיים המסורתיות של ריאיונות, עימותים נשיאותיים ומסעות קמפיין - וכניסה לאטמוספירה חדשה, בה להיות "מם" או להפיק סרטון שייהפך לויראלי מהווים טקטיקה לא פחות מקובלת ואפקטיבית.
לאחר בחינה של מסע הקמפיין של כל אחד מהמועמדים, אפשר להתבלבל ולחשוב שהקרב על הבית הלבן הפך לתחרות של דומיננטיות במדיה החברתית. בזה אחר זה, אנו עדים לסרטון או סאונד אחר של האריס וטראמפ, שזוכים למיליוני צפיות, שיתופים וסרטונים נוספים ברשתות, כמעט כאילו שני המועמדים לנשיאות הם משפיעני רשת בעצמם. אי אפשר לשכוח את המשפט שאמר טראמפ בעימות הנשיאותי מול האריס, "they're eating the dogs, they're eating the cats", שזכה לתהודה רבה בכל הרשתות החברתיות, והפך לסאונד ויראלי בטיקטוק עם מיליוני סרטונים שמשתמשים בו. גם הקמפיין של האריס שינה גישה, וניסה להפוך את המועמדת לנשיאות לפופולרית ברשתות, עם שימוש בטרנדים חולפים ויצירת סרטונים שזכו לצפיות רבות.
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2411021005' autoplay='0' credit='' desc='טראמפ: "הם אוכלים את הכלבים והחתולים"' poster='' kid='1_2isy7hmn' duration='16']
מנהלי הקמפיינים של השניים כבר מזמן לא מתחרים אחד בשני רק באשר למי קיבל ביקורות יותר טובות אחרי העימות הנשיאותי או מה המצב בסקרים אחרי ריאיון כזה או אחר, אלא כעת התחרות התרחבה גם למי מפיק יותר סאונדים ויראליים או מייצרים יותר טרנדים. המועמדים, משתי המפלגות, כבר לא משקיעים את מרבית מאמציהם רק בגיוס כספים ותמיכה בעצרות קמפיין גדולות, אלא גם בשכלול המעורבות שלהם ברשתות החברתיות. כל פוסט, סרטון או מם הפכו לניסיון מחושב ללכוד את תשומת הלב של הבוחרים - בעיקר הצעירים שבהם.
גם קבלת תמיכה ממשפיענים ואנשים מפורסמים מאוד הפכה למשמעותית לא פחות בקמפיינים של השניים. אם בבחירות הקודמות, המועמדים דאגו לקבל תמיכה מנשיאים לשעבר, אליטות פוליטיות או בעלי הון, כיום הם דואגים באותה מידה לקבל הנהון חיובי גם מאושיות רשת או כוכבי פופ. התופעה של מפורסמות כמו טיילור סוויפט וביונסה שתומכות בגלוי במועמד ומשתמשות בפלטפורמות הענק שלהן כדי לגייס את קהל המעריצים האדיר שלהן, נותנת את אותותיה באשר להעברת המשקל מאישור של גורמים ממסדיים לאישור של גורמים פחות רשמיים - והכוח האימתני שיש להם בעיצוב דעת הקהל.
.@Beyonce’s full remarks in support of Vice President Harris pic.twitter.com/CPCaFKkO9o
— Kamala HQ (@KamalaHQ) October 26, 2024
למשל, מעורבותה של כוכבת העל טיילור סוויפט עלתה לכותרות לאחר שדחפה את קהל מאות מיליוני עוקביה ברשתות להירשם להצביע - ולאחר מכן כשהודיעה בחשבונותיה על תמיכתה הרשמית במועמדת הדמוקרטית. זמן קצר מאוד לאחר מכן, דווח על עלייה דרמטית ברישום הבוחרים במספר מדינות מפתח, שלהן חשיבות רבה בבחירות. התמיכה הפומבית של סוויפט בהאריס הפכה אותה לאחת מהגורמים בעלי ההשפעה הפוליטית הרבה ביותר, בקנה מידה כמעט חסר תקדים, עם עמודי מעריצים ספונטניים בשם "סוויפטיז למען האריס" המונים מאות אלפי עוקבים והתארגנויות מקומיות של מעריציה שהחליטו לקחת חלק בקמפיין התומך בסגנית הנשיא. גם בסביבת טראמפ לא מתכחשים לכוח העצום של סוויפט, ולאחר הודעתה של הזמרת המצליחה, הוא כתב ברשת החברתית שלו, "Truth Social": "אני שונא את טיילור סוויפט".
View this post on Instagram
באופן דומה, המועמדים פנו למשפיעני רשת בעלי כמות עוקבים נכבדת, ולפי דיווחים גם ממש שכרו את שירותיהם כדי שיתמכו במועמדותם באופן פומבי בחשבונות הרשתות החברתיות שלהם ויעודדו את עוקביהם להצביע. לאותם משפיענים יש בדרך כלל קהלי עוקבים צעירים ונאמנים, שהמועמדים לנשיאות רוצים לחזר אחר קולותיהם. היכולת של מנהלי הקמפיין להגיע לאותם בוחרים עשויה להיות ההבדל שיביא לניצחון בקרב אותם קהלים דמוגרפיים מרכזיים. לפי הסקרים בארה"ב באשר לבעלי זכות הבחירה, כ-41 מיליון בני דור ה-Z יהיו זכאים להצביע בבחירות לנשיאות 2024 – והם מהווים כ-13% מהבוחרים.
