למה שרה התעקשה שיאיר יצטרף לנסיעת רה"מ לארה"ב? | היומן של ניר חפץ, חלק י''א

ב-2010-2009 ניר חפץ שימש ראש מערך ההסברה הלאומי. תואר מפוצץ שעיקרו הוא ייעוץ תקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ, מסתבר, היה כותב בזמן אמת פתקים כמעט מדי יום. מתעד חוויות מהלשכה המעניינת במדינה. אחרי שפרש, הלך והקליד את כל הפתקים למסמך אחד - יומן ניר חפץ. הקליד ושכח. כן, מדהים ככל שזה נשמע, כשהגיע לחקירה שכח שכתב יומן.

אפשר לפקפק בשכחה, אבל יש כמה דברים שעובדים לטובת הגרסה הזאת, בעיקר העובדה שחוויות שתועדו ביומן איששו את גרסת חפץ. לכאורה, היה לו אינטרס ראשון במעלה להשתמש בחקירות ביומן כראייה מחזקת. הוא לא עשה את זה.

באחד המקרים התברר שחפץ שכח פגישה קריטית שהייתה לו עם נוני מוזס, פגישה אליה הלך בשליחות נתניהו וחזר אחריה לדווח לראש הממשלה. זה בעצם הרקע לתיק 2000. ביומן הפגישה מתועדת, אבל גם אחרי שהחוקרים ניסו לרענן את זיכרונו, חפץ לא זכר את הפגישה.

ביום חמישי שידרנו בתוכנית "המקור" את הראשונה משתי תוכניות על ניר חפץ (החלק השני ישודר מחר). ריאיון, הקלטות, מסמכים, ליווי דוקומנטרי של שנתיים וחצי. חפץ ואני באים ממערכת יחסים מאוד קשה, בלשון המעטה. למעשה לא היינו בקשר במשך שנים. איפשהו ב-2019 חידשנו את הקשר. לאט ובזהירות.

אני הצעתי לו שנלך על הפרויקט הזה והצעתי גם שנשלם על האקסלוסיביות, ההקלטות, החומרים המצולמים. חשבתי שזו הזדמנות חד פעמית לפרויקט כזה. היומן הוא לא חלק מההתקשרות הזאת. חפץ לא נתן לי אותו. ספק אם היה רוצה בפרסומו, אבל הוא חלק מחומר הראיות במשפט. למעשה, הצדדים התווכחו קשות על ההכללה של היומן כראייה במשפט ואפשר להבין למה.

מדובר באחד המסמכים הכי מדהימים שקראתי. הוא פחות מיועד לקהל הרחב. יש בו יותר מדי פרטים, שמות, עובדות, עניינים שקרו לפני 12 ו-13 שנה ומחייבים הסבר ארוך כדי להבין. למי שיותר מעורה בפרטים, זה מסמך מדהים, המשולש מדיניות - פוליטיקה - תקשורת, היחסים עם עיתונאים, הכול נפרש בזמן אמת בפרטי פרטים.

לקטעים נוספים מתוך היומן של ניר חפץ

12-7.11.10 - הנסיעה לניו אורלינס

כמה ימים לפני הנסיעה גילה לי נתן אשל שיאיר נתניהו רוצה להצטרף לנסיעה לניו אורלינס ולניו יורק ושהוא, כלומר נתן, המליץ לשרה וביבי לא להסתבך עם זה. נתן ניסה לגייס אותי לכך ואני אמרתי לראש הממשלה שזה עלול להיות הפוקוס של הביקור. ביבי לא רצה את זה, אבל ביקש ממני לדבר עם שרה וכמה דקות אחרי הוא, כנראה, אמר לה שאני מתנגד כי היא התקשרה אליי ודיברה בלהט שזו זכותם שיאיר יראה פעם אחת את אבא שלו נוסע בשיירה מאובטחת ויחווה הכול. ראיתי שאין ברירה ואמרתי אוקיי.

זאביק רובינשטיין מגיע למלונות שלנו בכל הנסיעות לארה"ב ומכניס כל מיני מיליונרים אמריקניים לפגישות 4 עיניים עם ביבי. גיל שפר אומר שמזה הוא חי. כלומר מריטיינירים מהמיליונרים האלה תמורת זה שהוא מפגיש אותם עם ביבי. אחד הקבועים שבא לכל נסיעותינו בארה"ב הוא ספנסר (ספנסר פרטרידג', נדבן שמקורב לנתניהו – ר.ד.), ידיד המשפחה שיושב איתם בארוחות ולהערכתי גם לוקח את החשבון.

בניו אורלינס סיפרה לי עדנה חלבני שנתן התקשר אליה מהארץ וביקש ממנה שתגיד למלון שלשרה יש יומולדת (תאריך הלידה של שרה נתניהו, 5.11 – ר.ד.) ושהיא מאוד תשמח אם המלון "יפתיע" אותה במתנה. עדנה סיפרה שכדי שלא ייתנו לה פרחים או שוקולדים, היא אמרה שיש לה אלרגיה לפרחים ושאינה אוכלת מתוקים. כמובן שאין לה אלרגיה לפרחים כי הרי בלפור מלא בסידורי פרחים. עדנה סיפרה לי שכאשר שאלו אותה מה שרה כן אוהבת, על פי הוראת נתן, היא אמרה קרמים ותכשירי טיפוח ואכן – מספרת עדנה – כששרה הגיעה למלון היא קיבלה סלסלה ענקית של קרמים כמתנה מהמלון ליום הולדתה.

