הכתבה על יאיר נתניהו שהטריפה את בלפור | היומן של ניר חפץ, חלק ג'

ב-2010-2009 ניר חפץ שימש ראש מערך ההסברה הלאומי. תואר מפוצץ שעיקרו הוא ייעוץ תקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ, מסתבר, היה כותב בזמן אמת פתקים כמעט מדי יום. מתעד חוויות מהלשכה המעניינת במדינה. אחרי שפרש, הלך והקליד את כל הפתקים למסמך אחד - יומן ניר חפץ. הקליד ושכח. כן, מדהים ככל שזה נשמע, כשהגיע לחקירה שכח שכתב יומן.

אפשר לפקפק בשכחה, אבל יש כמה דברים שעובדים לטובת הגרסה הזאת, בעיקר העובדה שחוויות שתועדו ביומן איששו את גרסת חפץ. לכאורה, היה לו אינטרס ראשון במעלה להשתמש בחקירות ביומן כראייה מחזקת. הוא לא עשה את זה.

באחד המקרים התברר שחפץ שכח פגישה קריטית שהייתה לו עם נוני מוזס, פגישה אליה הלך בשליחות נתניהו וחזר אחריה לדווח לראש הממשלה. זה בעצם הרקע לתיק 2000. ביומן הפגישה מתועדת, אבל גם אחרי שהחוקרים ניסו לרענן את זיכרונו, חפץ לא זכר את הפגישה.

ביום חמישי נשדר בתוכנית "המקור" את הראשונה משתי תוכניות על ניר חפץ. ריאיון, הקלטות, מסמכים, ליווי דוקומנטרי של שנתיים וחצי. חפץ ואני באים ממערכת יחסים מאוד קשה, בלשון המעטה. למעשה לא היינו בקשר במשך שנים. איפשהו ב 2019 חידשנו את הקשר. לאט ובזהירות.

אני הצעתי לו שנלך על הפרוייקט הזה והצעתי גם שנשלם על האקסלוסיביות, ההקלטות, החומרים המצולמים. חשבתי שזו הזדמנות חד פעמית לפרוייקט כזה. היומן הוא לא חלק מההתקשרות הזאת. חפץ לא נתן לי אותו. ספק אם היה רוצה בפרסומו, אבל הוא חלק מחומר הראיות במשפט. למעשה, הצדדים התווכחו קשות על ההכללה של היומן כראייה במשפט ואפשר להבין למה.

מדובר באחד המסמכים הכי מדהימים שקראתי. הוא פחות מיועד לקהל הרחב. יש בו יותר מדי פרטים, שמות, עובדות, עניינים שקרו לפני 12 ו-13 שנה ומחייבים הסבר ארוך כדי להבין. למי שיותר מעורה בפרטים, זה מסמך מדהים, המשולש מדיניות - פוליטיקה - תקשורת, היחסים עם עיתונאים, הכול נפרש בזמן אמת בפרטי פרטים. במשך הימים הקרובים אפרסם כל יום קטע מהיומן על פי הסדר הכרונולוגי.

לקטעים נוספים מתוך היומן של ניר חפץ

26.6.09, יום שישי, בלפור

פגישה עם רוני מאנה – רה"מ ביקש שאגיע כעד לפגישת פיוס שלו עם רוני מאנה, שכעס על כך שרה"מ לא בא לבת המצווה של בתו. שרה והילדים כן היו שם. רה"מ אמר לו שאבטחתו באירוע כזה עולה למדינה 150 אלף שקלים ולכן לא בא לאף אירוע של אף חבר. כשסיימו, סיפרתי לרה"מ על עלילות עוזי ארד והזהרתי אותו ש"סודות הוועדה לאנרגיה אטומי מופקדות בידיו של פ…" וש"זה סיכון ענק שיכול להיגמר ברע". הוא הודה בפניי ששגה במינוי הזה והוסיף שגם נתן אשל הוא מינוי שגוי שלו. הוא אמר "עכשיו אני יודע שיש לי שני מוקדים בעייתיים ונשאר רק לחשוב איך לפתור את הבעיה. בכל מקרה הם לא ימשיכו בתפקידם".