במקביל, המרוץ לנשיאות לשנת 2024 מתאפיין גם בעלייה מטרידה של שימוש בבינה מלאכותית כחלק מקמפיין הבחירות. סרטונים מזויפים שנוצרו על-ידי AI, שנועדו להשמיץ מועמדים או להטעות את קהל הבוחרים האמריקני, לקחו את תופעת ה"פייק ניוז" והדיסאינפורמציה לשלב חדש ומסוכן. כך למשל, סרטון של האריס נושאת דברים בכנס במהלך מסע הקמפיין שלה, ששונה באופן מלאכותי כך שתיראה כאילו היא מדברת תחת השפעת סמים או אלכוהול, כבר צבר עשרות מיליוני צפיות ברחבי הרשתות החברתיות - רק כדי להתגלות מאוחר יותר כמזויף. כך, למרות שתוכן הסרטון הופרך והוכח כשקרי, הוא כבר הספיק לייצר נזק גדול עבור המועמדת הדמוקרטית, והותיר מצביעים רבים תחת רושם מוטעה.
Fact-check people said this clip of Kamala was manipulated to make her sound like a bad drunk. But, in a longer version of the original, she’s arguably worse: pic.twitter.com/lkFkIgSrbI
— Freddy Gray (@Freddygray31) October 22, 2024
זהו לא אירוע בודד. נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית כבר עשרות אם לא מאות פעמים במהלך המירוץ, גם כנגד שאר המתמודדים שניסו להיות המועמדים לנשיאות של מפלגתם, כמו ניקי היילי, רון דה-סנטיס או ויווק רמאסוואמי. הטכנולוגיה מאחורי אותם הסרטונים המזויפים הללו כל כך מתקדמת, שהגבול בין אמיתי למפוברק הולך ומיטשטש. בשל כך, היכולת של מנהלי הקמפיין של מי מהמועמדים להגיב במהירות ולהפריך את השקרים המוצגים בסרטונים אלו היא קריטית מאוד, אך כאמור גם אז ייתכן שעד שיצליחו לעשות זאת - הנזק כבר נעשה.
על כן, להיות "ויראלי" הפך למטבע החדש של ההון הפוליטי. האריס וטראמפ מודעים היטב לכוח של טיקטוק ופלטפורמות נוספות, ושניהם מנסים לייצר אמירות ורגעים ש"יתפוצצו" ברשתות החברתיות - במטרה להגיע למצביעים צעירים שיש להם סיכוי גבוה יותר להיחשף אליהם דרך מדיה חברתית מאשר דרך אמצעים קונבנציונליים כמו טלוויזיה או עיתונות כתובה.
אין ספק שהאופי החדש של הקמפיינים הנשיאותיים מביא איתו סיכויים וסיכונים כאחד. מצד אחד, הדגש הרב שניתן לרשתות החברתיות במהלך המרוץ מייצר דמוקרטיזציה לתהליך, תוך פתיחת השיח למצביעים הצעירים שפעילים יותר בפלטפורמות אלו, לצד שבירת המחסומים הרגילים בין המועמדים לקהל הבוחרים ויצירת קשר "ישיר" יותר. מצד שני, כאשר הקמפיינים סובבים יותר ויותר סביב הפיכת המועמדים לנשיאות לפופולריים ברשתות, נראה כי הם מזניחים את העיסוק בשיח פוליטי משמעותי. בתוך כל אלו, לבוחרים האמריקניים נותר לנווט במבול של תוכן - חלקו לגיטימי וחלקו מזויף ומניפולטיבי - מה שמטיל ספק בטוהר הבחירות.
בסופו של דבר, המרוץ לנשיאות ארה"ב לשנת 2024 אולי לא ייזכר רק בגלל זהות המנצח, בתקופה רעועה עבור ארה"ב ובנות בריתה מבחינה גיאו-פוליטית, אלא גם בגלל האופן שבו המרוץ התנהל. זהו קמפיין שלא דומה לאף קמפיין נשיאותי אחר בהיסטוריה האמריקנית - כזה שבו ייצור תוכן ויראלי, בינה מלאכותית ומשפיענים ממלאים תפקיד לא פחות חשוב מהפלטפורמות המסורתיות. באשר להאם שינוי זה מבשר התקדמות חיובית או השפעה שלילית על התהליך הדמוקרטי, ככל הנראה עדיין מוקדם מכדי לקבוע - אך דבר אחד ברור: זו המציאות החדשה של הקמפיינים הנשיאותיים בארה"ב, בעידן בו הנוכחות ברשתות הפכה כאמור המטבע החדש של ההון הפוליטי.
בלה איליזירוב היא עורכת בדסק הדיגיטל של חדשות 13