איזו מתנה של מנהיג עולמי נעלמה מהרישום במשרד רה"מ? | היומן של ניר חפץ, חלק ט'
לקראת החלק השני בפרויקט המיוחד של המקור שישודר בחמישי, רביב דרוקר מפרסם קטעים מהיומן של ניר חפץ. ובחלק התשיעי: הארוחה של בני הזוג נתניהו ב-24 אלף דולרים, הסירוב הראשוני של רה"מ לשעבר לעסקת שליט - ולמה הוא נכנס לפגישה עם מזכ"ל האו"ם ללא חומר כתוב?
ב-2010-2009 ניר חפץ שימש ראש מערך ההסברה הלאומי. תואר מפוצץ שעיקרו הוא ייעוץ תקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ, מסתבר, היה כותב בזמן אמת פתקים כמעט מדי יום. מתעד חוויות מהלשכה המעניינת במדינה. אחרי שפרש, הלך והקליד את כל הפתקים למסמך אחד - יומן ניר חפץ. הקליד ושכח. כן, מדהים ככל שזה נשמע, כשהגיע לחקירה שכח שכתב יומן.
אפשר לפקפק בשכחה, אבל יש כמה דברים שעובדים לטובת הגרסה הזאת, בעיקר העובדה שחוויות שתועדו ביומן איששו את גרסת חפץ. לכאורה, היה לו אינטרס ראשון במעלה להשתמש בחקירות ביומן כראייה מחזקת. הוא לא עשה את זה.
באחד המקרים התברר שחפץ שכח פגישה קריטית שהייתה לו עם נוני מוזס, פגישה אליה הלך בשליחות נתניהו וחזר אחריה לדווח לראש הממשלה. זה בעצם הרקע לתיק 2000. ביומן הפגישה מתועדת, אבל גם אחרי שהחוקרים ניסו לרענן את זיכרונו, חפץ לא זכר את הפגישה.
ביום חמישי שידרנו בתוכנית "המקור" את הראשונה משתי תוכניות על ניר חפץ (החלק השני ישודר ביום חמישי). ריאיון, הקלטות, מסמכים, ליווי דוקומנטרי של שנתיים וחצי. חפץ ואני באים ממערכת יחסים מאוד קשה, בלשון המעטה. למעשה לא היינו בקשר במשך שנים. איפשהו ב-2019 חידשנו את הקשר. לאט ובזהירות.
אני הצעתי לו שנלך על הפרויקט הזה והצעתי גם שנשלם על האקסלוסיביות, ההקלטות, החומרים המצולמים. חשבתי שזו הזדמנות חד פעמית לפרויקט כזה. היומן הוא לא חלק מההתקשרות הזאת. חפץ לא נתן לי אותו. ספק אם היה רוצה בפרסומו, אבל הוא חלק מחומר הראיות במשפט. למעשה, הצדדים התווכחו קשות על ההכללה של היומן כראייה במשפט ואפשר להבין למה.
מדובר באחד המסמכים הכי מדהימים שקראתי. הוא פחות מיועד לקהל הרחב. יש בו יותר מדי פרטים, שמות, עובדות, עניינים שקרו לפני 12 ו-13 שנה ומחייבים הסבר ארוך כדי להבין. למי שיותר מעורה בפרטים, זה מסמך מדהים, המשולש מדיניות - פוליטיקה - תקשורת, היחסים עם עיתונאים, הכול נפרש בזמן אמת בפרטי פרטים.
לקטעים נוספים מתוך היומן של ניר חפץ
19.12.2009, מוצאי שבת - עסקת שליט
ראש הממשלה מספר שהחליט לא לקבל את עסקת שליט שהביא חגי הדס. רה"מ רוצה להוציא מה-325, 22 רוצחים, שאמורים לשוב לבתיהם ביו"ש ועוד 28 רוצחים כאלה מתוך ה-125. בתמורה הוא מוכן להגדיל את העסקה הכוללת מ-450 ל 500. הנימוק שלו – אני לא אשחרר רוצחים שרצחו במו ידיהם לבתיהם ביו"ש. רה"מ מציין באוזני כולנו שזו גם דעתה של שרה ומחייך.