צילומים לפארי מאץ'

לפני הנסיעה לרומא ופריז, סידר המקורב היהודי צרפתי לרה"מ, מאיר חביב, ריאיון לפארי מאץ', מגזין יוקרתי. הוא עקף את הערוצים המסודרים וסידר שזה יהיה הריאיון הצרפתי הבלעדי והיחיד. רה"מ התראיין והצטלם בלשכתו, אבל ביום שישי שלפני הנסיעה התקשר אליי חביב ואמר שהצילומים החד גוניים בלשכה לא מתאימים לרוח המגזין ולא מספיקים לדפדוף של עמודים רבים. הצעתי שצלם מטעמנו יצלם את רה"מ וישלח להם צילומים שאני אאשר. הוא הסכים והודה לי.

התקשרתי לזיו קורן, שמקובל על הגברת והצעתי לו את הפרויקט בתנאי שייקח מפארי מאץ' סכום רגיל על פי התעריף הרגיל שלהם. זיו הגיע לבלפור במוצ"ש. הגברת דרשה מראש, בשיחת טלפון עמי, שהוא יצלם אך ורק צילומים משותפים של שניהם, כדי שהעיתון יכניס גם תמונות שלה. היא עמדה על כך שלא יצלם אף תמונה של ביבי לבד.

ביום שישי 26.6 כשבאתי בערב לבלפור לשרה כבר היה על השולחן בחדר העבודה שלה גיליון פארי מאץ'. היא התלוננה שאף אחד לא עדכן את הכתבת הצרפתיה שהיא פסיכולוגית שמטפלת בילדים ושמאיר חביב עשה זאת למזלה. כמובן שזה סיפור שמאיר חביב תקע לה. הרי הוא תיאם את כל הריאיון, עקף את מרק רגב ורון דרמר (יועץ רה"מ לתקשורת זרה ויועצו המדיני של רה"מ – ר.ד.), אז יכולנו בכלל לתדרך אותה? בעמוד האחרון של הכתבה הופיע צילום של מאיר חביב עם רה"מ וברור שזה האתנן שהוא קיבל בתמורה מפארי מאץ' עבור הבלעדיות. שרה שמה לב לזה ואמרה שזה לה בסדר ושבמקום זה היה צריך להופיע צילום של יאיר ואבנר. גם יאיר שהיה באותו ערב איתי אמר שבמקום צילום של מאיר חביב, צריך לשים צילום שלו ושל אחיו.

18.7.09, מוצאי שבת, בלפור

בשעות הערב המאוחרות הגיעו דורי גולד וישראל בכר (סוקר – ר.ד.). מה עושים מול הדרישה האמריקנית לטוטאל פריז של הבנייה בהתנחלויות לתקופת מורטוריום של שנתיים. זו הדרישה של ממשל אובמה. ביבי חוזר ואומר שהוא לא יודע מה האמריקנים רוצים ואינו יודע איפה ייגמרו דרישותיהם. ייתכן שהם רוצים לכופף אותו בכל מקרה. הדבר היחיד שמרגיע אותו הוא אחוז הפופולריות הנמוך שמקבל אובמה בסקרים בישראל. ביבי אומר שזה מטריד את אובמה.

בדיון עולה לפתע סוגית מלון שפרדס בשכונת שייח ג'ארח במזרח ירושלים. מלון שאליו צמוד בית המופתי, חאג' אמין אל חוסייני. היהודי אמריקני בעל הקזינו ארווין מוסקוביץ קנה את המתחם בשנת 1985. משך 20 שנה הוא לא הצליח להפוך אותו למתחם דירות כי חברי מועצה שמאלניים בעיריית ירושלים הגישו התנגדות. בשנת 2005 הוסרה ההתנגדות והוא קיבל תוכנית בנייה. כעת ביולי 2009 התקבל היתר לבניית 20 יח"ד במקום. נמסר לנו שמחלקת המדינה נזפה על כך בשגריר החדש שמינה ביבי בוושינגטון, מייקל אורן.

