המריבה עם עוזי ארד והפיוס עם אילה חסון | היומן של ניר חפץ, חלק ב'

ב-2010-2009 ניר חפץ שימש ראש מערך ההסברה הלאומי. תואר מפוצץ שעיקרו הוא ייעוץ תקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ, מסתבר, היה כותב בזמן אמת פתקים כמעט מדי יום. מתעד חוויות מהלשכה המעניינת במדינה. אחרי שפרש, הלך והקליד את כל הפתקים למסמך אחד - יומן ניר חפץ. הקליד ושכח. כן, מדהים ככל שזה נשמע, כשהגיע לחקירה שכח שכתב יומן.

אפשר לפקפק בשכחה, אבל יש כמה דברים שעובדים לטובת הגרסה הזאת, בעיקר העובדה שחוויות שתועדו ביומן איששו את גרסת חפץ. לכאורה, היה לו אינטרס ראשון במעלה להשתמש בחקירות ביומן כראייה מחזקת. הוא לא עשה את זה.

באחד המקרים התברר שחפץ שכח פגישה קריטית שהייתה לו עם נוני מוזס, פגישה אליה הלך בשליחות נתניהו וחזר אחריה לדווח לראש הממשלה. זה בעצם הרקע לתיק 2000. ביומן הפגישה מתועדת, אבל גם אחרי שהחוקרים ניסו לרענן את זיכרונו, חפץ לא זכר את הפגישה.

ביום חמישי נשדר בתוכנית "המקור" את הראשונה משתי תוכניות על ניר חפץ. ריאיון, הקלטות, מסמכים, ליווי דוקומנטרי של שנתיים וחצי. חפץ ואני באים ממערכת יחסים מאוד קשה, בלשון המעטה. למעשה לא היינו בקשר במשך שנים. איפשהו ב 2019 חידשנו את הקשר. לאט ובזהירות.

אני הצעתי לו שנלך על הפרוייקט הזה והצעתי גם שנשלם על האקסלוסיביות, ההקלטות, החומרים המצולמים. חשבתי שזו הזדמנות חד פעמית לפרוייקט כזה. היומן הוא לא חלק מההתקשרות הזאת. חפץ לא נתן לי אותו. ספק אם היה רוצה בפרסומו, אבל הוא חלק מחומר הראיות במשפט. למעשה, הצדדים התווכחו קשות על ההכללה של היומן כראייה במשפט ואפשר להבין למה.

מדובר באחד המסמכים הכי מדהימים שקראתי. הוא פחות מיועד לקהל הרחב. יש בו יותר מדי פרטים, שמות, עובדות, עניינים שקרו לפני 12 ו-13 שנה ומחייבים הסבר ארוך כדי להבין. למי שיותר מעורה בפרטים, זה מסמך מדהים, המשולש מדיניות - פוליטיקה - תקשורת, היחסים עם עיתונאים, הכול נפרש בזמן אמת בפרטי פרטים. במשך הימים הקרובים אפרסם כל יום קטע מהיומן על פי הסדר הכרונולוגי.

לקטעים נוספים מתוך היומן של ניר חפץ

15.6.2009, יום שני - 18.6.2009, יום חמישי

שבוע עבודה ראשון. יוסי לוי (עד אז יועץ התקשורת של רה"מ נתניהו - ר.ד.) משחק משחקי כבוד, טמבל עם קבלות. גם לא יודע לעבוד וגם עבד כי ימלוך. אני מתעלם ועוקף אותו. ביבי ביקש מישראל כ"ץ למנות אותו לדובר רשות שדות התעופה. אני נותן לביבי לחתום על הדף של הסיכומים בינינו ללא סעיף הג'וב הבא שלי כדי לא ליצור לו קושי והוא מחזיר לי את זה עם 2 תיקונים ועדיין ללא חתימתו.

האוצר נגד בנק ישראל - שטייניץ וסטנלי פישר מתקוטטים על חקיקת חוק בנק ישראל ובייחוד על נושא הפיקוח על השכר בבנק ישראל. האוצר רוצה לפקח. בנק ישראל טוען שזה יפגע בעצמאותו. ביבי מינה את אייל גבאי (מנכ"ל משרד רה"מ באותה תקופה - ר.ד.) להגיש לו המלצות ואז ביבי יכריע. אני שומע זאת ואומר - או קיי, מוציאים את זה היום לתקשורת כי "ביבי יכריע". מתאים לי לבניית תדמית המנהיג. ראש הממשלה מציב אולטימטום לשר האוצר ולנגיד להגיע לסיכום עד יום שני ואם לא יצליחו אז הוא יכריע. ביבי מסכים ומוסיף 2 קווי יסוד שצריכים להנחות את הניצים.

