תזכיר חוק הגיוס החדש מחטיא את המטרה | דעה

משרד הביטחון הציג תזכיר חוק לגיוס חדש, המבטא יותר מכל קידום צרכי הביטחון של ישראל, ומהווה לקח חשוב מהמלחמה בעזה. ואולם, תזכיר החוק לוקה בראייה קצרת טווח, ועלול להזיק יותר מאשר להועיל. החוק החדש כולל הארכה של שירות החובה לבנים בלבד ל-36 חודשים, ללא אבחנה בין קרביים ללא קרביים. בעוד צה"ל בעצמו מודה כי אינו זקוק לשירות של מחצית מחייליו, הרי שתזכיר החוק אינו מבחין בין לוחמים, טכנולוגים ותומכי לחימה - הנדרשים יותר - לבין שאר חיילי צה"ל.

בתפקידים אלה משרתות גם נשים שהחוק שוב מדיר אותן. גיוס חיילים קרביים ולא קרביים ללא אבחנה משמעותו עלויות גבוהות ומיותרות ללא היענות לצרכי הביטחון, וסופו פגיעה בביטחון. תזכיר החוק מלמד כי הראייה של ישראל היא קצרת טווח, מעין כיבוי שריפות, בבחינת אימוץ עקרונות התכנון שהובילו לקונספציה. יש לשנות את החשיבה, ותפקידו של הקבינט בראשות נתניהו, גנץ ואייזנקוט לתקן את העיוות שמטיל על הלוחמים הקרביים את מירב הנטל.

העומס על הלוחמים הוא ברור, אבל מה עם התגמול שלהם? היכן בתזכיר החוק מדובר על פיצוי הולם? המלחמה לימדה כי ישראל לא מציעה תגמול נאות ללוחמים שלה, משרד האוצר קופץ את ידיו - והיכולת של משרדי הממשלה האחרים להשפיע קטנה. היעדר תגמול נאות יגרור התמרמרות רבתי של הלוחמים ושל המילואימניקים, שתפגע בצרכי הביטחון.

יתרה מזאת, יש כאן אפליה ברורה בין המתגייסים שצריכים אותם לבין אלו שלא מתגייסים. מחאות 2023 נעלמו כלא היו? על הקבינט לפעול לקידום השוויון בנטל, וזאת לצרכי החברה הישראלית. שירות לאומי-אזרחי חייב להיות כאן לאוכלוסיות שלא משרתות בצה"ל. חרדים וערביי ישראל והמשתמטים למיניהם.

השרות הלאומי-אזרחי קיים בישראל, אך הוא נעשה בהתנדבות. יש להופכו לחובה כך שיכלול שירות בחינוך, בבריאות, בביטחון, ברווחה, בהגנת הסביבה ועוד. השירות חייב לכלול את בני החברה הערבית, את המגזר החרדי ואת אלה שבוחרים להשתמש מצה"ל בתואנות שונות. הציפייה היא מהמפלגות הדתיות והערביות להוביל את החשיבה הזאת. העדר חשיבה הרואה את החברה הישראלית על גווניה יפגע בחוסן החברתי ובעורף הישראלי.

המלחמה גילתה לנו כי עורף איתן הוא נדבך הכרחי ללחימה. אין זה סוד צבאי כי העורף הישראלי הפך מרכיב בתפיסת הלחימה של האויב הישראלי. תפיסת הביטחון כוללת את מרכיב ההתגוננות, והצלחה בזירת העורף היא תנאי הכרחי לניצחונה של ישראל. תפקוד העורף כמערכת אזרחית על רבדיה השונים, באופן שמאפשר פעילות שגרתית, הוא הכרח בעת מלחמה.

אלא שהמשרד להגנת העורף, אשר פעל בין השנים 2014-2011, נסגר. כבר אז ניטש ויכוח על נחיצותו כמשרד ממשלתי עצמאי, ויכוח שמעלה גיחוך לאור משרדי הקש שקיימים בממשלות ישראל האחרונות. מן הראוי בהקשר זה כי יבוטלו משרדי הממשלה המיותרים, ותחתם יוקם משרד חדש לטיפול בשירות הלאומי-אזרחי. האבסורד הוא כי הפרויקטור האזרחי מצא עצמו נטול מעשה והתפטר. זו בדיוק המשימה שבשבילה נועד תפקיד שכזה.

פרופ' אסף מידני הוא מומחה לממשל ומשפט ציבורי באקדמית תל אביב-יפו, מחבר הספר "אחריות ציבורית וצריכה פוליטית - ארבע רפורמות לישראל"

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com