"לקרוא אחרי מותי": הפרויקט שמעניק חיים למכתבים האחרונים שהשאירו הנופלים
"בקולם", הפרויקט של "העולם הבוקר" בשיתוף ישי רזיאל, מפיח חיים, באמצעות עבודת מידול קולי, בארבעה מכתבים אחרונים של נופלים ממלחמת "חרבות ברזל" | האזינו
"בקולם" הוא פרויקט מיוחד של התוכנית "העולם הבוקר", יחד עם ישי רזיאל, המעניק חיים למכתבים האחרונים שהשאירו הנופלים. מכתבים שנכתבו ברגעים של אמת – בין תקווה לפרידה, בין שבריריות אנושית, לגבורת לוחמים.
באמצעות עבודת מידול קולי, ובאישור המשפחות, כולנו יכולים לשמוע בקולם את המילים האחרונות שלהם. בפרויקט, שנחנך לראשונה בשנה שעברה, מוצגים ארבעה מכתבים של חללי צה"ל ממלחמת "חרבות ברזל": סמ"ר עדי לאון, סרן לירון שניר, סרן ירון צ'יטיז וסמל אורי נחמיה אשכנזי זכרם לברכה.
מכתבו של סמ"ר עדי לאון ז"ל - מניל"י, לוחם בגדוד צבר של חטיבת גבעתי, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב-31 באוקטובר 2023
לקרוא אחרי מותי. לא האמנתי שאני אצטרך לכתוב דבר כזה בחיים, ניסיתי לדחות ולדחות אבל הודיעו לנו שמחר נכנסים לעזה ויש מצב שלא נחזור. יש לי כמה דברים שאני חייב שתדעו לפני שזה נגמר.
אמא ואבא היקרים, למרות שאני לא מראה לכם הרבה אהבה ולא מקדיש לכם הרבה זמן, תדעו שאני מעריך אתכם כל כך... גם שהייתה לי תקופה קשה לא הפסקתם לנסות להתקרב ולעזור. אפילו שדיברתי עליכם בזלזול ויתרתי על הכול, אתם לא ויתרתם עליי. תמיד דאגתם שיהיה לנו הכול ולא יחסר כלום, ואתם עובדים קשה מאוד בשביל זה. חינכתם אותנו בצורה מדהימה והתחלתי לראות את זה בעיקר כשזוהר התבגרה.
בתקופה האחרונה לא הייתי כמעט בבית, וגם כשהייתי לא באמת הייתי. אני כל כך מצטער על זה שלא הקדשתי יותר זמן למשפחה ורק חיפשתי לבלות. בסופו של דבר המשפחה זה הכול, ואתם תמיד קיבלתם אותי כמו שאני. אתם כל עולמי. אני יוצא למלחמה הזאת בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה ולנקום את נקמתם של כל האזרחים והחיילים, התינוקות והזקנים וכל הנשים שהיו פשוט חסרי אונים מול התופת של החמאס. זה החינוך שנתנו לי הוריי. בזה אני מאמין. מקווה שתזכרו אותי.
מכתבו של סרן לירון שניר ז"ל - מעופרה, קצין בסיירת גולני, נפל בקרב בשכונת זייתון בצפון רצועת עזה, ב-21 בנובמבר 2023
זה סוף סוף קורה. כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס, וברוך השם יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד! מה שהיה זה לא מה שיהיה, ואנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר, ולנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם. עם ישראל חזק, וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס.
יש עוצמות בעם, יש אחדות, וכואב שהקב"ה צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה. אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות והאחדות העם. ועכשיו זה תורי, להיות, להילחם, להעז ולפקד על צוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק!
אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי, ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם. לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכל, וזה לא עולה לנו כלום, להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי, עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב!
מכתבו של סרן ירון צ'יטיז ז"ל - מרעננה, סגן מפקד פלוגה בגדוד שקד, חטיבת גבעתי, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב-26 בדצמבר 2023
משפחה יקרה ואהובה שלי, מי אמור ללמד ילדים בני 23 איך כותבים מכתב כזה? איזה מדינה מיוחדת והזויה…אני מרגיש זכות לקחת חלק בהגנה על המדינה, גם אם אני מתבכיין כל היום שכואב לי התחת מלשבת בנמר 40 שעות רצוף😜 אני מרגיש חלק מההיסטוריה שנכתבת עכשיו של מדינת ישראל.