ביקשתי מגיל שפר (מנהל לשכת רה"מ – ר.ד.) לברר לי יותר על הפרויקט. גיל העלה לשיחת ועידה את ראש אגף הפיקוח בעירייה. הוא סיפר שכבר לפני כחודשיים באו נציגי הקונסוליה הבריטית ונציגי השגרירות האמריקנית לעיין בתוכניות הבנייה. באישור ראש העיר, ניר ברקת, קיבלו האמריקנים עותק מצולם של התוכנית ונעלמו כלעומת שבאו. בו במקום הוחלט להוציא את המידע הזה לשמעון שיפר מידיעות ולבן כספית ממעריב. הסיבה – עדיף שהוויכוח עם האמריקנים יהיה על בנייה במזרח ירושלים ולא על בנייה בהתנחלויות מבודדות בגב ההר. ההחלטה להוציא את זה לעיתון נפלה בסלון הענק בבלפור, סביב השולחן, בעיקר על בסיס קריאת סקרים מהעת האחרונה שהביא ישראל בכר. סקרי עמדות ציבור ישראלי לגבי התנחלויות, ירושלים וכדומה.

בסביבות 10 בלילה צלצלתי לשיפר ולכספית, נתתי להם האייטם והם היו מאושרים. למחרת בבוקר נתנו לזה כותרות ראשיות וכפולת עמודים. יתר העיתונאים זעמו וייחסו לנו את ההדלפה. ישראל היום, הארץ ואתר וויינט ממש התפוצצו עלינו. גם אודי סגל (אז כתב מדיני חדשות 2 – ר.ד.) כעס מאוד ותקע אותנו במהדורת הערב.

ביום ראשון ביבי תדרך אותי לומר לעיתונאים שהוא כבר אמר לאובמה שלא יסכים למגבלה על ריבונותנו בירושלים בפגישתם בוושינגטון ולכן ביבי הופתע מהדרישה האמריקנית שהופנתה למייקל אורן. כמו כן ביבי אמר לי להגיד שהוא, שבנה בקדנציה הקודמת שלו כרה"מ בהר חומה, לא יתקפל בגלל 20 יח"ד בירושלים. תדרכתי אוף רקורד את כל המדיניים וזו הייתה טעות. ההתרברבות הזאת הדליקה עוד יותר את האש בינינו לבין האמריקנים. בזאת אחר זאת התייצבו גם מדינות אירופה (צרפת, רוסיה, האיחוד האירופי) וגינו את הבנייה הישראלית במלון שפרדס. ביבי נבהל מהתקשורת העויינת והגיע למסקנה שזו הייתה טעות להציף את ירושלים ושהיינו צריכים לפתור זאת בשקט. אני בכלל לא בטוח שזו הייתה טעות כי האמריקנים כל הזמן לוחצים על ביבי ומקפלים אותו ופה הוא בחר לעצמו קו אדום שהוא באמת אינו יכול לסגת ממנו כי לא תהיה לו קואליציה. לדעתי, העמידה על זכויותינו בירושלים מחקה את תדמית "ראש ממשלה סמרטוט", שהצטיירה לו אחרי המע"מ פירות וירקות (נתניהו התכוון להטיל מע"מ על פירות וירקות ונסוג אחרי ביקורת ציבורית רחבה – ר.ד.).

