מס הנכסה

"גזעות והסתה בכלי התקשורת בישראל", כך קוראת השבוע סוכנות הידיעות הפלסטינית "וואפא" (WAFA) הוותיקה, שמפרסמת תוצאות של ניטור שערכה באמצעי התקשורת הישראליים אותם היא מאשימה בגזענות והסתה כלפי ערבים ופלסטינים.

בין אמצעי התקשורת אליהם מפנה הסוכנות אצבע מאשימה נמצאים כלי תקשורת מרכזיים בישראל כגון Ynet, "ידיעות אחרונות", NRG ו"ישראל היום", כמו גם מקור ראשון, NFC ויתד נאמן.

הטענה של "וואפא", המכילה כאמור סקירה נרחבת של לכאורה ביטויי הגזענות, אינה כוללת ידיעות עיתונאיות אלא מאמרי דעה שפורסמו על ידי אישים שונים בהם חברי כנסת, פובליציסטים קבועים ופרשנים לענייני ערבים ומזה"ת. המאמרים שנבדקו פורסמו בין התאריכים 20 ל-26 במאי, חמישה ימים אחרי שבעולם הערבי ציינו את יום הנכבה ובטרם נסיעתו של נתניהו לנאום בפני הקונגרס האמריקאי.

בין המאמרים שמצוטטים על ידי "וואפא" כנגועים בגזענות והסתה נמצאים שני מאמרים שפורסמו בערוץ הדעות של Ynet: מאמרה של חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד) בו הציעה לראש הממשלה לקרוא להרחבת שיתוף הפעולה עם ארה"ב נגד המלחמה בטרור האסלאמי, ומאמר דומה של אורי אורבך (הבית היהודי) שפורסם במקביל.

"זו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בטענות מהסוג הזה", אמר לנענע10 גורם ב-Ynet. "הטורים של מירי רגב ושל אורי אורבך פורסמו במסגרת הפרויקט "כתבתי לך נאום" שהושק לקראת נאומו של ראש הממשלה בקונגרס. במסגרת אותו פרויקט בדיוק פורסמו גם טורים של חברי כנסת נוספים כמו איתן כבל ואחמד טיבי. ראוי שבסוכנות 'וואפא' יפנימו את עקרונות העיתונות החופשית והפלורליסטית שמביאה עמדות מהוגנות מימין ומשמאל".

מירי רגב: הם כל הזמן מעוותים את העובדות. לצערי, הם אלה שבכל מילה שניה שלהם קוראים להסתה וגזענות. ככה זה לאורך כל ההיסטוריה - ההסתה היא שלהם כלפינו, ולא להיפך. התקשורת הפלסטינית היא מאוד לא מאוזנת, לא ברשות ולא במדינות הערביות

"הרחוב הפך בשנתיים האחרונות לימני והתקשורת הישראלית נסחפת"

הסוכנות לא פסחה גם על אקדמאים ותקפה גם את ד"ר גיא בכור, ראש חטיבת המזרח התיכון במרכז הבינתחומי הרצליה ופרשן לענייני המזה"ת, והאשימה אותו בהסתה כנגד ערבים בעקבות מאמר שלו שפורסם ב"ידיעות אחרונות". לפי הסוכנות, "גיא בכור הסית נגד פלסטינים כאשר כתב כי הם אחראים לנכבה שלהם".

ד"ר בכור מסרב להתרגש: "הפלסטינים צריכים ללמוד את ההיסטוריה של עצמם", אמר לנענע10. "כמובן שאין בדברים כל הסתה. הרי אצלנו יש דמוקרטיה, כידוע, ואני פובליציסט". בנוסף, האשימה הסוכנות גם את "מקור ראשון" בהסתה ובגזענות בעקבות פרסום מאמר של הרב שלמה אבינרי, בו קרא לגרש את תושבי מזרח ירושלים הערבים וליישב אותה ביהודים במקומם. ב"מקור ראשון" סרבו להגיב לדברים.

פאיז עבאס ("אין קשר משפחתי"), הוא העורך הראשי בסוכנות הידיעות הפלסטינית "וואפא" שהוקמה בשנת 1972 ומזה שנתיים מתחזקת גם אתר בעברית. הוא דוחה את הטענות לפיהן מדובר בדעות לגיטימיות שאין מניעה לפרסם בעמודי הדעות. "אנחנו יודעים שמדובר בדעות אישית של אנשים ושהן לא תמיד מייצגות את כלי התקשורת, אך הרחוב הישראלי הפך בשנתיים האחרונות לימני והתקשורת הישראלית נסחפת לתוך זה".

