התחלתי בישרא

ישרא-בלוג נולד מהשאלה "למה אין דבר כזה ש". יזמים יספרו לכם שהרבה רעיונות נולדים משאלה כזו. זה היה בקיץ של 2001. קראתי ב"קפטן אינטרנט" על בלוג של בחורה ישראלית שכותבת באנגלית. מושג הבלוג היה חדש לי יחסית וזו הייתה הזדמנות טובה להבין על מה אנשים כותבים בבלוג.

תוך כדי קריאה, חשבתי לעצמי שזה מוזר שהיא כותבת באנגלית. נראה היה גם שהיא ממש מתכנתת את הבלוג, כותבת את כל הקוד בעצמה. חשבתי לעצמי "למה אין אתר כזה שמאפשר לכתוב בלוג בעברית ובלי להתעסק בקודים?"

ככה ישרא-בלוג התחיל. עשיתי סקר שוק קטן ומצאתי את כל חמשת הבלוגים העבריים, כולם התבססו על תיכנות עצמאי ולא השתמשו בכלים מוכנים. רק אחרי שישרא-בלוג היה מוכן לעלות לאוויר גיליתי את blogger.com והתנחמתי בכך שהוא לא תמך אז בעברית.

השם ישרא-בלוג נולד בקלות. נדמה לי שהוא היה השם היחיד שצץ במוחי. אם הוא לא היה צץ במהירות כזו, ישרא-בלוג היה מתעכב, כי אני לא מתחיל פרוייקט חדש לפני שיש לי שם עבורו.

התמריץ העיקרי לפיתוח ישרא-בלוג עבורי הייתה ההזדמנות ללמוד נושאים בפיתוח אתרים שהיו חדשים עבורי. בקיץ 2001 אלה היו CSS ו-XML. ישרא-בלוג היה אמור להיות הפרוייקט שדרכו אלמד אותם, אבל זה לא קרה בפועל... אולי בפרוייקט הבא.

המושגים בעולם הבלוגים לא היו ברורים לי בתחילת הדרך. אני זוכר שהייתה חסרה לי מילה עבור קטע בבלוג. רק לאחר זמן רב גיליתי את המילה "פוסט". אפשר לראות בקישורים הישירים שלבלוג אני קורא "blog" ולפוסט אני קורא "blogcode"...

את הדומיין israblog.co.il קניתי כבר בתחילת הדרך, אך לא השתמשתי בו, כי רציתי לחסוך לעצמי את חבילת האיחסון כל עוד הרעיון לא תופס. האתר שהה בתיקיה נפרדת תחת האתר billy.co.il שהיה ברשותי.

הבלוגים הראשונים באתר היו של בלוגרים קיימים שניסיתי לגייס לתוך ישרא-בלוג. כולם, כמדומני, אכן פתחו בלוגים באתר, אך בחרו להמשיך בבלוגים העצמאיים. הם נתנו לי טיפים והצעות שגיבשו את ממשק העריכה של האתר בימיו הראשונים.

הקהילה בישרא-בלוג

הקהילתיות היתה מאז ומתמיד אחד המרכיבים החשובים של ישרא-בלוג ונשאלתי תכופות על אופן יצירת הקהילה והקהילות באתר. התשובה היא שאין לי מושג. בתגובות ובפוסטים שנכתבו כבר בנובמבר 2001, שלושה חודשים אחרי השקת האתר, כבר אפשר למצוא את קהילת הוותיקים מפרידה עצמה מהחדשים.

ישרא-בלוג סיפק במשך השנים כלים ליצירת קשרים בין הבלוגים, דוגמת הקטגוריות, הקישורים ברשימות (שכונו בהמשך לינקוקים), הטבעות והשאלונים. אבל נדמה שהקהילה הייתה צומחת גם ללא הכלים הללו. אין דבר יותר פשוט מלכתוב תגובה לפוסט בנוסח "בלוג יפה, מוזמן לשלי".

נדמה לי שככל שהאתר גדל, כך הלאה ונעלמה לה הקהילה המסורתית של ישרא-בלוג, זו שהקשרים בין הפרטים שבה נבעו מהיותם בלוגרים. במקומה התפתחו קהילות המשנה שמשקפות בעיניי את הקהילות הקיימות במציאות: הפקאצות, הגותים, החנונים וכו'.

