איש השבוע: טים אוריילי

טים אוריילי, האיש שהגה את המינוח הבאזזי להכאיב "ווב 2.0", החליט להרים כפפה שרוב הבלוגרים לא מעוניינים לעטות על ידם, אפילו לא זו שעל העכבר, ופירסם בבלוג הטרנדי-גיקי שלו "קוד אתי" לבלוגרים. אסא כשר בוודאי חש מקופח. בכל מקרה, מדובר בקוד אתי כה גמיש וידידותי למשתמש, עד שאפילו מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, פירסם אותו באתר שלו והזמין את הגולשים להרים את תרומתם לניסוחו.

אז מה בעצם אוריילי רוצה מחיינו? ובכן, הכל התחיל עם קתי סיירה, סופרת הייטקיסטית מקולורדו וידידתו של אוריילי, שקיבלה איומים על חייה בעקבות ויכוח בשאלה האם זה מקובל למחוק הערות בוטות שהותירו טרולים בלתי סקנדינביים בבלוג מסוים. לאחר כמה איומים, שבאחד מהם נעשתה עבודה פוטושופית יצירתית בה נראה ראשה של סיירה לצד עניבת תליה, היא התלוננה במשטרה ואף שקלה לפרוש, רחמנא ליצלן, מכתיבת הבלוג שלה.

כל איום במוות הוא רציני אמנם, אבל קשה להתעלם מהתחושה שמדובר בהיסטריה מוקדמת, שבגינה אוריילי הידיד נרתם למשימה האבירית, ואחרי דין ודברים עם עצמו ניסח את העקרונות הבאים:

1. אנחנו (הבלוגרים) נוטלים אחריות על המילים שלנו ועל התגובות שאנחנו מאשרים בבלוג.
2. לא נכתוב בבלוג מה שאנחנו לא מוכנים להגיד פנים מול פנים.
3. ננסה לפתור בעיות באופן פרטי לפני שמפרסמים בבלוג.
4. אם מישהו תוקף מישהו אחר ללא הצדקה, נפעל בנושא. נפנה אל התוקפן ונבקש ממנו לחדול מדבריו. אם אפשר להתייחס להערות כאל איומים נערב את רשויות אכיפת החוק.
5. לא נאשר תגובות עם כתובת מייל מזוייפת (אבל נרשה לפרסם תגובות בבלוג עם כינוי או OPENid ולא שם אמיתי). נתעלם מטרולים.

עוד רעיון שעלה על הפרק הוא לשלב תג בנוסח "הכל הולך", שיתריע בפני המבקרים על בלוגים שלא אימצו את הקוד האתי, לא מונהגת בהם צנזורה כלל ומותר לפרסם הכל.

לטעמי, מדובר ברעיון לא כל כך ריאלי. האינטרנט היא מקום שבהגדרתה דוחה כל קוד אתי, ואמורה להסתמך על תחושת האחריות האישית והקהילתית כדי ליישם את מה שקוד האתי רוצה ליישם. אבל מה זה חשוב, אוריילי שוב הצליח לעורר "מהומה" חיובית, לגרום לעשרות פוסטים בנושא, הגיגנות סרק וטורים של "מומחי" אינטרנט - ועל כן הוא מקבל את התואר הרם מעלה והנישא: איש השבוע. בואו נראה אותו זוכה בו גם בשבוע הבא.