לישון בחווה, להתעורר באוהל קפוא: מסע האופניים המטורף של הרווק הישראלי

בשנה וחצי האחרונות חצה יאן כהן את יבשת אמריקה כשהוא רכוב על אופניים ואת הקורונה שהפתיעה אותו בדרך, העביר בהתנדבות בחוות שונות שפגש בדרך. כהן, 24, בן לעולים מצרפת, במקור מקיבוץ נחשונים ומאז אוגוסט 2018 רוכב על אופניים מצפון אמריקה לדרומה. מדי פעם נעזר בטרמפים. הוא התחיל בניו יורק, המשיך לקנדה ואז פנה דרומה והתקדם אל הנקודה הדרומית ביותר בעולם לפני אנטארקטיקה – אושוואיה.

עוד בנושא:

"החלום שלי להיות שחקן כדורגל בליגה הכי טובה בעולם"

כך נמלט יואל לוי מהכת החרדית בגואטמלה

ילד הפלא של הכדורגל הישראלי

"הקורונה עשתה מישמש בחיים של כולנו והשפיעה כמובן גם עלי", מספר כהן. "התנועה בדרכים הופסקה והגבולות נסגרו, אז העברתי את ימי המגפה בהתנדבות בחוות. הייתי בקשר עם המשפחה, ידעתי על ההגבלות, אבל הייתי ממש 'מחוץ לעניינים'. זה היה הלם גדול לצאת בפעם ראשונה מהחווה לעיר ולראות אנשים עם מסכות וסימונים על המרצפות.

" קשה לי לומר בדיוק מתי, אבל עוד בתיכון אהבתי למתוח גבולות. אחרי הטרמפים באוסטרליה וההליכה בישראל, חשבתי שאופניים זה אחלה כלי רכב בשבילי. לא מהיר מדי ולא איטי מדי. קושי בעיני הוא מכלול של דברים. עם הזמן למדתי לאמץ אותו. את קנדה למשל חציתי בטרמפים ממזרח למערב בין ספטמבר לפברואר. להתעורר לבוקר של מינוס 10 מעלות, בלי שמש ועם מים קפואים זה ללא ספק מאתגר. המשכתי עם טרמפים עד אלסקה וחזרתי לרכוב בוונקובר. עברתי איתם גם בשיקגו, בהרי הרוקי, לאורך נהר המיסיסיפי, בפלורידה, בעמק המוות. המון זיגזגים.

" נקודות השיא שלי הן דווקא המפגשים האקראיים עם אנשים, ופחות הנוף הדומם. להיות לבד זו לא מלה גסה. אני פוגש המון אנשים כל הזמן, אבל גם מסתדר טוב מאוד עם עצמי. כשאני נתקל בקשיים אני מזכיר לעצמו שזו בחירה, ובכל רגע נתון אני יכול לעצור את המשחק הזה. הידיעה שיש לי את גב המשפחה במקרה של צרה מרגיעה אותי".