כשחגי הדס, כליפי (המזכיר הצבאי של נתניהו – ר.ד.) ודיסקין (יובל דיסקין, ראש השב"כ דאז – ר.ד.) מגיעים לבלפור, רה"מ שולח את נתן וארי ואותי הביתה ומשאיר את האוזר ודרמר. רה"מ חושש שחגי הדס והמתווך הגרמני יתפטרו. נתן, ארי ואני עומדים מחוץ לשער של חומת האבנים בבלפור. נתן מרגיע שלא נורא שהותירו אותנו מחוץ לפגישה כי ממילא לא ישתנה שם כלום בעמדת רה"מ. למה לא ישתנה? אני שואל ונתן עונה: כי זו העמדה של הגברת נתניהו.
מחצית שנייה יולי 2010, שיחה עם שלומית ברנע בחדרה
שלומית מספרת על פגישה שהתקיימה לפני ימים אחדים בהשתתפות שלמה בן נון, האחראי על המתנות במשרד רה"מ או משהו דומה לזה. הנושא: מתנות שהגיעו לבני הזוג נתניהו.
ראשית, שלמה בן נון מדווח שבמשך שנה פלוס לא דווחו מתנות שהגיעו ישירות לבלפור. הוא מספר על עוד תופעה. מתנות שכן הגיעו מבלפור אליו מגיעות חלקית. כלומר חלק מהפריטים חסרים. שלומית מספרה שמתנה מאנגלה מרקל, כנראה סט של כלים, הגיעה לידי שלמה בן נון בלי הקומקום והיא גם סיפרה שהערך של הקומקום, שמופיע ברישומים, נמחק בכתב יד ושונה על ידי אלמונית. סיפור מוזר.
כמו כן שלומית מדווחת על פעילות ערה סביב הבית בקיסריה. גם גיל שפר אמר לי השבוע שנתן נמצא המון בקיסריה מראיין עוזרות בית ממוצא רוסי, כי שרה רוצה רק רוסיות ומטפל בדליפה מהבריכה שהגיעה על למרתף ובגינון ועציצים לבריכה. הוא מספר שאנשי השב"כ מספרים לו איך נתן יושב בקיסריה מתחת לשמשיה במשך שעות. גם היא וגם גיל שפר מספרים לי על נהגים שיוצאים באופן קבוע מבלפור לקיסריה עם אוכל.
6.7.2010 - ביקור בארה"ב, זיכרונות ממוסקבה
נתחיל מהסוף, בטיסה חזרה מניו יורק לישראל ביום חמישי 8.7 בלילה אני יושב ליד גיל שפר. הוא מספר לי בסוד את הסיפור המדהים הבא: "אתה זוכר שבביקור במוסקבה ראש הממשלה ורעייתו הלכו למסעדת פושקין?" הוא שואל. כן, אני עונה לו. בטח שאני זוכר כי הם נפגשו שם באקראי עם ראש ממשלת יוון ושר החוץ שלו והזמינו אותו לשולחנם.
"תנחש כמה עלתה הארוחה שלהם שם", מציע גיל. אני עונה – 2,000 דולר. אז הוא אומר לי – תכפיל פי 12. אני אומר לו שהוא צוחק. אין דבר כזה ארוחה ב-24 אלף דולר. אבל גיל מתעקש שהוא ראה את החשבון. "איך אתה יודע?" אני שואל. אז גיל עונה לי: "כי אני ישבתי למעלה עם האיש ששילם את החשבון".
ניסיתי להוציא ממנו מי האיש ומה האינטרס שלו לשלם את החשבון ואיך חשבון במסעדה יכול להגיע ל-24 אלף דולר. גיל מסרב לומר לי מי האיש, רק אומר שהוא מיליארדר שאיני מכיר ולא מסכים אפילו לומר אם מדובר באוליגרך. הוא כן מספר שאכלו שם שרצים ושלפחות על אחת המנות היה מגורד זהב טהור. "ראית פעם אנשים אוכלים זהב?", הוא שואל אותי. כמו כן סיפר שהם לקחו קוויאר הביתה, ארוז והציע לי שאיכנס באינטרנט למסעדת פושקין ולהציץ במחירי התפריט שם. גיל סיפר שכל הערב היה עליו לשוחח עם האיש ששילם על הארוחה ושהאיש הנ"ל אכל בסה"כ דג.