עוד סיפרה לי עדנה ששרה מאבדת את שפיות דעתה בתקופה האחרונה ושיש לה התנהגויות יותר גרועות מהקדנציה הקודמת. סיפרה למשל ששרה מביאה מזוודות כביסה לכל הנסיעות כדי לתת אותן לניקוי יבש על חשבון המדינה. שאלתי מה ההבדל בין חו"ל לבין ניקוי יבש בארץ ועדנה הסבירה שבארץ יש לה תקציב תחום לכביסות באאוטסורסינג ובחו"ל זה לא מוגבל.

יאיר לא חזר איתנו ונשאר לעוד שבוע בניו יורק אצל זאביק רובינשטיין. לתדהמתי בטיסה חזרה ארצה שרה סיפרה לי שיאיר מאובטח בשבוע הזה, מאבטחים שהמדינה מממנת הולכים איתו לכל מקום. היא תיארה כמה זה מסוכן שיחטפו אותו (היו ימים שזה נתפס לא טבעי שמאבטחים בן של ראש ממשלה – ר.ד.).

ביום ראשון (7.11.10) ביבי נפגש עם ביידן בניו אורלינס במלונו של ביידן. אחרי הפגישה שהייתה מצוינת, פורסם ב"הארץ" שהוועדה המחוזית אישרה להגשת התנגדויות 1,000 יחידות דיור בהר חומה ובפסגת זאב. ביידן רתח. ולמה הכול קרה? כרגיל בגלל שלומיאליות.

אחרי המבוכה הקודמת שהייתה בביקור ביידן בישראל, 1,500 יחידות דיור ברמת שלמה, ביבי הבטיח לאמריקנים לא להפתיע אותם. כלומר לדווח על הכול מראש. הפעם, לפני 20 באוקטובר, אלי ישי (אז שר הפנים – ר.ד.) בא לביבי ולנתן אשל והודיע על כך שהוועדה המחוזית תעשה כך וכך. ביבי ונתן לא טרחו להודיע למזכיר הממשלה האוזר, שאחראי על המעקב הזה ולא ליצחק מולכו, שאחראי להודיע לאמריקנים.

מיום שני ועד לפגישה עם הילרי קלינטון (אז שרת החוץ האמריקנית – ר.ד.) ביבי ומולכו ודרמר ועוזי עבדו קשה כדי להרגיע את הרוחות.

ביום חמישי ב-9 בבוקר נכנסה הילרי למלון ריג'נסי בניו יורק ואמרה לביבי: אני כאן ללא הגבלת זמן. מצידי, בוא נשב כל היום עד שנפתור את הבעיה ונמצא נוסחה לחידוש התהליך המדיני. תחילה הם ישבו שעתיים ב-4 עיניים. אחר כך עוד שעה וחצי עם הצוותים. אחר כך לתדהמתנו ראינו את ביבי יוצא מהמלון לפגישה והילרי נשארה לחכות לו. שעה וחצי היא ישבה שם בסבלנות עם מיטשל ולא יצאה החוצה ואיפה היה ביבי בינתיים? הלך לאכול ארוחת צהריים במסעדה עם שרה ויאיר. למי שמכיר את הדינמיקה במשפחה לא יכול להיות ספק למה הוא הלך לשם באמת: כדי לקבל אישור משרה לעשות צעד משמעותי לאחר הלחצים הכבדים שהפעילה עליו קלינטון ב-4 עיניים ואכן לאחר שחזר הם ישבו כמעט עד שעה 6 בערב עם הצוותים עד שיצא עשן לבן.

 

15.11.2010 - אובססיית הפוליגרף

זו ממש אובססיה אצל ביבי ועוזי. אחרי הדלפה חמורה לברק רביד מפגישה עם מדבדב במוסקבה בפברואר 2010 עוזי הלך לפוליגרף תמוה על חשבונו כדי לנקות את עצמו. גם נתן אשל הלך לפחות במקרה אחד לפוליגרף פרטי והציע את תוצאותיו בפני ראש הממשלה. איך אני יודע? כי הגיעה שאילתה על כך מעיתונאי ובתשובה נתן אמר לי שהיה דבר כזה. אובססיית הפוליגרף לא פסחה גם עליי.

סיכום

זה לא היומן המלא, מן הסתם, אבל זה קרוב לכך. השמטתי רק מה שלא נראה לי מעניין ובתוך הסיפורים קיצרתי מעט ככל האפשר כדי להישאר קרוב למקור. תובנה קצרה שלי – מבקרי נתניהו נוהגים לומר עליו. "קרה לו משהו", "זה לא נתניהו שהכרנו". היומן הזה מוכיח לכאורה כמה הם צודקים. נתניהו של 2010-2009 היה רגיש לביקורת ציבורית, לכך שלא ייתפס משקר, היה מוכן לריב עם שרה על נושאים שלא נראו לו, רצה תהליך מדיני ונתן כבוד או לפחות פחד מהסתבכות עם החוק.

אבל הם גם לא צודקים המבקרים. בבסיס זה אותו נתניהו. עם יכולות השכנוע, הדחיפה, המשימתיות מצד אחד ומצד שני, הנטייה לזגזגנות, לחיצות, רגליים קרות והשפעה מוגזמת של המשפחה על החלטותיו.