הקהילות הללו גם הלכו ונוצרו ככל שגיל הכותב הממוצע בישרא-בלוג הלך וירד. כיום, רוב הכותבים הם בני נוער והקהילות המיוצגות באתר הן הקהילות שניתן למצוא במציאות.

הקשרים בין הבלוגרים הם לא וירטואליים בלבד. לא מעט מהאנשים שאני בקשר "אמיתי" איתם הם בלוגרים. כך אני גם שומע מאחרים, יש הרבה קשרים חברתיים שנוצרו דרך האתר. יש מפגשים המוניים כמעט בכל חופשה מהלימודים. ישרא-בלוג גם יצר לא מעט זוגות ובקרוב נציין את החתונה הראשונה.

אב הבית

אני מקבל בענווה את התפקיד שנוצר לי כאב הקהילה. השם שלי מאז ומתמיד הופיע בכל מקום באתר, הפניות אליי הן תמיד שמיות ומעולם לא הסתתרתי מאחורי מיילים כמו support או info.

לצערי, הדבר הוביל גם לתקיפות אישיות נגדי, הטרדות במיילים ובטלפונים. עם זאת, באתר קהילתי דוגמת ישרא-בלוג, המבוסס כולו על תוכן גולשים, יש חשיבות גדולה בעיניי לקשר ישיר בין הגולשים לבין מפתח האתר. לא רק התכנים בישרא-בלוג הם של הגולשים, גם הפיצ'רים. רוב התכונות הקיימות כיום בבלוגים הם פרי רעיונות שהציגו המשתמשים עצמם. בעצם, הקהילה כאן מפתחת בעצמה את הכלי שבו היא משתמשת.

התחלתי בישרא-בלוג

הדבר הבסיסי ביותר שבלוג מאפשר הוא פרסום מהיר של טקסטים. כל אחד יכול לפתוח בלוג ולפרסם את הגיגיו. לא במקרה הסיסמה של blogger.com במשך השנים הייתה "פרסום בלחיצת כפתור עבור האנשים". בתחילת הדרך, רבים מהבלוגרים הרגישו שהבלוג שלהם הוא פינה קטנה שאין לה קוראים, אבל במהרה התברר שיש קוראים באינטרנט. הבלוגים הפופולריים ביותר נקראים על ידי אלפים. הבלוג מאפשר להגיע לכמות גדולה של קוראים ללא גורם מתווך. אין מו"ל. אין עורך. מה שהבלוגר כותב הוא מה שהגולש קורא.

הדבר איפשר למו"לים וגופי תקשורת להיחשף לכותבים איכותיים ולגייס אותם לשירותיהם. אני לא אציין כאן שמות מחשש לאאוטינג, אבל כותבים שהחלו את דרכם בבלוג בישרא-בלוג הגיעו לכלי תקשורת ממוסדים. הדוגמה הטריה ביותר שעולה בדעתי היא זרובבלה שהחלה לכתוב בלוג גם עבור דה-מרקר. בעיניי, זהו תו תקן לאיכות המופקת בישרא-בלוג.

מאחורי הקלעים

המעורבות הישירה שלי בכל מה שקורה בישרא-בלוג הצטמצמה במשך השנים. כאשר בכל חודש נפתחים 5,000 בלוגים חדשים, המאסה הופכת גדולה מדי לבן אדם אחד. יש מספר מתנדבים שעוזרים בניהול השוטף של האתר, כמו ניהול הפורום, בלוג בית המשפט, עריכת השאלונים, הנושא החם והציטוטים.

עם זאת, עדיין רבות מהפניות באתר ממוענות אליי. המיילים החביבים עליי הם אלה שמתחילים ב"התשובה בטח נמצאת בתשובות לשאלות נפוצות, אבל אין לי כח לקרוא". רבות מהפניות גם מבקשות ממני להתערב בסכסוכים בין בלוגרים, בדרך כלל בטענה ש"לך היא תקשיב". יש בין הפניות גם פנינים של ממש:

אחד הבלוגרים כתב לי על כך שחברה שלו רבה איתו והוא מבקש שאשלים ביניהם, כי שניהם מעריכים אותי מאוד ואם אכתוב לה שהיא לא הבינה נכון את מה שהיא ראתה בערב הקודם, היא תאמין לי.

