מערכת הבריאות מדממת - הממשלה הנכנסת תידרש להצילה

המחשבה הראשונה שעלתה לצוות הצילום ולי לראש, כאשר עמדנו לרגע בצד בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה, היא שנקלענו לאירוע רב נפגעים. השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת, היום רק התחיל, אך כשהבטנו מקרוב, אי אפשר היה שלא להבחין באגלי הזיעה על פרצופם של חברי הצוות הסיעודי במחלקה שטבעו בעבודה.

העובדים המסורים לא הספיקו לנוח לרגע מהלילה העמוס שעבר עליהם, אך מלבד עבודתם המקצועית, הם נאלצים גם לספוג זעקות זעם ותסכול של המטופלים ובני משפחותיהם. זאת למרות שגם החולים מבינים שהצוות לא אשם - פשוט אין מספיק ממנו.

תראו לעצמכם את התמונה הבאה: חולים המאושפזים בצפיפות, דחוסים במקום הצר מלהכיל. הם מחכים לא פחות מיומיים במיון, טרוטי עיניים מאורות הפלורסנט הבוהקים, ללא שינה, כדי שיוכלו לעלות למחלקה הרלוונטית בבית החולים ולקבל את מה שאמור להיות מובן מאליו - טיפול רפואי מתאים. חלקם מתייאשים בדרך וחוזרים הביתה, חולים, מתוסכלים ופגועים.

את האני, תושבת האזור, פגשתי ביום שלישי, לאחר שהמתינה בחדר המיון מיום ראשון. היא סובלת מבעיה אורתופדית. קופת החולים לא יכלה לתת לה פתרון, לכן הפנתה אותה למיון. האני כבר עברה את גיל 70, לכן היא חוששת להידבק במחלות משאר המטופלים במיון. היא בסך הכל צריכה רופא שיבדוק אותה, מישהו שיוכל לתת לה מזור. אחרי יומיים קשים במיון, היא שוקלת לוותר ולשוב לביתה, ללא טיפול.

מה שמדאיג בכל הסיפור, הוא שלא נראה שתמונת המצב עומדת להשתנות בקרוב. הנה כמה נתונים מהשבוע האחרון: בחדר המיון של בית החולים שערי צדק נרשמו 200% תפוסה, בדיוק כמו ברמב"ם. בביה"ח סורוקה אחוזי התפוסה עמדו על 120%, במרכז רפואי כרמל 110%, בשיבא, איכילוב, וולפסון ובילינסון – 100% תפוסה

במקביל, כשליש מהרופאים בישראל הינם מעל גיל 60, וצפויים לפרוש בשנים הקרובות. הכשרת דור העתיד בפקולטות לרפואה, גם הוא אינו מאיר פנים. למרות הצורך לעלות את מספר הבוגרים מבתי הספר לרפואה לכ-2,000, מספר הבוגרים היום עומד על 960 בלבד.

בישראל ישנם 7.2 בוגרי בתי ספר לרפואה לכל 100 אלף איש, נתון נמוך מאשר הממוצע במדינות ה-OECD. מועמדים פוטנציאליים איכותיים רבים, מחליטים לצאת ללמוד רפואה בחו"ל, משום שתנאי הקבלה לפקולטות בארץ הם על גבול הבלתי הגיוניים.

על פי נתוני משרד הבריאות, 80% ממסיימי לימודי הרפואה בישראל שייכים לארבעת העשירונים העליונים מבחינה סוציואקונומית. לא רק תנאי הקבלה גבוהים, גם ההוצאות המושתתות על הסטודנטים. כל זה הוא רק קדימון למה שמחכה לבוגרים במערכת עצמה, בתור מתמחים: תורנויות של 26 שעות ושכר נמוך.

הצעדים שצריכים להינקט על ידי הממשלה חייבים לכלול תוספת תקציבית משמעותית למערכת הבריאות, שהוכיחה לכולנו בתקופת הקורונה שהיא יכולה להגיע להישגים כבירים ולדאוג לנו בצורה נאמנה ומקצועית.

במקביל, יש להגמיש את תנאי הקבלה לפקולטות לרפואה, לערוך מבדקים אישיותיים ולא להסתמך רק על תוצאה במבחן מיושן כמו הפסיכומטרי. כל זה צריך להיעשות כבר עכשיו. זמן ההכשרה של רופא, מרגע שהתחיל את לימודיו בבית הספר לרפואה ועד שיהפוך למומחה, ייקח כ-15 שנה. צפי הפרישה של הרופאים המומחים כיום, לצד מספרי ההכשרה הנמוכים, מחייבים נקיטת צעדים מידיים.