אמרתי לגיל שאני זוכר שבמוסקבה ביבי אמר לי במפורש שהוא שילם על הארוחה בפושקין. ביבי אמר לי את זה בתגובה לעיתונאים ששאלו למה הלך למסעדה לא כשרה וכה יקרה. ביבי גם אמר לי שאכל שם רק דג. גיל ענה שזה נכון שביבי שילם אבל לא את החשבון האמיתי שלו, אלא הוא התחלף עם השולחן של גיל והאיש האלמוני. כלומר האיש האלמוני שילם את החשבון של ביבי ושרה וביבי שילם את החשבון "הרזה" של האיש הנ"ל וגיל.
ניסיתי לשאול את גיל שוב מי האיש בזמן שראש ממשלת יוון בא לביקור בישראל במחצית השנייה של יולי ושוב סירב לגלות מי האיש. מה שכן, הוא רשם לי על הדף שבו נמצא הנאום של ביבי במסיבת העיתונאים עם היווני את המילים "פושקין – שרצים". גיל רשם זאת תוך שהוא מדבר בטלפון עם שרה מחדרו במשרד רה"מ וחייך חיוך גדול.
6.7.2010, ביקור "חיבוק" בוושינגטון
זוהי הפעם הראשונה שאובמה מחליט לחבק את נתניהו. עוזי (ארד) מחורפן לגמרי. מאז שכנראה יזם בדיקה של מבקר המדינה לגבי יישום חוק המל"ל הוא נעדר מעשרות ישיבות כברוגז. נכנס כל פעם לראש הממשלה ויש שם חילופי דברים קשים. האוזר אומר לי שתחושתו היא שעוזי ממש סוחט את ראש הממשלה.
הפגישה עם אובמה הייתה מדהימה. מסיבת עיתונאים חמה ומפרגנת. בדרך מהבלייר האוס לבית הלבן, הנהג האמריקני של שרה בלם בבת אחת והיא עפה קדימה וקיבלה פצע בכף הרגל מעל לנעל. כשחזרה מהבית הלבן שרה דרשה לקבל פיצוי על התאונה בנימוק שהנעל שלה נשרטה וזו נעל שעולה 700 דולר, כך טענה. הוחלט שהם רק יגידו לאחראית על הפרוטוקול בבלייר האוס שזה קרה ולא יבקשו פיצוי. מכאן ואילך אינני יודע מה באמת קרה.
זה הזכיר לי את הסיפור על החולצה. שפר סיפר לי שאשת השגריר מייקל אורן וזאביק רובינשטיין (מקורב לזוג נתניהו, שחי בניו יורק ונחשב גם לדמות חשובה בתיק 4000 – ר.ד.), כבר מחכים בחנות של אליזבט ארדן להחליף חולצה של שרה שהתכווצה בכביסה. בכלל, שפר טוען ששרה מביאה לכל נסיעה כזאת 8 מזוודות של כביסה, כי היא טוענת שהניקוי היבש בחו"ל הוא ברמה ובריח הרבה יותר טובים מהארץ.
עדנה חלבני כל הזמן מפזזת סביבה. עדנה מספרת לי שהיא הלכה לגברת נתניהו לבקש שתעזור לה לקבל חוזה בכירים כמו שסיידוף קיבל. גם סיידוף מפזז סביבה. עדנה גם דיברה עם נתן ורה"מ על זה כאשר היא נכנסה לרכב עם שניהם בדרך למסעדה בארה"ב. עדנה בעצמה סיפרה לי זאת. המשמעות של חוזה בכירים לעדנה, לפי הנציבות, היא עלות של מיליוני שקלים לקופת המדינה בגלל שזה ייתן לה זכויות פנסיה הרבה יותר גדולות.
