פניית פרסה • איך האלבום החדש של איה כורם?

ב"לאלף את הסוסים" החדש איה כורם משתחררת מהמגבלות של עבודה תחת חברת תקליטים ומוציאה אלבום חשוף, משויף ומהודק, שמשלב כתיבה טובה עם עיבודים מחוספסים בדיוק במידה הנכונה

איה כורם
איה כורם | צילום: רוני כנעני

לפני כמה שנים, כשחבורת רימון הנודעת לשמצה השתלטה על תחנות הרדיו, רבים הרגישו שאין מנוס, שזה כנראה הדבר היחיד שיושמע בגלגלצ עד הרס העולם ב-2012. אבל לאט לאט, פוזרה החבורה בתפוצות ארצנו וכל אחד מצא את עצמו במקום מעט אחר. מירי מסיקה חורצת גורלות של עאלק כוכבים, קרן פלס בדרך להפוך לדוגמנית, אריק ברמן מסתובב על קו ישראל וארה"ב ורק איה כורם, שהצליחה לא מעט בזכות שירים כמו "שיר אהבה פשוט" או "יונתן שפירא", נשארה מוזיקאית במשרה מלאה, נטולת מניירות או תוספות.

 

למעשה, כן קרו כמה דברים לאיה כורם. אחרי שני אלבומים, כורם החלה לעבוד על אלבום שלישי נטול חברת תקליטים. ההבדל בין עבודה מול חברת תקליטים גדולה, הד ארצי במקרה של כורם, לבין עבודה עצמאית ונטולת השפעות חיצוניות בעלות אינטרס כלכלי היא נקודת המפנה של האלבום כולו. כורם נשמעת, במילותיה ובמוזיקה שלה, נטולת מגבלות. זה השלב שבו נחשפת היכולת המלאה של כורם, ובלי להתאמץ היא מתעלה על כל הדיעות הקדומות על חבורת רימון.

עדיין מלודי, אבל כבר לא מפריע

הלחנים עדיין יושבים בצד הנעים מאוד של האוזן, המלודי באופן קיצוני, אבל זה כבר לא מפריע, כי יחד איתם ישנם עיבודים של תומר אדם לנצינגר וגיל לואיס שלוקחים את אותה הנינוחות ומשייפים אותה בעדינות עם נייר זכוכית, עד שישנו חיספוס קל ומדויק.

 

בכלל, אחד הדברים המוצלחים באלבום הוא הדיוק שלו. כולו ממוקד מטרה ליצירת פופ-רוק שלא מנסה להיות קליל בשום אופן, מהסוג שעובר באוזן בקלות, אבל נשאר בראש אחרי. קצת פחות מארבעים דקות של מוזיקה, רק עשרה שירים, אבל כל אחד מהם משוייף ומהודק באופן שממקסם את מה שרצתה כורם להעביר.

בצד השני במאזן הכח של האלבום, מול המוזיקה המעודנת והמוצלחת, עומדת הכתיבה של כורם. הנושאים מעניינים, כמו רגליים קרות רגע לפני חתונה, אקסים, ואפילו רגשות אשמה על חוסר פעילות בסינגל "רונה" (שכורם הגדירה במדויק כ"שיר מחאה פולני"). המילים ברורות והמטאפורות מספיק מעניינות לעמוד בפני עצמן ובכל זאת מספיק פשוטות כדי לעבור גם בשמיעה ראשונה. מה שכורם רוצה להעביר תמיד עומד מעל השיר כשלט נאון, וכך היא חושפת בנונשלנטיות את עצמה.

 

החשיפה היא פן מהותי באלבום. מעבר לכנות המלאה שנשמעת בתכניו, כורם גם הלכה צעד אחד קדימה והחליטה לחשוף גם חלק שמאזיני המוזיקה לא מכירים - תהליך היצירה. במשך השנה וחצי האחרונות כורם כותבת ומתחזקת בלוג מצויין (הקרוי "מילים, איה כורם"), בו היא מעדכנת גם על חייה הפרטיים וגם על תהליך היצירה שלה, החל מקומיקס מבהיר איך שיר נולד, ועד סדרת הפוסטים "עשה זאת בעצמך" שמהווים מדריך ליצירת אלבום עצמאי בישראל, מדריך שכל מוזיקאי, טרי או ותיק, חייב לקרוא.

 

יחד עם הבלוג, חשבון פייסבוק וחשבון טוויטר פעיל מאוד, כורם עושה מה שמעט מאוד מוזיקאים בישראל נוטים לעשות, וזה לעמוד כעצמם אל מול הקהל. החשיפה לא מתבטאת רק איפה שנוח, בשירים המשויפים, אלא גם בדברים קטנים כמו איזה מראיין מעצבן אותה או איך זה מרגיש כשיוצא לך סינגל ראשון מאלבום שעבדת עליו זמן רב. רק ככה מבינים שיצירה מספיק חשופה, אך גם מספיק מעניינת ומהנה מוזיקלית, הופכת לאלבום פופ מצוין.

 

איה כורם - "לאלף את הסוסים"

הוצאה עצמית

 

>>> להאזנה לאלבום

 

>>> איה כורם מדברת על האלבום החדש בראיון לנענע 10