בלוגרית חדשה שינתה את כתובת המייל שלה בבלוג. במקרה כזה הבלוג נחסם לעדכונים והכותב מתבקש להמתין למייל שיגיע ובו קישור להמשך. היא כתבה לי שהיא חוששת מהמשימה שתישלח אליה במייל ושאלה אותי מה עליה לעשות אם היא לא תעמוד במשימה.

אם מודאגת כתבה לי שהבן שלה מכור לישרא-בלוג והוא מאוד מופנם. היא מניחה שיש לו בלוג באתר והיא מבקשת לקבל ממני את הקישור הישיר לבלוג כדי שתדע מה עובר עליו. סירבתי, עניתי לה שזה כמו לבקש ממני את המפתח למגירה שבה הוא מסתיר את היומן האמיתי שלו.

אם מודאגת אחרת כתבה לי שעליי לסגור את האתר בין השעות 14:00 עד 16:00 שכן זה הזמן שבנה אמור להכין את שיעורי הבית שלו. בנוסף, היא סברה שיש לסגור את האתר אחרי השעה 22:00, על מנת שבנה – וילדים אחרים – ילכו לישון.

היו גם לא מעט מיילים בהם התבקשתי להעביר מנויי פרו זמניים, מהסוג שכל אחד יכול לקבל לשבועיים חינם, מבלוג אחד לאחר. זכורה לי בלוגרית שפתחה כמה בלוגים ריקים רק כדי לצבור מספר מנויים כאלה ולהעביר אותם יחד לבלוג המקורי שלה. מן הסתם, פרו זמני כזה לא ניתן להעברה.

ישרא-בלוג שלי

היום אני עובד על פרוייקטים חדשים. הם משעממים בהרבה ואין בהם פוטנציאל לאתר בסדר הגודל של ישרא-בלוג. וזה בסדר. עם כל ההנאה שגלומה בהתפתחות של הילד – הנה הוא מגיב לשמו, אומר את המילה הראשונה, עושה את הצעדים הראשונים – יש גם לא מעט סבל ועבודה קשה. הייתי רוצה לחזור להיות אנונימי, לחזור להיות אף אחד, עם חיים רגילים. מי יודע, אולי אני אפתח בלוג, סתם בלוג ואכתוב בו איך "קמתי בבוקר וצחצחתי שיניים".

הכתבה פורסמה במסגרת חגיגות חמש שנים לישרא-בלוג
בחזרה לפרויקט

ציוני דרך

25.8.01 – האתר עולה לאוויר ונכתב הפוסט הראשון בבלוג חדשות האתר.
29.8.01 – נוספים מונים לבלוגים.
15.2.02 – עריכה משוכללת לפוסטים.
2.3.02 – נולד מנגנון הקבועים.
12.3.02 – "תגובה לתגובה" נוספת לחלון התגובות.
10.4.02 – האתר עובר במלואו לכתובת israblog.co.il ומבוטלת הכתובת billy.co.il/blog.
5.5.02 – מנגנון השאלונים נולד. וגם הקישור "מחיקת הכל" מתווסף לממשק העריכה.
18.8.02 – מנגנון הציטוטים נולד.
20.10.02 – מנוי הפרו נולד.
13.1.03 – לדף הסטטיסטיקות נוספת רשימת מקורות הכניסה לבלוג.
1.4.03 – החברה שמאחסנת את ישרא-בלוג בחו"ל מעיפה אותו מהשרתים בגלל עומס.
23.4.03 – RSS מופיע לראשונה.
18.5.03 – שירות ה-SMS נולד.
13.6.03 – חלון המסרים נולד.
4.8.03 – טבלת הפעילים נולדת.
11.3.04 – הטבעות נולדות.
15.5.04 – ישרא-בלוג עובר להתאחסן בשרתים של נטויז'ן.
21.5.04 – תבנית HTML נולדת.
14.6.04 – הסרגל של נענע עולה בראש הבלוגים והקהילה מתארגנת לראשונה ומביעה את מחאתה.
18.7.04 – האתר הסלולרי של ישרא-בלוג עולה בפורטל פרטנר.
8.12.04 – המונה נעלם מכל הבלוגים לאחר שניסיון הרצה של מונה באחד הבלוגים כמעט והביא לקריסת האתר.
24.3.05 – נפתח בלוג בית המשפט שמיועד לטפל בהפרות של תנאי השימוש באתר.
4.5.05 – "הנושא החם" נולד.
17.5.06 – "עובדה" משדרים כתבה על בלוגרים. שיא המיינסטרים.