חמישה נושאים דחופים לטיפול שר הבריאות החדש | דעה

למרבה הצער, אחרי ההתגייסות בתקופת הקורונה, מערכת הבריאות שוב נדחקה מטה בסדר העדיפויות הלאומי, ושוב היא משוועת לתקציבים ולהנהגה שתוביל אותה. כעת, לאחר שהסתיימו הבחירות ומתוך תקווה ליציבות שלטונית, נקווה גם לשר בריאות שיכהן בתפקיד לאורך זמן ויפעל לקידום רפורמות נדרשות.

יש צורך בשינויים משמעותיים בנושא השירות הרפואי לאזרח. אם בודקים את הסיבה העיקרית לעזיבת קופת חולים ומעבר לאחרת, הרי שעיקר התלונות הן על איכות השירות: תלונות על בירוקרטיה מתישה, על יחס לא מתאים מצד נותני השירות, ועל תורים ארוכים. אבל האזרח בישראל לא צריך להתאמץ לקבל שירות טוב ממערכת הבריאות. זה מגיע לו מעצם היותו חבר בקופת חולים. שירות טוב הוא היעד העיקרי של מערכת הבריאות, ואף כתוב בחוק הבריאות.

לפיכך, הנה חמישה נושאים דחופים בתחום השירות הרפואי לאזרח לטיפולו של שר הבריאות החדש: דיגיטליות - מעניין לציין כי 'קייזר פרמננטה', חברת ביטוח הבריאות הגדולה בארה"ב, דיווחה אחרי הפיכת מרבית שירותיה לדיגיטליים, כי היקף הפניות של אזרחים לרופאים לא ירד בעקבות המעבר לדיגיטציה אלא עלה. יש לראות בזה דבר חיובי, שמקל על האזרח לטפל בבריאותו.

בגל הראשון של הקורונה, בגלל הפחד להגיע למרפאה ולהידבק, 50% מהאינטראקציות של פציינטים עם רופאים בקופת החולים 'כללית' לא היו פרונטליות ונעשו דרך הסלולר והמחשב. גם בגלים הבאים של המגפה, הציבור המשיך להטמיע את ההרגלים החדשים, ומהפכת הדיגיטציה של מערכתה בריאות בישראל קיבלה תאוצה משמעותית.

שיפור השירות של מערכת הבריאות לאזרח מחייב המשך השקעה ופיתוח בשירותים דיגיטליים. עבור האוכלוסיות שמתקשות עם החיבור לדיגיטציה, יש לחזק את סדנאות ההדרכה הפרונטליות ואף לאפשר תמיכה בנושא, עד הבית.

צמצום הבירוקרטיה - שיפור השירות כרוך ביציאה מפרדיגמות חשיבה של שנות ה-60. אזרח חולה לא צריך להתעסק עם העברת ההתחייבות הכספית מקופת החולים לבית החולים, כשהוא נזקק לאישפוז או מגיע למיון. הקופה ובית החולים יכולים להסדיר את טופס ה-17 ביניהם. יש עוד הליכים בירוקרטים רבים שאפשר לחסוך, לייעל ולהפוך לאוטומטים. כך גם תצומצם בעיית התלונות על היחס, כי תהיה פחות שחיקה לצוות האדמיניסטרטיבי.

הגדלת היצע השירותים ויוזמה – יש בישראל חוסר של מכשור רפואי לעומת המקובל במדינות המפותחות. יש גם חוסר ברופאים ויועצים בקהילה, ונושאים אלו חייבים פתרון. במקביל חייבים לאמץ גישה פרואקטיבית-יוזמת מול המטופלים. לחתור למצב שבו הצוות הרפואי יוזם בדיקות למטרות של רפואה מונעת, במקום להמתין שהאזרח ייקח אחריות מלאה על בריאותו.  אמנם יש פעילות רבה בנושא מניעה, אבל חשוב להוביל יותר פרואקטיביות – יותר יוזמה של הצוותים הרפואיים למען המטופלים. יש מקום לשפר את המסע של המטופל במערכת הבריאות.

שירותים עד הבית - שירותים רבים יכולים להגיע לבית המטופל המעוניין בכך. חלקם קיימים כבר שנים, כגון תרופות עד הבית ושירותי מעבדה בבית, אולם אפשר להרחיב שירותים אלו ולהציע יותר אשפוזים קצרים בבית, בתמיכה של צוות רפואי, כתחליף לאשפוז חריף בבית החולים, במקרים הרפואיים המתאימים. כך מתנהלת רפואה מודרנית שמותאמת לצרכי המטופל ושונה מכל הפרדיגמות הישנות של השירות המרפאתי המסורתי.

הקטנת ההמתנה לתורים - יש להגדיל את היצע כוח האדם של הצוותים הרפואיים כדי להקטין את משך ההמתנה לתורים אצל רופאים מומחים וכדי לצמצם את העומס במוקדי החירום ובמחלקות בתי החולים.

לסיכום, עם השקעה נכונה, ניתן לייצר מערכת שמוכנה למצב החירום הלאומי הבא ושומרת בשוטף על בריאות האזרחים. הבריאות, כמו מערכת הביטחון, היא חזית יומיומית במאבק על החיים של כולנו.  שר הבריאות הבא - לטיפולך!

פרופ' אהוד דודסון להוא שעבר מנכ"ל קופ"ח כללית, ראש תחום הביומד בקבוצת SRI מייסודו של ניר זכלינסקי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com