אמא, אבא, דורון, דנדן, דובי, יעלי - תודה. תודה שחינכתם אותי על קידוש השם, על חסד ועל אהבת הארץ. הכול זה בזכותכם ושלכם! אם לא המשפחה המשוגעת שאתם, שחינכתם אותי ולא ויתרתם לי וגידלתם אותי על ערכים ועל אהבת הארץ, לא הייתי במקום שאני נמצא עכשיו! (מגן על המדינה, לא בקבר חחחח)
אני מרגיש גאה להיכנס ולהילחם בחמאס תחת ה-banner של משפחת צ'יטיז ושל עם ישראל!!! תודה רבה על הכול, אתם משפחה לתפארת מדינת ישראל.
שרים ומספידים לזכרו - כל מי שמכיר אותי יודע שאתם בין הדברים הכי חשוב לי בחיים. אתם האוויר לנשימה שלי, הצחוקים, החברות האמיתית הזאת. דרה - אני אוהב אותך, את החיים שלי. את נותנת לי את הכוח להמשיך. אין לי ספק שהעתיד שלי צריך להיות איתך, מקווה מאוד שהמכתב הזה לא רלוונטי ונזכה לעוד שנים רבות ולהקים משפחה יפיפיה.
אוהב אתכם המון,
עם ישראל חי❤️
נ.ב - לא לעשות לי בושות ולשלוח לחנוך דאום.
מכתבו של סמל אורי נחמיה אשכנזי ז"ל - מאשקלון, לוחם בגדוד 46, עוצבת 'עקבות הברזל', נפל במהלך פעילות מבצעית ברפיח לחילוץ חטופים ב-22 באוגוסט 2024
למקרה ו….
משפחה יקרה,
אם אתם קוראים את זה סביר להניח שהדברים לא קרו כפי שתוכנן ופישלתי ונכשלתי. אני לא יודע איך לכתוב את המכתב הזה ולמה אני עושה את זה אבל למקרה ו...רציתי שיהיה משהו שתוכלו לנצור ושאני אשאיר בשבילכם, חייתי חיים נפלאים ללא חרטות עם המשפחה והבת זוג הכי מדהימים שיש.
בכל מקרה נגיע לעיקר, אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב ועשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה מלאה למדינה המוזרה שלנו, ואם הצלתי וקידשתי חיי אדם בלכתי אני לא מתחרט על כלום והצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית. אמא ואבא - אני מודה לכם על הכול וכל מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך חיי והערכתי את זה תמיד גם אם לא הראיתי זאת. לראות אתכם שמחים ומאושרים מסב לי סיפוק נצחי, שלו וטהור.
תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם, אתם כל כך מיוחדים וחכמים אינדיבידואלית שאין לי שמץ של ספק שתגיעו רחוק ותעשו אותי גאה, ואל תשכחו שאני מסתכל עליכם מלמעלה אה? המשפחה המורחבת - תודה לכם על שבתות וזיכרונות שלא אשכח בחיים, על צחוק וחיוך שלא יורד מהפנים בחיים. תודה מיוחדת לסבא וסבתא שגידלו אותי ועשו מעל ומעבר בשבילי ולמען הנכדים והמשפחה.
שיר דובי שלי - הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא תודה על זה שביגרת אותי ולימדת אותי מה זה אהבה ראשונה ועל תקופה שאנצור לעד, על הרבה רגעים וזיכרונות מיוחדים ויפים, אוהב אותך לנצח. עכשיו שסיימנו עם החלק הקיטשי הגענו ללוויה. אמא אני מבקש בלי נאומים סוחטי דמעות ומרגשים. אל תהיי מביכה. אני אשמח שינוגן השיר "שלחי אותו" של רוני דלומי ואני אשמח אם היא תבוא לשיר אותו, אני חושב שהוא תואם את המצב. אין הרבה בקשות, בעיקר שתשמרו את החדר שלי כמו שהוא ואל תהפכו אותו לחדר מוזיקה (אחמ אחמ אבא). אוהב אתכם לנצח ואשמור עליכם מלמעלה, אורי. אה, והחלק הכי חשוב כמעט ושכחתי, אשמח שתמשיכו אותי הלאה, כן אמא הייתי רציני שדיברתי איתך על זה.