אני מוציא את זה באמצעות "בלעדיות מדיה". זה נוהל חדש שבאמצעותו אנו נותנים בלעדיות לפרינט או לטלוויזיה. מעלים לשיחת ועידה את כתבי ידיעות, מעריב, ישראל היום, הארץ וכלכליסט. אני מציג להם את התנאים. אין תרגילים, אף אחד לא מעלה לאינטרנט ואף אחד לא פונה לתגובת האוצר או בנק ישראל כי זה ידלוף משם לכלי תקשורת אחרים. שיחת התדרוך הזאת נערכת בשעה 7 בערב. רק בשעה 11 בלילה מודיע אייל גבאי על האולטימטום לשטייניץ ופישר (4 שעות אחרי שיודעים העיתונאים ושעה לפני הדד ליין של העיתונים - ר.ד.)

למחרת כששטייניץ בא לשיחה עם נתניהו (פישר בא לפניו) מנסה שר האוצר לדוג ממני אם אני תדרכתי את העיתונאים. כך או כך, הכתבות יצאו פגז. בדיוק כפי שרציתי. "נתניהו הכריע". זה סאב טקסט של מנהיג.

צוות שרה: בבלפור יש 2 מזכירות תקניות, כרמל ודקלה. חוץ מזה, יש צוות בלשכת רה"מ, שיושב על משרות רה"מ ולמעשה אלו אנשי שרה. קודם כל מזכירה, מלי. יושבת בחדרון בתוך מסדרון פנימי קטן. נתן אשל הוא איש אמונה של שרה. הוא הציג בפניי השבוע צוות של 3 אנשים שיושבים בחדר. האחת זו עליזה וקנין, נאמנתו. מיד כשנכנסו ללשכת רה"מ הם רבו והיא סרבה לעבוד עמו. מאז היא יושבת בחדר ולא עושה מאומה. נתן ביקש שאשתמש בה.

השני הוא שרון דרטבה, אדם מסתורי. מומחה למאגרי מידע, הזיכרון הארגוני וההיסטורי של צוות נתניהו. חובש כיפה, מור. עבד במשרד רה"מ אצל שרון והתפטר בגלל ההתנתקות. הוא מחובר אישית לבני הזוג נתניהו וקשור לליכוד.

האדם השלישי זו תמי האוספטר. היא החברה הכי טובה של שרה. כך הציג זאת נתן. היא קרויה במשרד רה"מ יועצת לראש הממשלה, אבל בפועל לא עושה מאומה. נתן אמר שהיא באה רק כדי לתרום, היא מומחית למיתוג והיא רוצה למתג את מדינת ישראל. היא לא פה בשביל הכסף כי יש לה כסף מהבית. היא באה בשביל לתרום. תמי אישה חסרת ביטחון, מוזרה, הביאה קורות חיים עם התמחות רצינית במיתוג, אבל כאשר ביקשתי ממנה להכין נייר עמדה להגבי מיתוג ראש הממשלה, היא אמרה שאינה מסוגלת להכין זאת ללא אאוט סורסינג. התעקשתי שאין תקציב.

21.6.2009, יום ראשון

תקרית ראש ממשלת אוסטרליה - בישיבת הממשלה הוציא לי ראש הממשלה פתק: "ניר, שלא יוציאו אודיו ולא וידאו מפתיחת דבריי. אסביר אחר כך". רצתי החוצה לעצור את הפצת הוידאו. אחרי מספר דקות יצא רה"מ לשירותים, יצאתי אחריו וליד דלת הכניסה לשירותים, הוא לחש לי שבדבריו המצולמים אמר שהוא שוחח טלפונית עם מנהיגים מכל העולם "מקנדה ועד אוסטרליה", אבל הבעיה היא שטרם דיבר עם ראש ממשלת אוסטרליה. מן הסתם, הוא חשש ששוב יאשימו אותו בפליטת פה, פזיזות או אפילו בעיית אמינות. הצעתי שאבקש להעביר אליו מיד עכשיו את ראש ממשלת אוסטרליה וכך היה. ראש הממשלה יצא מישיבת הממשלה, שוחח עם ראש הממשלה שיחה רגועה וחזר לישיבה שהתארכה.

