לניצולי השואה מגיע שירות מיטבי ומתכלל | דעה

במהלך השבועות האחרונים אנו שומעים מדי יום על פירוקים והרכבות מחדש של משרדי הממשלה השונים. מעבירים אגפים ורשויות ממשרד למשרד לפי צרכים ודרישות של השותפים הקואליציונים, אך אף אחד לא עוצר לרגע אחד ושואל את עצמו באיזה משרד ינהלו ויטפלו בשירות לניצולי השואה. וניצולי השואה עצמם, מה יהיה עליהם?

במשך כמעט 70 שנים ישבה הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר. את השינויים והעדכונים המשמעותיים שנעשו בזכויות ניצולי השואה בשנים האחרונות קבעו שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון, שהיה להם כוח פוליטי וסמכות כשרי אוצר לתקן החלטות מנהליות ששינו את חייהם של אלפי ניצולי שואה, בתוספת תקציבית של למעלה ממיליארד שקלים. כל זאת הודות לכך שלשרי האוצר היתה אחריות מניסטריאלית על הרשות לזכויות ניצולי השואה.

לפני כשנתיים, כשהוקמה ממשלת האיחוד של הליכוד וכחול לבן בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ, הוסכם להעביר את הרשות לזכויות ניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי. הכוונה היתה טובה - ח"כ מרב כהן, פעילה חברתית עתירת קבלות בעשייה למען האזרחים הוותיקים, ביקשה לקבל את הרשות לזכויות ניצולי השואה לתוך המשרד כדי לקדם ולשפר את מצבם של ניצולי השואה, ולאגד את הטיפול באזרחים ותיקים תחת משרד אחד. ניצולי השואה נזעקו, והארגונים החברתיים דרשו להשאיר את הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר בכדי למנוע מעברים ופרוצדורות מנהליות מיותרות שעשויות להשפיע לרעה על הטיפול והשירות שניתן לניצולי השואה.

בהתחשב בגילם המופלג, מוטל עלינו לשפר ולייעל את השירותים הניתנים לניצולי שואה ללא שינויים ומעברים. המאבק הציבורי לו היו שותפים ניצולי השואה עצמם לא צלח, והרשות הועברה ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי. אמנם השרה כהן הנמרצת הספיקה בקדנציה קצרה ליזום תכניות עתידיות, להעלות באופן משמעותי את המענק השנתי של ניצולי השואה שאינם מקבלים קצבה חודשית ולקדם מהלכים מול גרמניה לשיפור מצבם של ניצולי השואה, אך הבחירות לכנסת החדשה טרפו את הקלפים. השרה כהן נותרה באופוזיציה, ונראה שהממשלה החדשה מתכוונת לרוקן מתוכן את המשרד לשוויון חברתי. המנהל לאזרחים ותיקים עתיד לעבור למשרד הנגב והגליל, והרשות לניצולי השואה מה יהיה עליה? יש אומרים שהיא תעבור למשרד ראש הממשלה, שם תשב כעצם בגרון.

אני קוראת מכאן לראש הממשלה ולחברי הממשלה החדשה שזה מקרוב ייכנסו לתפקידם: הזמן הולך ודוחק, ניצולי השואה הולכים ומתבגרים, ממוצע גילם הוא 85 וכ-15 אלף ניצולי שואה הולכים לעולמם מדי שנה. לא נותרו שנים רבות כדי לשרת אותם. הפסיקו להשתמש בניצולי השואה כמקח וממכר להסכמים קואליציוניים, השקיעו את הכספים והמשאבים בניצולי השואה עצמם ולא במימון מעברים בין משרדים ממשלתיים. מדוע לנתק את הרשות לזכויות ניצולי השואה מהמנהל לאזרחים ותיקים? מדוע שוב לטלטל את ניצולי השואה ולהחדיר בהם חשש וחוסר ביטחון מפני העתיד?

והחשוב ביותר - השאירו את הרשות לזכויות ניצולי שואה תחת אחריות שר או שרה שנושא הזקנים וניצולי השואה בישראל קרוב לליבם. השאירו את האגף לאזרחים ותיקים ואת הרשות לזכויות ניצולי השואה יחד במשרד לשוויון חברתי, השקיעו את המשאבים בחייהם ובשיקומם של ניצולי השואה ולא בכדי לשרת אינטרסים פוליטיים כאלו ואחרים. לבני הגיל השלישי כולם, ולניצולי השואה בפרט, מגיע יותר. מגיע להם שירות מיטבי ומתכלל, ומגיע להם לסיים את חייהם בכבוד וברווחה.

אורלי סיוון היא מנכ"לית עמותת ‘אביב לניצולי שואה’

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com