22-20.7.09, כתבת פרופיל על יאיר נתניהו וגיוס לצה"ל

בצהרי יום שישי 17 ביולי קיבלתי את הפנייה הבאה מרענן שקד, עורך המוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות:

"לקראת גיוסו לצה"ל של בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, ברצוננו לפרסם במוסף 24 שעות פרופיל עדכני של נתניהו. לצורך כך נשמח לקבל את התייחסותכם למספר סוגיות הקשורות בכתבה, להלן:

ליאיר נטיות אמנותיות ורצון להצליח כשחקן. הוא למד במגמת התיאטרון בבית ספר לאמנויות אולם לא השלים את לימודיו. האם עזב מבחירה או הודח?
ליאיר דעות ימניות, אותן הוא משמיע לעתים באוזני חבריו ואף מנהל איתם דיונים בנושא. בין היתר חברים מספרים כי אמר להם שהוא מייחל למותם של ערבים. האם דברים בנוסח זה מייצגים את מערך אמונותיו ודעותיו של יאיר?
ליאיר כרטיס אישי ברשת החברתית "פייסבוק". השם בו הוא מזדהה אינו יאיר נתניהו אלא ג'סי נתן. במסגרת פעילותו ברשת החברתית כתב לחבר בשכבה: "כוסאמשך יא ילד מכוער, תחת שבחיים לא ראיתי ועוד הומו. אל תדבר איתי יותר".
עוד במסגרת התכתבויותיו עם בני שכבתו באמצעות הרשת החברתית כתב יאיר לבת השכבה במסגרת ויכוח פוליטי את הדברים הבאים: "יא חתיכת שרמוטה שמנה ושמאלנית, לא יעזור לך. ניפגש עוד חודשיים בבית ראש הממשלה. בינתיים תמשיכי לאכול ולמצוץ לערבים".
במסגרת פעילותו ברשת החברתית רשום יאיר לקבוצות "שונאי ישראל מחוץ לכנסת" ו"ארץ ישראל לעם ישראל".
ברצוננו לפרסם את הפרופיל האמור בתחילת השבוע, מקדימים לבקש את התייחסותכם".

שלחתי בפקס לביבי דרך הלשכה ואמרתי לו שלא יעדכן את שרה והילדים, ששהו בלונדון לרגל טיול גיוס יאיר, כדי לא להרוס להם את הטיול. הוא הסכים. במקביל התקשרתי לרענן (רענן שקד, אז עורך המוסף היומי "24 שעות" – ר.ד.) ואמרתי לו שאנו לא מוכנים להרוס להם את הטיול ולכן יש להמתין עד ליום שני. הוא הסכים. שרה והילדים נחתו בארץ לפנות בוקר ביום שני 20.7 ואז החלה ההיסטריה.

הוזעקתי לבית ברחוב בלפור, שם ישבו שרה, מנהל תיכון לאמנויות עד לפני שנה, דני בר גיורא, שהיום הוא מנהל יישום הרפורמה "אופק חדש" במשרד החינוך, מלי אבן חן, שמטפלת בלשכה בכל ענייני שרה. פורמלית היא אחראית על הלו"ז הפרטי של רה"מ, דה פקטו היא מטפלת בשרה, כרמל מזכירתה של שרה בבלפור, עו"ד מיכאל ראבילו, שמטפל בענייניהם האישיים וזמן קצר אחר כך הצטרף ביבי. מיכאל ואני התקשרנו למיבי מוזר (עו"ד מיבי מוזר, היועץ המשפטי הותיק של "ידיעות אחרונות" לנושאי לשון הרע – ר.ד.) והתווכחנו ארוכות על הציטוטים שמיוחסים ליאיר בפייסבוק. אמרנו לו שפרסומם סותר את חוק הנוער. מיבי התנגד. קישרתי את דני בר גיורא לשילה דה בר (עורך ידיעות אחרונות באותה תקופה – ר.ד.), שדני שכנע אותו שכל הטענות שקשורות ליאיר בנוגע לבית הספר אינן נכונות. את זה שילה הסכים להוריד.

