איך הגיבו בבלפור כשגילו שמדונה מעדיפה פגישה עם לבני ולא עם שרה? | היומן של ניר חפץ, חלק ו'

ב-2010-2009 ניר חפץ שימש ראש מערך ההסברה הלאומי. תואר מפוצץ שעיקרו הוא ייעוץ תקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ, מסתבר, היה כותב בזמן אמת פתקים כמעט מדי יום. מתעד חוויות מהלשכה המעניינת במדינה. אחרי שפרש, הלך והקליד את כל הפתקים למסמך אחד - יומן ניר חפץ. הקליד ושכח. כן, מדהים ככל שזה נשמע, כשהגיע לחקירה שכח שכתב יומן.

אפשר לפקפק בשכחה, אבל יש כמה דברים שעובדים לטובת הגרסה הזאת, בעיקר העובדה שחוויות שתועדו ביומן איששו את גרסת חפץ. לכאורה, היה לו אינטרס ראשון במעלה להשתמש בחקירות ביומן כראייה מחזקת. הוא לא עשה את זה.

באחד המקרים התברר שחפץ שכח פגישה קריטית שהייתה לו עם נוני מוזס, פגישה אליה הלך בשליחות נתניהו וחזר אחריה לדווח לראש הממשלה. זה בעצם הרקע לתיק 2000. ביומן הפגישה מתועדת, אבל גם אחרי שהחוקרים ניסו לרענן את זיכרונו, חפץ לא זכר את הפגישה.

אמש שידרנו בתוכנית "המקור" את הראשונה משתי תוכניות על ניר חפץ (החלק השני ישודר ביום חמישי). ריאיון, הקלטות, מסמכים, ליווי דוקומנטרי של שנתיים וחצי. חפץ ואני באים ממערכת יחסים מאוד קשה, בלשון המעטה. למעשה לא היינו בקשר במשך שנים. איפשהו ב-2019 חידשנו את הקשר. לאט ובזהירות.

אני הצעתי לו שנלך על הפרויקט הזה והצעתי גם שנשלם על האקסלוסיביות, ההקלטות, החומרים המצולמים. חשבתי שזו הזדמנות חד פעמית לפרויקט כזה. היומן הוא לא חלק מההתקשרות הזאת. חפץ לא נתן לי אותו. ספק אם היה רוצה בפרסומו, אבל הוא חלק מחומר הראיות במשפט. למעשה, הצדדים התווכחו קשות על ההכללה של היומן כראייה במשפט ואפשר להבין למה.

מדובר באחד המסמכים הכי מדהימים שקראתי. הוא פחות מיועד לקהל הרחב. יש בו יותר מדי פרטים, שמות, עובדות, עניינים שקרו לפני 12 ו-13 שנה ומחייבים הסבר ארוך כדי להבין. למי שיותר מעורה בפרטים, זה מסמך מדהים, המשולש מדיניות - פוליטיקה - תקשורת, היחסים עם עיתונאים, הכול נפרש בזמן אמת בפרטי פרטים.

לקטעים נוספים מתוך היומן של ניר חפץ

תחילת ספטמבר 2009 – צמצום היקף הבנייה

במהלך המו"מ המתיש עם מיטשל (ג'ורג' מיטשל, השליח של הנשיא אובמה – ר.ד.) תדרך רם עמנואל (באותו זמן ראש מטה הבית הלבן – ר.ד.) את שיפר וברנע על כך שישראל תקפיא הבנייה. הכותרות היו נוראיות מבחינת ביבי ושיפר הדליף לי שזה עמנואל. אחרי שאמרתי לביבי שמאחורי המקור האמריקני הבכיר של ידיעות אחרונות עומד רם עמנואל, הוא שלח את מולכו ששהה בוושינגטון להגיד לאמריקנים שאנו חייבים לשחרר 450 יח"ד חדשות ביו"ש מיד כי הלחץ על ביבי מבית ומתוך הקואליציה גדול.

תדרכתי את העיתונאים מהעיתונות הכתובה ביום חמישי בערב. שינינו את המילה "הקפאה חלקית" להשעיה זמנית של הבנייה. האמריקנים שעמם תיאם מולכו את ההודעה הנ"ל הגיבו במתינות כפי שסוכם מראש.

ביקור מדונה, תחילת ספטמבר 2009

מדונה באה לשתי הופעות בארץ. יאיר נתניהו רצה לפגוש בה ואז החל מחול שדים להזמין אותה לבלפור ביום שישי כי אז הוא ייצא לחופשה מצה"ל.

התיאום בוצע בעזרת ראש הסגל של נשיא ארה"ב לשעבר, קלינטון. ראש הסגל היה בקשר עם גארי גינסברג ודרכו בוצע התיאום, אבל אז החלו להיות משודרות בתקשורת ידיעות שמדונה ביקשה להיפגש עם ציפי לבני ואילו נתניהו ביקש להיפגש עם מדונה. חששנו מביזיון. דרך עליזה זאנה, דוברת הקבלה בישראל ובעיקר דרך גארי גינסברג, שהתקשר לראש הסגל של קלינטון, הצלחתי לדבר עם גיא עוזרי, המנהל של מדונה. לבקשתי, הוא הורה לעליזה זאנה להוציא הודעה שהוא, גיא עוזרי, ביקש את הפגישה ולא ביבי.

הפגישה התקיימה בבלפור ביום שישי בערב, 4.9, כרגיל שרה רצתה לע"מ וביבי לא. בסוף היה רק סטילס לע"מ ולא וידאו. יאיר רצה להעלות לפייסבוק שלו צילום, אבל זה לא חוקי עם לע"ם, אז הוא צילם את מדונה בסלולרי שלו. היא הסכימה בתנאי שלא יעלה זאת בפייסבוק.

