טלי גוטליב תקפה את יהונתן גפן - ואת כל הלומי הקרב | דעה
מדינת ישראל תעצור מחר בערב ליממה כדי לזכור את הנופלים, אך חברת הכנסת שכחה את החיים שמעולם לא חזרו מהקרב, כשתקפה את יהונתן גפן על כך שייצג "שתיינות וסמים" - אליהם התמכר בעקבות הלם הקרב ממנו סבל. מוטב היה אם הייתה עוסקת בשיפור המענה של משרד הביטחון לאלו שנפצעו בנפשם - במקום לבקר יוצרים עם דעות פוליטיות שונות משלה
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יצויין מחר (שני) ומדינת ישראל תעצור ליממה כדי לזכור את הנופלים. רגע לפני ההתייחדות עם הנופלים, חברת הכנסת טלי גוטליב תקפה בריאיון את היוצר הענק יהונתן גפן, שהלך לעולמו רק ביום רביעי האחרון, וטענה כי הוא ייצג "שתיינות וסמים".
מעבר להיותו של גפן פסקול חייהם של מיליוני ישראלים, ילדים ומבוגרים כאחד, גפן לחם במהלך שירותו הצבאי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, כקצין מבצעים בגדוד 48 של חטיבת הצנחנים "חוד החנית". גפן לקח חלק במבצע "אבירי לב" של צליחת תעלת סואץ, ובקרבות בגזרת איסמעיליה.
כמו רבים מלוחמי יום כיפור, גם גפן לקה בפוסט-טראומה, סיוטים ואלכוהוליזם בעקבות המלחמה, תופעות מוכרות בקרב הסובלים מהלם קרב. כשחברת הכנסת טלי גוטליב תוקפת את ה"שתיינות" של גפן, היא תוקפת את כל הלומי הקרב שמשרד הביטחון כשל בתפקידו לספק להם מענה נפשי הולם אחרי המלחמה. אלו שחזרו מהקרב בחיים - אך נפשם נותרה בחאן יונס, תל פאחר או תעלת סואץ.
כיום חיים כמה אלפי הלומי קרב מוכרים בישראל, ובין 10 ל-15 אחוזים מהחיילים שהשתתפו בקרבות באופן פעיל מדווחים על סימפטומים העלולים להעיד על התופעה, ברמה כלשהי. בעוד שאצל חלקם היא עוברת - אצל אחרים היא נותרת, משפיעה על חייהם ומשנה אותם מן הקצה אל הקצה.
ממלחמת ששת הימים ועד היום אמנם בוצעו שינויים במענה, אך כפי שידוע מהמקרה של איציק סעידיאן, לוחם בגדוד 13 בגולני שהצית את עצמו בדיוק לפני שנתיים מול אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה, בעקבות חוסר המענה לפוסט-טראומה אותה סחב עימו ממבצע "צוק איתן", המענה אינו מספיק עדיין. בחודש מאי 2021, בעקבות המקרה של סעידיאן, אישרה הממשלה את רפורמת "נפש אחת" שהוסיפה תקציבים לאגף השיקום במשרד הביטחון, אך עד למהפך המיוחל - הדרך עוד ארוכה.
במקום לבקר יוצר אדיר שהלך לעולמו בגלל שדעותיו הפוליטיות שונות משלה דרך החלקים הכואבים שבנפשו - עדיף שחברת הכנסת גוטליב תשקיע את מרצה בשיפור המענה לאלו שנפצעו בנפשם במהלך שירותם הצבאי בשליחות המדינה. חלקם אינם יכולים להירדם בלי אלכוהול או סמים, חלקם חייבים להתנתק כדי להשתחרר מהסיוטים, רק כדי לשרוד עוד יום בחייהם. עדיף לנו כחברה להוקיר ולזכור גם את אלו שאיתנו - אך מעולם לא חזרו מהקרב.
ליליה זאיצ'נקו היא עורכת בדסק הדיגיטל של חדשות 13