שרה הייתה כעוסה, האשימה את ביבי שהוא לא מתפקד כאבא. בשלב מסוים הם רבו ועלו לקומה העליונה כדי לדבר שלא בנוכחותנו. יאיר היה בקומה עליונה, שרה אמרה שהוא ישן. כשהם חזרו למטה, שרה שלחה את מלי וכרמל ונשארנו רק עם עורך הדין ודני. שרה וביבי אמרו שנוני סימן אותם וביבי אמר שיש להם כלים להחזיר מלחמה. אני אמרתי שזו לא מלחמה כי אם היה רוצה להילחם, הם היו מרגישים זאת היטב.

שרה ביקשה את הסלולרי של נוני והלכה לחדרה שליד הכניסה וצלצלה לארנון מילצ'ין. התקשרתי לחיים רוזנברג, אבל הוא לא הסכים לתת לי את הנייד של נוני וביקש שאתקשר למספר הטלפון הסודי של נוני בבית. נתתי לשרה את המספר הזה, אבל זה לא סיפק אותה והיא ביקשה מספר פעמים את הנייד. אגב, מספר הטלפון של נוני בבית מוביל בפולו מי לנייד שלו.

מיכאל ואני הלכנו לחדר של כרמל והמזכירה השנייה, דקלה, שהיה ריק עכשיו והתחלנו לנסח תגובה. גם דני השתתף בניסוח התגובה לגבי החלק של בית הספר. תוך כדי שוחחנו שוב ושוב עם מיבי מוזר כאשר אנחנו מנסים לקזז חלק מהציטוטים, להוריד מילים כמו "הומו", "למצוץ לערבים" וכדומה. מיבי הסכים להוריד את רוב המילים הגסות חוץ מ"שרמוטה" כי הוא אמר שבלי זה לא נשאר כבר כלום מהציטוטים. התקשרתי גם מספר פעמים לשילה שהוא ומיבי התעקשו כל הזמן שהכתבה חיובית ושהקטעים השנויים במחלוקת הם שוליים בה ולא בכותרות. אבל שרה וביבי לא קיבלו זאת, הם אמרו לי שהעניין זה לא יאיר אלא שנוני סימן אותם. ופעם אחת התקשרתי גם לנוני עד שחטפתי כאב ראש אדיר, אבל המשכתי לעבוד על ניסוח התגובות עד הדד ליין של 24 שעות, בסביבות שש וחצי בערב ושיגרנו את התגובות.

זמן קצר אחר כך התפזרנו. לפני שיצאתי יאיר ירד למטה ושאל את אבא שלו למה הוא לא מגן עליו ואיזו חוצפה יש להם בכלל לכתוב עליו. הוא סיפר שרק פעם אחת כתב מילים קשות לילדה מסוימת וזה מה שצוטט בשאלות שהפנו אלינו ולטענתו מגיע לילדה הזאת. שרה וביבי טענו שהוא בסה"כ השיב כילד להתגרויות בו ובאביו של ילדים אחרים. פורמאלית יאיר היה קטין ועדיין הינו מתחת לגיל 18 בעת פרסום הכתבה.

עד שהגעתי הביתה ברעננה בלילה נודע לי מפי מלי אבן חן שארנון מילצ'ין דיבר עם נוני והצליח לדחות את הכתבה בעוד יום, כביכול כדי לתת ליאיר להתגייס בלי כל כאב הראש הזה. התקשרתי מביתי לנוני בלילה והוא אמר לי שהכתבה נדחתה ביום. נוני התלונן באוזניי על כך ששלחו אליו את מילצ'ין, שאינו קרוב אליו ואמר שהוא לא מבין למה ביבי לא משתמש בי למשימות כאלו ושביבי לא מבין שאני נכס בשבילו.

למחרת בבוקר יאיר נתניהו התגייס בגבעת התחמושת בירושלים. גיל שפר סיפר לי שעד האירוע הם קמו עצבניים, רבו ביניהם והיה לחץ אדיר אבל בשטח זרקו עליהם סוכריות וכולם נרגעו. אחרי הפרידה מיאיר, שרה וביבי יצאו לארוחת בוקר במלון בירושלים כנראה כדי להרגיע את הרוחות ביניהם.

