הגיע הזמן שבנק ישראל יפעל גם לטובות האזרחים • דעה

אחרי העלאת הריבית לרמה של 2 אחוזים, שיא של 20 שנה. אם הבנקים יודעים לחייב אותנו כשהם במינוס, מדוע לא מצ'פרים מי שנמצא בפלוס? זו העת לחייב את הבנקים לתת ריבית לאזרחים בחשבון העו"ש

זמן צפייה: 01:36

בתקופה האחרונה מתמודדים אזרחי ישראל עם יוקר מחיה גואה המקיף כמעט את כל תחומי החיים: הוצאות דיור ותחבורה, מוצרי מזון וצריכה, הוצאות שוטפות כמו מים וחשמל, ובעצם - מה לא. עליית המחירים מטרידה באופן טבעי את כלל האזרחים, שרואים כיצד כמעט כל גוף במשק מכניס את ידו עמוק לכיסם ומחסל את ההכנסה הפנויה שעוד נותרה להם.

בשבוע האחרון התווסף "קש" נוסף על גב הציבור. בנק ישראל העלה את הריבית במשק ל-2%, וגרם להתייקרות גדולה בהחזרי המשכנתאות ולהתייקרויות נוספות. זו בשורה קשה למשקי בית רבים, שעוד טרום העלאת הריבית בקושי "סגרו את החודש" או חמור יותר, גם לפני העלאת הריבית - לא ידעו כיצד יצליחו "לסגור את החודש" ואיך עליהם להתמודד עם המינוס בבנק. העלאת הריבית מגדילה כמובן גם את המינוס וההוצאות של האזרחים, ואילו הבנקים חוגגים: העלאת הריבית משמעותה הגדלת המינוס ולפעמים גם מסגרת האשראי של הלקוחות, וכך הבנקים כמובן מרוויחים  אף יותר.

אבל יש משהו שהבנקים היו מעדיפים שלא תשימו לב אליו, וב"מירוץ העכברים" שבו כולנו חיים, רובנו אכן לא מקדישים לכך תשומת לב. הבנקים אמנם גובים מאיתנו ריבית כשאנחנו נמצאים במינוס, אבל למעט מקרים ספציפיים ונדירים - כמעט ואינם משלמים לנו ריבית על הכספים שנמצאים אצלנו בחשבון העובר ושב (עו"ש). ואם הבנקים יודעים היטב לחייב אותנו כאשר אנחנו במינוס, מדוע הם לא נוהגים בהגינות ו"מצ'פרים" אותנו כאשר אנחנו בפלוס?

בנק ישראל
בנק ישראל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חשוב להבין, למרות התחושה ש"כל עם ישראל נמצא במינוס", רבים מאיתנו נמצאים בפלוס בחשבון העו"ש. אצל חלקנו זה קורה כי לא מצאו אפיקי השקעה אטרקטיביים מספיק בהם ירצו להשקיע את הכסף, חלק חוששים לקחת סיכונים, לעיתים הכספים הללו מעניקים לבעלי החשבון "תחושת ביטחון" שיש להם כסף נזיל למקרה הצורך ויש גם שמתלבטים מה לעשות במשך שנים – אבל השורה התחתונה היא שנתוני בנק ישראל רואים שבחשבונות העו"ש של הציבור הישראלי שוכבים נכון לעת הזו למעלה מ-650 מיליארד שקלים שהציבור לא מקבל עליהם ריבית. ומי מרוויח מכך? הבנקים, ובמספרים: בריבית שנתית של 2% (וזה ללא קשר למרווח "הפריים" בגובה 1.5% נוספים שאותם גובה הבנק) מדובר ב-13 מיליארד שקל מדי שנה שמרביתם היו צריכים לחזור לבעלי החשבונות.

אזרחי ישראל מיואשים תחת עול ההוצאות ולא ייצאו להפגנות, הבנקים כמובן לא ישנו את המצב הקיים שיפגע להם בהכנסות וברווחים. אז מה עושים? הגורם שצריך לשנות את המצב זו מדינת ישראל והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

הדרך לשנות זאת היא למעשה די פשוטה: צריך ליזום הליך חקיקה, אפשר גם לעשות זאת באמצעות "הוראת שעה", וליצור מצב בו בנק ישראל יחייב את הבנקים לתת לציבור ריבית חיובית על הפלוס. עכשיו, אני טוען שחשוב לשמור על רווחים לבנקים למען יציבותם ויציבות המערכת הבנקאית. אבל עד גבול מסוים. בדיוק בשביל רווחים אלו בנק מרווח "הפריים", אז אני לא אומר לבטלו, אבל כן להיות הוגנים עם הציבור.

עו''ד עידן בן יעקב
עו''ד עידן בן יעקב | צילום: תמר מצפי

לא צריך להמציא את הגלגל; התנהלות דומה מתקיימת היום בבנקים בכל הנוגע למסחר במטבע חוץ (מט"ח); הבנקים, וכל גוף פיננסי אחר שעוסק במסחר במט"ח, מפרסמים את שערי הקנייה והמכירה של מטבע כזה או אחר. באותו אופן, תהיה חובה על הבנקים לפרסם את שער הריבית למינוס ושער הריבית לפלוס.

רגע לפני בחירות נוספות, זה גם המקום לפנות למקבלי ההחלטות ולחברי הכנסת הנוכחים והעתידיים: יוקר המחייה זו העצם הכבדה ביותר בגרונם של אזרחי ישראל.

עו"ד עידן בן-יעקב הוא ממשרד עו"ד בן-יעקב המתמחה בנדל"ן, ניהול הון משפחתי ומשפט מסחרי

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com