עוזי כבר היה עם בטן מלאה כי בטיסה בדרך מוושינגטון לניו יורק, הוא התיישב מול רה"מ ורעייתו ונתן לביבי חומר לקראת הפגישה עם מזכ"ל האו"ם. ביבי לא רצה לקרוא את כל החומר וביקש מעוזי להסביר לו בתמצות מה יש שם תוך שהוא מוכיח אותו על כך שלראש ממשלה צריך לתת את הדברים בתמצות. שרה ואני שתקנו. עוזי נעלב. אחר כך כשגילה שבנוסף לכך האוזר היה בפגישה המקדימה עם רייס (היועצת של אובמה ושגרירה לאו"ם באותה תקופה – ר.ד.), עוזי ממש התחרפן. הוא צעק על רבקה קידר (עובדת משרד רה"מ – ר.ד.) "במשך שעתיים", לטענתה. לנתן אשל הוא אמר "בא לי לתת לך אגרוף", סיפר לי נתן.
והכי חמור – אנחנו יושבים בשיירה ומחכים שרה"מ יגיע לנסוע לפגישה. מישהו מבחוץ, אחד מאנשי הקונסוליה שואל איפה האוזר ואני אומר שהוא תיכף יגיע. עוזי שואל האם גם האוזר ישתתף בפגישה עם מזכ"ל האו"ם. כשאני עונה שכן, הוא פותח את הדלת הקדמית ויוצא. אני רואה אותו צועד לעבר דלת הכניסה הראשית למלון, כדי שלא ייתקל בביבי שיצא מדלת צדדית ונעלם. עוזי הוא זה שמביא עימו לכל פגישה את החומר הכתוב שראש הממשלה מעיין בו במהלך הפגישה. עכשיו הוא הלך עם התיק שלו ולאף אחד מאיתנו אין את החומר. כך יצא שרה"מ ישב בפגישה ב-4 עיניים עם מזכ"ל האו"ם על ועדת חקירת משט המרמרה ואח"כ פגישה עם שני הצוותים על רג'ר ונושאים נוספים בלי חומר רקע כתוב. ישב בלי כלום. דיבר רק על סמך הזיכרון.
אין לי ספק שעוזי הדליף הדליף לאילאיל שחר (כתבת מדינית גל"צ באותה תקופה – ר.ד.) ידיעה שארה"ב התחייבה במכתב לסייע לישראל בתחום הגרעין האזרחי. היא שידרה זאת כשהיינו בארה"ב ועוזי מרוב בהלה "הלבין" את האייטם בפני כל הכתבים ובנוכחות ראש הממשלה במטוס שלנו בתדרוך. האמריקנים רתחו על הידיעה וגארי סימור איים לבטל ביקור בישראל בשבוע הבא.
כשהגענו לארץ, עוזי רצה פתאום שאוציא הכחשה ואני התחמקתי. עלילותיו לא נגמרות. אחרי שחזרנו מקנדה בגלל המשט ב 6.6 טס לעומאר סולימאן בקהיר. הוא החליט שאינו רוצה טיסה מסחרית אלא מטוס פרטי. לוקר (מזכירו הצבאי של נתניהו – ר.ד.) סיפר לי שעוזי פנה לנתן אשל, שלא אישר לו מטוס פרטי ולדברי לוקר, רה"מ אמר לנתן שאם עוזי לא רוצה לטוס במחלקת עסקים בטיסה מסחרית, מצידו שלא יטוס. מה עשה עוזי? הזמין מטוס פרטי דרך המוסד ב-11 אלף דולר וטס. כשחזר, סירב חשב משרד רה"מ יוסי שטראוס לחתום על התשלום וכנראה שהמוסד נאלץ לשלם.
טלי , עתליה רוזנבאום (שאחרי זה הסתבכה בפרשת הצוללות – ר.ד.), הסגנית של עוזי, סיפרה לי שמזכירתו של עוזי אמרה לה שעוזי לא מוכן לטוס בטיסה מסחרית לקהיר כי הטיסות האלה "מלוכלכות ומסריחות".