הזדמנות אמיתית לשוויון הזדמנויות במערכת החינוך | דעה

מתוך האתגרים הרבים שממתינים לשר החינוך החדש, יש להדליק זרקור על אתגר שכולו חברתי-כלכלי, ועשוי לסלול את הדרך לאוכלוסיות אשר נותרו מאחור לקבל ייצוג הולם בתעשייה ההיי-טק

כיתה בבית ספר תיכון בבית שמש
כיתה בבית ספר תיכון בבית שמש | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

חמש מערכות בחירות חלפו מאז אפריל 2019, ובקרוב עתיד להתמנות שר/ת חינוך רביעי בפרק זמן של שנתיים וחצי. מתוך האתגרים הרבים שממתינים לשר החדש, ולמרות הקושי להתעלם מגל הפרסומים הטרי על חלוקת מרכיבים במשרד למפלגות הקואליציה העתידית, אני מבקש בכל זאת להתעלם במאמר זה ממשמעויות השינויים הללו - ולהדליק זרקור על אתגר שכולו חברתי-כלכלי ויש בו הזדמנות אמיתית לשוויון הזדמנויות במערכת החינוך.

בחודש שעבר הונח דו"ח מסכם של וועדה לטיפוח ההון האנושי בהיי-טק. הוועדה, בראשות דדי פרלמוטר, בחנה בסיוע מחקר של מכון אהרון את פרופיל המועסקים בתעשיות עתירות הידע, בדגש על השאלה מהם המקצועות הנלמדים בתיכון ומנבאים השתלבות עתידית בתעשיית ההיי-טק, ומה פערי המועסקים מבחינת אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשייה. מטבע הדברים בחנה הוועדה גם את תפקידה של מערכת החינוך.

לפי המחקר, סל המקצועות המנבאים פוטנציאל השתלבות עתידית אשר זכו לכותרת "בגרות טק" כולל את המקצועות אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ו/או מדעי המחשב, שלשה מתוכם או ארבעתם ברמת חמש יחידות בגרות סוללים על פי המחקר את הדרך לתעשייה עתירת הידע ולאקו-סיסטם של חדשנות וקידמה.

הידע המצטבר במקצועות אלה ברמת חמש יחידות, בשילוב של מיומנויות אשר יש לתרגל אותן כחלק משיטת הלימוד (עבודת צוות, פתרון בעיות מורכבות/פתוחות ולמידה עצמית) - הוא המפתח. הוועדה מכירה גם בערך של אינטרדיסציפלינריות, מה שפותח ומעודד לימוד של מגוון מקצועות נוספים.

ההמלצה המרכזית לגבי "בגרות טק" היא להרחיב את הזכאות לבגרות 5 יחידות בסל המקצועות הללו מ-9% כיום ל-15% בתוך חמש שנים, זאת באמצעות השקעת מאמץ מיוחד בצמצום הפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות (בנות, פריפריה וחברה ערבית).

משרד החינוך
מטה משרד החינוך

מעבר ל"בגרות הטק", הוועדה מדליקה זרקור על חטיבות הביניים בישראל ועל אוכלוסיות אשר יש להן ייצוג חסר בתעשייה.  חטיבת הביניים נבחרה כי שם מניחים את התשתית ללימודי התיכון ולבחירת המקצועות, לפיכך ממליצה הוועדה על כיתות המצוינות (עמ"ט – עתודה מדעית טכנולוגית) כפלטפורמה שהוכיחה את עצמה בהקניית הבסיס ל"בגרות טק", בין השאר כי המקצועות פיזיקה ומדעי המחשב, אשר לא קיימים בתוכנית הלימודים בחטיבת הביניים, קיימים בכיתות עמ"ט, וגם על פי ממצאי מחקר של בנק ישראל אשר בחן את הישגי בוגרי התוכנית.

ההמלצה היא להכפיל את כיתות עמ"ט תוך מיקוד המאמץ בהרחבה לשלש אוכלוסיות: נשים, פריפריה וחברה ערבית. מאמץ מחויב מציאות אשר יבטיח את ייצוגן של אוכלוסיות אלה ברמות המצוינות. יישום המלצות אלה יסלול את הדרך לאוכלוסיות אשר נותרו מאחור לקבל ייצוג הולם בתעשייה עתירת הידע ויקדם שוויון הזדמנויות במערכת החינוך.

מהלך זה יזכה בתמיכה משמעותית מראשי תעשיית ההיי-טק, וממתנדבים רבים מהתעשייה שיירתמו לתמוך במורות ובמורים העומדים בחזית העשייה ובתלמידים שיבחרו במעגל המצוינות. זהו אינטרס לאומי ממעלה ראשונה ויעד מרכזי חברתי-כלכלי של כל ממשלה ושל כל שר או שרת חינוך אשר יתמנו בקרוב למשרה חשובה זו.

שלמה דושי הוא מנכ"ל ארגון שיתופים המוביל את יוזמת טופ 15 להרחבת מעגל המצוינות המדעית טכנולוגית

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com