בן-דרור ימיני: דווקא הפרשנות שלהם לדברים היא הוכחה מצוינת לכך שהתקשורת הישראלית היא מהטהורות בעולם הדמוקרטי. אני קורא את עיתוני העולם, ויכול לומר בבטחה שכמות הציטוטים הגזעניים והאנטישמיים שמסופקים על ידי PMW היא מפחידה

יש שיאמרו שאתם מבלבלים בין הבעת התנגדות לבין הסתה

"NRG פרסמו מאמר של משה פייגלין בו הוא כתב שהוא קורא למערכת הבטחון לנתק את החשמל והמים לעזה כדי שהפלסטינים ישלמו מחיר כבד על מה שעושה חמאס. הוא רוצה להרוג את הילדים? תגיד לי אתה, זו לא הסתה?". (את תגובת NRG לדברים לא ניתן היה להשיג).

כלומר הבעיה, כפי שאתם רואים את זה, היא לא בכלי התקשורת אלא בכותבים

"יש כאן עניין של אחריות. אנחנו לא מאשימים את כלי התקשורת עצמם בגזענות, אלא כן, את הכותבים שאת דבריהם הם מפרסמים. העיתונים והאתרים צריכים לברור יותר טוב את הפרסומים. אם הם באמת מעוניינים להילחם בהפצת שנאה וגזענות, אז כפי שהוחרם כהנא בזמנו, הגיע הזמן גם היום לשים גבולות".

ומה קורה בתקשורת הפלסטינית? יש גבולות? יש איזון?

"בתקשורת הפלסטינית אין ימין ושמאל כמו בישראל. יש שלושה עיתונים, שניים עצמאיים ואחד ששייך לרש"פ, ערוץ טלוויזיה ממלכתי והמון תחנות רדיו. אני באופן אישי לא נתקלתי בהסתה שמגיעה לגזענות או שנאה. נכון שמעבירים ביקורת קשה על ממשלת נתניהו, אבל אפילו על המתנחלים לא אומרים שהם 'חלאות אדם' ואמירות דומות שניתן למצוא בתקשורת הישראלית".

הפלסטינים צורכים תקשורת ישראלית?

"אנחנו בסוכנות מעבירים מדי בוקר את הכותרות המעניינות מהעיתונים הישראלים הגדולים ויש לזה רייטינג גבוה בקרב קוראים פלסטינים. אלה שעוקבים אחר התקשורת הישראלית מחזיקים לרוב בדעה שבזמן מלחמה או אירועים בטחוניים התקשורת הישראלית הופכת לחלק מהקונצנזוס הישראלי, אך כשאין אירועים כאלה היא בהחלט תקשורת לוחמנית ונושכת שנהנית מרמת אמינות גבוהה. היא בסך הכל לעניין, הרי בזמן מלחמה כולם מתגייסים".

ואיך היה הסיקור הישראלי של יום הנכסה?

"היה סיקור מאוד בעייתי. דוגמא לכך היא הפרשנות של יואב לימור בערוץ 1 שדיבר על המהומות בקלנדיה. הוא רמז בצורה גסה שהרשות לא שולטת באזור ושהיא גילתה חולשה ונתנה לצעירים לצאת להפגין. הרי קלנדיה וכפר עקב הם חלק בלתי נפרד מעיריית ירושלים. הם שייכים מבחינה מוניציפאלית לישראל ויש לתושבים תעודת זהות כחולה".

"מדובר בבורות. המאזינים שלו מסיקים מכך שאבו-מאזן והרשות הם אלה שלא מתפקדים וזה שקר גס. וזה לא הדבר היחיד בערוץ הראשון; גאולה אבן דיברה על אזרחים ישראלים דרוזים. נכון שהם מחזיקים בתעודות זהות כחולות, אבל אין להם אזרחות. כשהם טסים לחו"ל הם משתמשים בתעודות מעבר, לא בדרכון. היא גם דיברה על גבולות המדינה המוכרים. הרי אין לישראל גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית. הפרשנות שלהם שגויה ונובעת מחוסר הבנה".

יואב לימור בתגובה: "הדברים שאמרתי ברורים, ודברים דומים נאמרו גם על ידי פרשנים אחרים. מי שמתלונן על הדיווחים ראוי שיחזור וישמע אותם שוב היטב". גאולה אבן בחרה שלא להגיב.