23.6.09, יום שלישי

פגישה עם ברלוסקוני - יושבים סביב שולחן עגול שעתיים. שיחה מדהימה. כשחוזרים לארץ ביום שישי 26.6, נדהמתי לגלות שציטוטים מתוך הפגישה נמצאים בטור של בן כספית. אני משוכנע שעוזי ארד הוא המדליף. האיש מפטפט עם כל העיתונאים. כשרה"מ התקשר אליו לשאול מאיפה זה יצא, הוא ענה תשובה מחשידה. לדבריו, זה דלף ממברק שחיבר משרד החוץ. רה"מ קיבל לידיו את המברק ואין בו כלום, בטח לא את ההדלפה לכספית שמייחסת לברלוסקוני את הציטוט שאובמה נחלש בעקבות יחסו למהומות באיראן. האיטלקים כועסים, שלחו מחאה. עוזי מיהר להוציא הודעה שהדברים שפורסמו במעריב אינם מדויקים.

24.6.09, יום רביעי, פריז

אריאלה רינגל מכינה פרופיל על עוזי ארד. היא שלחה 9 שאלות, חלקן על דברים שליליים כמו יחסי הבוטה לעובדיו ולקולגות, מריבות על חדרים ועוד. עוזי הכין תשובות מפורטות לשאלותיה. הוא ביקש שאשלח אותן בשם "תקשורת רה"מ" ולא בשמו. אמרתי שזה נראה לי בסדר, אבל שיש לי מספר תיקונים. תיקנתי ועידנתי את הנוסח וכתבתי שהתשובות הן מטעם עוזי, כי הייתה בהן האדרה עצמית חריגה וחשבתי שזה לא נכון שאוציא זאת על שם משרד ראש הממשלה.

לקראת 8 בבוקר הגיע עוזי והגשתי לו את תיקוניי. ברגע שהוא ראה שכתבתי שזה מטעמו ולא תשובות מטעמי, החל פיו לרעוד בעוויתות בלתי נשלטות וירד לו ריר מצידי השפתיים. הוא האדים והמראה היה מפחיד. הוא הטיח בי שאני לא אמין, משנה את דעתי, לא מקצועי ושהוא כבר עבד עם טובים ממני כמו שי בזק כבר לפני יותר מעשר שנים. ניסיתי להרגיעו. אמרתי לו שזו בסך הכול טיוטה שהכנתי לאישורו. דבר לא עזר. ברגע שראה שבתשובה האחרונה, שם נשאל על מריבות חדרים עם השר בוגי יעלון, מחקתי את תשובתו המקורית וכתבתי במקום זאת שחבל שהעיתון מתעסק בהבלים ובזוטות - הוא ממש החל להשתולל.

מאוחר יותר אמר המזכיר הצבאי כליפי שגם בתוך החדרים שמעו את המריבה בינינו. כעת היה לי ברור, מעל לכל ספק, שעוזי הוא לא סתם שרוט - את זה כולם יודעים - אלא שיש בו יסוד אישיותי לא נורמלי. האיש שסודות הוועדה לאנרגיה אטומית מופקדים בידיו, סובל מהפרעה נפשית קשה, לדעתי.

מאוחר יותר הייתי עד לעוד תקרית מפחידה איתו. הוא עמד ליד המעלית בלובי, במרחק של סנטימטרים ספורים מפרצופו המבוהל של השגריר בפריז שק (דני שק - ר.ד.) וסינן בצורה מפחידה, מבלי להזיז את שפתיו כמעט: "מה שמו של קצין המנהלה, שהיה אחראי לדבר הזה?". אינני יודע במה מדובר, ברחתי מהמקום מרוב בושה. זו הייתה התעמרות ממש בשגריר.

למחרת חזרתנו ארצה, נפגשתי ביום שישי 26.6.09 עם אסי שריב, הקונסול הכללי בניו יורק. בתחילת הפגישה נכח גם חיים רוזנברג (יד ימינו של נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות - ר.ד.). אסי אמר לי שעוזי נחשב למטורף בוושינגטון ושהוא גורם נזק מדיני אדיר. הוא סיפר לי כמה דברים:

עוזי תדרך את ברק רביד מ"הארץ" על כישלון שליחות מולכו (יצחק מולכו – ר.ד) לוושינגטון. אסי סרב לומר לי איך הוא יודע זאת. התרשמתי שהוא בעצמו בקשר עם העיתונאים וכנראה שמע זאת מברק רביד. בתדרוך של רה"מ לתקשורת בוושינגטון, עוזי קטע אותו מספר פעמים. זה לא מקובל. אם עוזי לא נותן כבוד לרה"מ, מי ייתן?