עוד באותו בוקר יום שלישי, 21.7, רוזנברג ביקש שאתקשר לנוני והוא אמר לי שהכתבה מתפרסמת מחר. ביבי שהה בביקור במוסד לבד כי רק לכליפי מותר להצטרף אליו. אפילו עוזי ארד, שביקש להצטרף, סורב. ביקשתי שיכניסו לו פתק שהכתבה מתפרסמת מחר. הוא התקשר, אמרתי לו שדיברתי עם שילה, למרות שהיה זה נוני כי רציתי להפחית את מפלס החשדנות שלו. הוא היה קצר רוח ועצבני.

כשעתיים אחר כך קיבלתי למשרד טלפון מארנון מילצ'ין. מילצ'ין סיפר לתדהמתי שביבי קרא לו למוסד, זרק מהחדר את מאיר דגן (אז ראש המוסד – ר.ד.) וכמה אלופי צה"ל ונשאר לבד בחדר עם מילצ'ין כדי לדבר על הכתבה ב-24 שעות. למילצ'ין היה נדמה שראה שם גם את הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אבל לא היה בטוח בכך. כשסגרו הדלת, אמר לו ביבי – כך סיפר לי מילצ'ין – שנוני סימן אותו ושיש לו בעיה כי אני סוס טרויאני ששתל אצלו נוני.

נדהמתי! הרי ביבי בעצמו הלך לנוני וביקש שישחרר אותי ללשכה בגלל מה שהוא הגדיר "שירות לאומי". לכן, הדברים של ארנון כל כך היממו אותי. מילצ'ין אמר לי: "ניר, אתה חייב לשים דברים על השולחן ולהסדיר איתו". תוך כדי שיחה, ביבי שוב חיפש אותו והוא ירד מהקו.

הוא סיפר לי כיצד ביום שבת, זמן קצר לפני שהגעתי לפגישה עם גארי גינזבורג (באנגלית GARY GINSBERG – ר.ד.), שהוא הביא אותו לביבי, ביבי ביקש ממילצ'ין לצאת בחופזה למלון קינג דייויד, כדאי שאני לא אראה את מילצ'ין. מילצ'ין עצמו הבין שזו שטות מוחלטת ושאף אחד לא יעזוב את עריכת 7 ימים כדי לתפקד כסוס טרויאני. הסתובבתי בתחושה קשה, לא זו בלבד ששכבתי על הגדר בשביל יאיר נתניהו וזה הרי לא הג'וב שלי לשמור עליו, התווכחתי עם מיבי מוזר שאיתו אני עובד בהרמוניה 20 שנה, הפעלתי כוח השכנוע שלי על שילה ונוני וברור שהם נתנו לי הרבה יותר מאשר היו נותנים לכל אחד אחר ואחרי כל זה להאשים אותי שאני סוס טרויאני? אין תחושה קשה מזו.

למחרת בבוקר התפרסמה כתבה טובה על יאיר, בלי סיפורי בית הספר ובלי ציטוטים מהפייסבוק. נוני התקשר ואמר לי שלבסוף החליטו להוריד הכול בגלל שזה ילד. ביבי התקשר כאילו כלום, אמר שהכתבה ב-24 שעות טובה ואני הערתי לו שהתחושה שלי מאוד קשה כי אני מרגיש שחושדים בי אחרי שנשכבתי בשבילם על הגדר. הוא חש לא בנוח ואמר שהכול בסדר.

בינתיים מילצ'ין טס לאיסלנד והתקשר אליי מהמטוס לוודא שהכול בסדר. הוא סיפר שהם מחפשים אותו ושאין לו כוח להתעסק יותר בכתבה הזאת, אבל הרגעתי אותו ואמרתי לו שהם מבסוטים. אחרי שנחת באיסלנד סיפר לי ששרה בכל זאת התלוננה בפניו שהעיתון לא פרגן מספיק לחוכמתו של יאיר.