המופע של דרו ברימור

לראות את שמה של דרו ברימור מתנוסס במשבצת הבמאי בסרט החדש "תחליקי" מהווה מחזה מחמם לב עבור כל פליט אייטיז שגדל על "אי.טי". למרות שברימור הפכה בשלושת העשורים שעברו מאז לשחקנית מצליחה, מפיקה עסוקה ובתקופות מסוימות, אף לסוג של ילדה רעה, הרי שברמה כלשהי היא תמיד תישאר הזאטוטה הבלונדינית תכולת העיניים, אחות של אליוט, הכי חמודה בהוליווד.

כשנשאלה ברימור על ידי "פילם אינדיפנדנט" אם בסרטה החדש, המתאר כיצד מלכת יופי פרובינציאלית בטקסס מגלה את עצמה דרך ספורט הרולר-דרבי, היא השתמשה בהשפעות אותן ספגה מבמאים איתם עבדה, שפילברג נניח, וענתה כי "הייתי צריכה להיות הלן קלר כדי לא לספוג השפעות כאלו. רציתי לביים מאז שהייתי בת שש וכל חיי המקצועיים היו סוג של הכנה לרגע הזה".

ברימור, בת למשפחת שחקנים מפורסמת, השתתפה בפרסומות כבר בגיל אחת עשרה חודשים, ועוד לפני שליהק אותה שפילברג לסרטו המצליח היא כבר הספיקה להשתתף בסרט מד"ב מוקדם יותר, של הבמאי קן ראסל, שנקרא "מצבים משתנים". בכשהפך "אי. טי." לסנסציה מידית הפכה ברימור, שהיתה בת שש בעת יציאת הסרט, לכוכבת ענקית, וכמעט בין לילה היא עלתה על מסלול ההרס העצמי הקבוע של ילדים כוכבים הוליוודיים.

קר שם בחוץ, שתלבש משהו

האגדות על התבגרותה המהירה של ברימור מספרות כי היא התחילה לעשן כבר בגיל תשע וחצי, שהיא רקדה במועדונים בגיל אחת עשרה, ושהדרך מכאן להתמכרות לסמים קשים יותר הייתה קצרה במיוחד. זו הובילה אותה בסופו של דבר למכון גמילה אליו נכנסה בגיל שלוש עשרה, ולניסיון התאבדות שנה מאוחר יותר. הייתה זו שהות ארוכה עם הזמר דיויד קרוסבי ומשפחתו, סביבה של אנשים "המחויבים לפיכחות" כהגדרתה של ברימור, שהחזירה אותה לדרך הישר. אבל לא עבר זמן רב והיא חזרה לכותרות, כשהפעם הייתה זו חיבתה להתערטלות פומבית שמשכה את תשומת הלב של התקשורת.

לאחר שהופיעה בגיל חמש עשרה על שער מגזין "פלייבוי", שלח לה סטיבן שפילברג, הסנדק הרשמי שלה, שמיכה גדולה אליה צורף המסר הפשוט "תכסי את עצמך", בצירוף מגזין הפלייבוי המדובר, עם כמה שינויים קטנים תוצרת מחלקת הגרפיקה של ספילברג, שהצניעו קמעה את התמונות החושפניות. אבל גם המחווה הזאת מצד הבמאי המצליח בעולם לא הצליחה לגרום לברימור המרדנית לשנות את דרכיה, וכמה שנים מאוחר יותר, באחד הרגעים המפורסמים ביותר בתוכנית של דיויד לטרמן היא קפצה על שולחנו של המנחה האגדי וחשפה את חזה על מנת לברך אותו ליום הולדתו בדרכה המיוחדת.

חוזרת למסלול

במהלך שנות השמונים לא הצליחה ברימור לשחזר את הצלחת הילדות שלה, ואולי ההישג הגדול ביותר שלה היה כשהנחתה את התוכנית "Saturday Night Live" והפכה למנחה הצעירה ביותר שאי פעם עשתה זאת. שנות התשעים לעומת זאת הביאו עמן פריחה מחודשת עבור הכוכבנית, ותפקידה בסרט "גברים בצד", הופעת האורח המרשימה בסצנת הפתיחה של "צעקה" ובהמשך הופעה מצוינת לצד אדם סנדלר בקומדיה הרומנטית "זמר החתונות" החזירו את הקריירה שלה לפסים הנכונים, ואת הפרסונה שלה לחמידותה הבסיסית.

לאחר שהקימה את חברת ההפקה שלה "Flower Films”, היא התחילה למצב את עצמה כסוג של אייקון גירל-פאוור בסרטי "המלאכיות של צ'ארלי", בהם היא שימשה גם על תקן מפיקה. אבל גם הטייפ קאסט של גיבורת הקומדיות הרומנטיות לא עזר במיוחד לברימור בחייה האישיים. למרות שהיא הודתה כמה וכמה פעמים בנטיותיה הביסקסואליות, כל מערכות היחסים המשמעותיות שלה היו עם גברים. נישואיה הראשונים של ברימור, לברמן אירי בשם ג'רמי תומס, נמשכו כחודש בדיוק, ונישואיה השניים, לקומיקאי טום גרין, נמשכו שנה וחצי. לאחר שני הנסיונות הכושלים בחיי נישואין התמידה ברימור כחמש שנים במערכת היחסים עם פבריציו מורטי, מתופף להקת הסטרוקס, ומאוחר יותר אף יצאה תקופה מסויימת עם השחקן ג'אסטין לונג, כשכיום ברימור אינה קשורה רומנטית לאיש.

מפיקה את המקסימום

ברימור הוכיחה שיש לה אינסטינקטים הפקתיים לא מבוטלים כשהפיקה את סרט הפולחן "דוני דארקו", כישלון קופתי שהפך להצלחה מסחררת במכירות די-וי-די, בו היא גם הופיעה בתפקיד קטן. אבל במקביל לעיסוקיה המרכזיים טיפחה ברימור חיבה לסרטי ספורט, כשהפיקה ושיחקה בגרסה האמריקנית של "אהבה על הדשא", ואותה היא מביאה לידי מיצוי בסרטה החדש.

"כשהתחלתי להפיק את הסרט מצאתי את עצמי נלחמת עליו בצורה שלא היתה מוכרת לי ובסופו של דבר הגעתי לתובנה שהסיבה לכך היא שאני רוצה לביים אותו" הסבירה ברימור בראיון המדובר. "הרגשתי שהסרט הזה יכול להיות פופי או מודרני מאוד אבל מה שאני ראיתי בו זה סיפור ספורט קלאסי. זה סרט נעורים אבל אני רציתי שהוא יהיה כמו הסרטים של ג'ון יוז, סרט על טינייג'רים שלוקח את הגיבורים שלו ברצינות".

אפשר להבין למה ברימור מצאה עניין בסיפור על ילדה יפה שמעדיפה נסיעה ברולר בליידס על פני תחרויות היופי אליהן אמה סוחבת אותה. אחרי שחייה לאור הזרקורים כמעט הובילו אותה, כמו את המקבילה הגברית שלה, ריוור פיניקס, למוות בטרם עת. "החיים יכולים להיות מסיבה אחת גדולה" היא מוסיפה בסוף הראיון, "אבל הם לא יכולים להיות מסיבה כל הזמן”.