השוטר נעלב? שיחפש עבודה אחרת
המפכ"ל מיהר להגיע לדיון בכנסת שדנה בביטול העבירה "העלבת עובד ציבור" ומיהר להציג כיצד ביטולה יפקיר את השוטרים בשטח. אלא שהעבירה הזו, עוד מהמנדט הבריטי, צריכה להתנדף מהעולם ונעשה בה שימוש ציני שמסתיים לעיתים באכיפת סרק ומעצרים מיותרים • דעה
השבוע התקיים דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, לצורך בחינת האפשרות לבטל את העבירה של "העלבת עובד ציבור". לדיון הגיע מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, ובמסגרתו ביקש להציג לחברי הוועדה סרטונים ממפגשים עם אזרחים, על מנת להמחיש לחברי הוועדה את הקושי שעמו מתמודדים השוטרים.
ראשית, ראוי לומר, כי אין עבירה של העלבת שוטר ספציפית, אלא מדובר בעבירה כללית של העלבת "עובד ציבור". אפשר להעריך כי העובדה שמפכ"ל המשטרה הגיע לדיון כדי לנסות להשפיע על חברי הוועדה, שלא להפסיק את השימוש בעבירה זו, מהסיבה שזוהי עבירה שבעיקר שוטרים משתמשים בה.
עובדי הציבור שבאים במגע עם אזרחים, פעמים רבות מגיעים לסיטואציות קונפליקטואליות עם אזרחים. לא אחת אנו רואים מראות של אזרחים שמתעמתים עם פקחי עירייה, עם שוטרים ועם עובדי משרדי ממשלה. מטבע הדברים, כשהמדינה או הרשויות מפעילות סמכות כלפי אזרחים, פעמים רבות הדברים עלולים להוביל לעימות שיכול להסלים.
ואכן, עובדי הציבור צריכים להיות זכאים להגנה מטעם המדינה כלפיהם. עם זאת, עבירה שטומנת בחובה "העלבה" של אדם אחר צריכה להיעלם מהעולם וזאת מכמה סיבות. הסיבה הראשונה: הרעיון שעומד מאחורי "העלבת עובד ציבור" היא שהמחוקק תופס את המעשה כפגיעה בסמל שלטוני. הצורך בשמירה על הסמלים הללו, היה נפוץ במאה הקודמת ואכן העבירה של העלבת עובד ציבור היא שריד מהדין הבריטי שחל פה לפני קום המדינה ונשאב למערכת החקיקה הישראלית. מדינים בריטיים רבים נפטרנו, מזה עדיין לא.
בנוסף, המדינות שבהן עדיין יש שמירה מובהקת על סמלי שלטון, עד כדי כך שאסור להעליב אותם, הן מדינות שנחשבות ככאלו שרמת השמירה שבהן על זכויות אדם היא נמוכה: סין, תאילנד, רוסיה ועוד. במדינות שבהן השיח והשמירה על חופש הפרט וחופש הביטוי נמצא במקום גבוה בחשיבותו, אין שימוש בעבירה שכזו.
אלו סיבות שהן יחסית קלות. הסיבות המהותיות יותר לביטול העבירה, נעוצות בכך שזו סוג העבודה שנדרשת מאותם עובדי ציבור. כשאדם נדרש במסגרת עבודתו להיות בעימות עם אזרחים, עליו לדעת להכיל התנהגויות ושיח שאינו מכובד. כמובן, שאם השיח זולג לדברים שהם מאיימים, הרי שיש את עבירת האיומים שמסוגל לטפל בכך (כמובן שאלימות פיזית מצויה במדרג שונה לחלוטין).
מעבר לאמור, ראוי לזכור שהעלבה אינה מהווה עבירה בפני עצמה. כך למשל, אם אדם יבחר לגדף אדם אחר, בשל ויכוח על תור, מקום חניה או כל דבר אחר, יהיו המילים קשות ככל שיהיו, כל עוד הן לא מהווה עבירה (איומים, הטרדה מינית ועוד), לא ניתן יהיה להעמיד את האדם המגדף לדין.
מנגד, אם מדובר בעובד ציבור, הרי שקללות – ששגורות בפיהם של אנשים רבים בציבור (מבלי לתת לדבר לגיטימציה כמובן) – יובילו לחקירת משטרה ואף להעמדה לדין. כמובן שאין מקום לעשות כזו הבחנה בין שני סוגי אנשים שמבצעים את עבודתם. למען המחשת האבסורד ניתן לשאול, מה שונה עו"ד הגובה חוב מאדם וזוכה לקללות נמרצות, מאדם אחר שגובה חוב מטעם המדינה?
אם לא די בכל הנימוקים, מדוע העבירה הזו צריכה להיעלם מספר החוקים, דומני שניצחת העובדה ששוטרים עושים שימוש ציני בעבירה הזו. פעמים רבות נתקלתי במצבים שבהם אנשים אומרים מילים קשות לשוטרים בסיטואציות לא נעימות. השוטרים מנגד פועלים נגד אותם אנשים, לעיתים בחומרה יתרה, בגלל המילים הללו, לעיתים הם גוררים מעצרים מיותרים ואכיפת סרק.
הנימוק של המפכ"ל ששוטרים יתמודדו עם הפקרה בשטח בשל ביטול העבירה היא צינית. תפקידם של השוטרים כולל, למרבה הצער, חיכוך עם האוכלוסייה, כשם שעבודתו של רופא שיניים כרוכה בחיטוט בפיותיהם של מטופלים ועבודתו של שרברב כוללת עיסוק עם שפכים – זו העבודה, אם היא לא מתאימה לכם אפשר לחפש אחרת.
עומר בללי הוא עורך דין פלילי
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com