כשרה"מ נכנס לאובמה, הוא לא ידע מה באמת היו הסיכומים בין ממשל בוש לבין ישראל לגבי הקפאת ההתנחלויות, למה? כי עוזי סרב לעשות חפיפה עם היועץ המדיני במשך 9 שנים, שלום תורג'מן, איש משרד החוץ שיושב כעת בבית. במקום זאת עוזי נפגש איתו לשעה והסביר לו שכל מה שהוא עשה לא שווה כלום.

חיים רוזנברג סיפר שעוזי הדליף לאיתמר אייכנר (כתב ידיעות אחרונות - ר.ד) שסימה שיין, מחזיקת תיק איראן במל"ל, תתפטר. סימה שיין לא ידעה על כך דבר והכחישה. אחרי 5 ימים היא התפטרה כי עוזי גרם לה לעשות זאת.

25.6.09, יום חמישי, מלון קריון בפריז

פיוס עם אילה חסון - בטיסה מהארץ לרומא ב-23.6 אמרתי לאילה שהולכת להיות הודעה מדינית של רה"מ כשננחת. היא ביקשה לדעת מה - אוף רקורד - וסירבתי. ההודעה הייתה אמורה להיות הכרזה על ביטול הפגישה של רה"מ עם מיטשל בפריז ביום חמישי 25.6. רה"מ היה זה שהציע עוד ביום ראשון 21.6 לדחות הפגישה עם מיטשל כדי שברק (אהוד ברק - שר הביטחון בממשלת נתניהו - ר.ד.) יטוס קודם לוושינגטון ויגשר על הפערים בנושא הקפאת ההתנחלויות. מיטשל הסכים מיד.

כעת, לאחר הנחיתה ברומא, רצינו להודיע לתקשורת שהפגישה נדחתה ביוזמת רה"מ ושתהיה פגישת מיטשל-ברק בוושינגטון ביום שני הבא. אבל כשנחתנו ברומא, לפני שהודענו על ביטול פגישת ביבי - מיטשל בפריז, אילה חסון שידרה בלעדית שהפגישה תבוטל. החל מחול שדים. למחרת בבוקר פרסם שיפר (שמעון שיפר מידיעות אחרונות - ר.ד.) בידיעות אחרונות שמיטשל ביטל חד צדדית את הפגישה כי "אין טעם לדבר עם נתניהו". יום שלם עסקתי בהרגעת הרוחות. כעסתי על אילה. הנחתי שהיא התקשרה לאהוד ברק והוציאה ממנו את המידע על בסיס הרמז שנתתי לה מתוך אמוני בה.

לכן, בטיסה מרומא לפריז ביום רביעי 24.6 הכנסתי את אודי סגל, צ'יקו מנשה, בן כספית וברק רביד לשיחת תדרוך אוף רקורד עם רה"מ במחלקת עסקים ואותה השארתי בחוץ. אילה נעלבה עד עמקי נשמתה והסתובבה בפרצוף חמוץ עד סוף הנסיעה. לפני ההמראה לארץ, החלטתי לשים קץ לסכסוך, התקשרתי אליה וקבעתי לדבר על המחלוקת. נפגשנו בלובי של מלון רה"מ. אילה נדהמה שאני מייחס לה מעילה באמוני וסיפרה שמי שהדליף את סיפור ביטול פגישת ביבי - מיטשל, עוד בתוך המטוס מנתב"ג לרומא היה עוזי ארד.

הוא עשה זאת כדלקמן, היא סיפרה: העוזרת של עוזי הסתובבה במטוס עם תיקיית פלסטיק סגולה שעליה כתוב "תיק מיטשל". לפתע נעמדו עוזי והעוזרת שלו ליד אילה ומול עיניה של איילה התנוססו המילים "תיק מיטשל" על גבי התיקייה. עוזי אמר לעוזרת שלו: "תסתירי מאילה את התיקייה הזאת כי אנו כבר לא נזדקק לה בנסיעה הזאת". נדהמתי מתחכומו ומשפלותו של האיש.