שרה ממש התקרצצה על מדונה. כשמדונה רצתה ללכת, שרה הציעה לה שוב ושוב לעשות סיבוב בגינה, אבל מדונה פסעה לכיוון היציאה. בינתיים יאיר קספריוס (יועץ של נתניהו – ר.ד.)  נתן לצלמי הפפראצי לעמוד מול הכניסה לבלפור כדי שיצלמו את שרה מלווה את מדונה לרכב. שרה רצתה צילומים שלה עם מדונה, אבל מדונה חמקה במהירות במדרגות, נכנסה לרכב כבזק ושרה נותרה עומדת ברחוב ליד הרכב בלי תמונה עם מדונה.

מבחינת צילומי לע"ם בפנים, הדובר של מדונה אישר רק פריים אחד בנאלי ולא אישר פריימים של הדלקת נרות. יצאנו מזה בשן ועין כי מדונה נפגשה פעמיים עם לבני וברור שהיא מעדיפה נשים מנהיגות ורק במזל השיגיונות של יאיר ושרה לא נגמרה בביזיון או השפלה של מדונה לביבי.

25-21.9.09 עצרת האו"ם, ניו יורק

עד לרגע האחרון לא ידעו אם יש פסגה משולשת עם אבו מאזן כי האמריקנים לחצו ולחצו אבל אבו מאזן סירב בגלל התנגדות נתניהו להקפיא התנחלויות.

אבו מאזן טס לירדן ולקהיר. בקהיר הודיע לעיתונות שלא יחל במו"מ עד שההתנחלויות יוקפאו. הנחתי שלא תהיה משולשת אבל במוצ"ש 19.9.2009 ב-23:00 התקשר אליי הדובר של מיטשל, ג'ונתן פרינס והודיע לי שתוך שעה הבית הלבן יוציא זימון למשולשת. האוזר (מזכיר הממשלה דאז, צבי האוזר – ר.ד.) התקשר אליי צוהל – "הנשר נחת". גם רה"מ היה מרוצה כי יש פגישה ללא הקפאה וללא תנאים מוקדמים (היו ימים שנתניהו ממש רצה פגישה עם אבו מאזן – ר.ד.).

נחתנו בשני בערב ולבני הזוג היה ערב פרטי. יצאו לבלות. זו תמיד הדרישה של שרה וכך גם הפעם. גיל שפר נרשם לתדהמתי כעוזר ליועץ התקשורת. עדנה חלבני הראתה לי ברשימות. ארי הרו הפחדן הזה הכחיש שזה כך. שפר לא נקף אצבע בתחום התקשורת. רק טיפל בגברת והלך לעשות שופינג בסנצ'ורי 21, ממש טיול על חשבון משלם המיסים.

רה"מ היה מבסוט מהפגישה (עם אבו מאזן – ר.ד.). נסענו לקונסוליה הישראלית בניו יורק כי זה המקום היחיד שבו הם חשו מוגנים מפני האזנות. עלינו לקומה העליונה לחדר ישיבות ליד חדרו של אסי שריב. ביבי שם לב שיש תמונות של רבין ושרון בחדר של אסי, אבל לא שלו ולא של פרס. למחרת שרה אמרה לי להגיד לאסי לשים תמונה של ביבי. ביבי, איווט וברק היו מרוצים מהמשולשת. תחילת תהליך מדיני ללא תנאים מוקדמים ובטח ללא הקפאת ההתנחלויות. העיתונאים שאלו אם כופפנו את אמריקה.

משם נסענו למלון. נכנסתי לסוויטה של ביבי ואמרתי לו שאני מודאג ממה שיהיה מחר כתוב בעיתונים, כי שמעתי מאודי סגל ושמעון שיפר צלילים של נזיפה אמריקנית. ואכן הכותרות בישרו על פסגה קרה ועל נזיפה של אובמה בביבי ובאבו מאזן. האמריקנים סידרו את המשולשת כך שביבי ועבאס יושבים מקדימה כמו שני ילדים נזופים ואובמה עומד על פודיום מאחוריהם ונוזף בהם כמו גננת להתחיל לדבר.

מיד החלטנו לקיים למחרת כל יום רביעי סבב ראיונות לכל התקשורת הישראלית כדי להפוך המגמה. זו הייתה הצלחה כבירה. למחרת כל הכותרות היו על ההישג המדיני. באותו יום, יום רביעי, נאם אובמה נאום מצוין עבורנו באו"ם והזכיר את המילים "ג'ואיש סטייט", כלומר הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הישג עצום לביבי. יום רביעי היה יום גדול.

אחת הסיבות שהנסיעה נחשבה למוצלחת וזה לא צחוק היא שהצלחתי להכניס גם את הגברת למהדורות. אחרי הנאום באו"ם ישבנו באולם D באו"ם. שרה קראה לי תוך כדי ואמרה שאיך זה שלע"ם לא צילמו אותה עם בעלה אחרי הנאום ההיסטורי באו"ם. הבנתי שאני בצרות. יצאתי לאודי סגל ואילה חסון שהמתינו בחוץ, אמרתי להם שרה"מ ורעייתו ייצאו אליהם וניתן לשאול שאלה אחת גם את הגברת. לשרה אמרתי להגיד שהיא נרגשת וגאה בבעלה. וכך היה. הם רואיינו. גם כשהגענו למלון, לע"מ חיכו לנו במסדרון הקומה עשרים וצילמו את ביבי ושרה בחליפה ירוקה של מירב יוחנן כאילו זה באו"ם. שלחנו את זה לכל העיתונים תחת הכיתוב "בני הזוג נתניהו אחרי הנאום". ובא לציון גואל.