עץ או פלי • מה חשבנו על "יער נורווגי"?

"יער נורווגי" הוא אחד הספרים הפופולאריים ביותר של הסופר היפני הפורה הארוקי מוראקמי, שזוכה בשני העשורים האחרונים להצלחה בינלאומית מרשימה, כולל אצל קהל הקוראים בישראל. הספר הוא סיפור בגוף ראשון של  הגיבור-המספר, שפורש דרך זיכרונות, מחשבות והרהורים סיפור אהבה משולש נוסטלגי בינו לבין מושא אהבתו הבלתי-מושגת ורוחנית, לבין אהובה אחרת, ארצית וגשמית יותר.

למרות שהספר מציג סדרת התרחשויות לאורך ציר זמן, טבעו הוא לא עלילתי. התחושה הנובעת מהקריאה בו, כמו במרבית ספריו של מורקאמי, היא של ספרות המצויה על הגבול שבין עלילה סיפורית לאסוציאציה פנטסטית. בקיצור, לא מדובר בספר קל לעיבוד קולנועי, והבמאי טראן-אן הונג (ממוצא צרפתי-וייטנאמי דווקא, ולא יפני), אכן מסתבך בניסיונו לתרגמו למסך הקולנוע בסרט חדש באותו השם.

סצינות שסוחטות קריאות התפעלות

גיבור עלילת "יער נורווגי", ווטנאבה (קניצ'י מצויאמה), הוא בחור צעיר באוניברסיטה יפנית של סוף שנות ה-60, עידן שבו מרד הסטודנטים היצרי וההורמונאלי שטף את העולם כולו. ווטנאבה מאוהב בנאוקו (רינקו קיקוצ'י), חברתו לשעבר של חברו הטוב ביותר, שהתאבד שנים מספר לפני כן. נאוקו בתחילה נעתרת לחיזוריו, אך עד מהרה מתאשפזת בבית הבראה לחולי נפש המצוי הרחק בהרים. בזמן שהיא שם ווטנאבה פוגש במידורי (קיקו מיזוהרה), בחורה צעירה אחרת שמוצאת בו עניין, אך הוא לא מסוגל לפתח עמה קשר בשל נאמנותו לנאוקו.

לכל אורכו, הסרט "יער נורווגי" מופלא ביופיו. נראה שצוות השחקנים לוהק במבחר הצעירים היפים ביותר של האיים היפניים, המולבשים במיטב מחצלות הסיקסטיז בתוך חללי פנים מעוצבים לעילא, ומצולמים בידי אחד הצלמים הטובים ביותר של הקולנוע המזרח-אסיאתי, פינג בין לי ("מצב רוח לאהבה"). כמעט כל צילום וכל סצנה בסרט עשויים לסחוט אנחת התפעלות בשל ההקפדה האסתטית והיופי הרב הניבט מהם. הדבר נכון כפליים לגבי סצנות הסקס הרבות בהן משופע הסרט, המציגות ארוטיקה מעודנת ומרגשת בפני עצמה.

יופי, זה הכל

עם זאת, עם יופי ואסתטיקה לבדן אי אפשר ללכת למכולת, ובמקרה של "יער נורווגי" היופי מכסה על ריק גדול. הסרט לא מצליח להעביר אף אחת מהתכונות שהפכו את ספרו של מורקאמי להצלחה בינלאומית כה גדולה. במקום עדינות פואטית, מציג הסרט מלודרמה נעורים שטחית וסתמית. במקום בחינה מורכבת של נפש האדם בנעוריו, אנו מקבלים יומרה מהסוג שהפך את המושג "סרט אמנותי" לשם נרדף לסרט רע.

נראה שיוצרי הסרט נטלו את המרכיבים השטחיים ביותר של עלילת הספר, וניסו לעבדם לקולנוע ללא מחשבה יתרה על ההבדלים בין המהותיים ספרות לקולנוע, כאשר אסתטיקה ויזואלית הייתה מטרתם העיקרית - אם לא היחידה. לא ברור אם "יער נורווגי" בכלל ניתן לעיבוד ראוי לקולנוע, אך לפחות במקרה זה, נראה שהיוצרים לא הצליחו לעשות צדק עם היצירה הספרותית.