הסיפור האמיתי מאחורי כיפת ברזל: "כישלון ידוע מראש"

(13:34 דקות)

מערכת כיפת ברזל לא תמיד הייתה קונצנזיוס: "חסרת אונים מול קסאמים", לא תתמודד עם רקטות", "כישלון ידוע מראש" ו"הבלוף הגדול", אלה רק חלק מהדברים שנאמרו על ידי עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי צבא ומפתחי מערכות מתחרות שהתנגדו בכל תוקף להמשך פיתוחה. מנגד, עמדו שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, ומפתחי המערכת. "ככל שההתנגדות גדלה הנחישות שלי גברה", הסביר פרץ.

בסוף 2006 ותחילת 2007, בחנה ועדה מקצועית של משרד הביטחון את אלטרנטיבות ההגנה על שמי ישראל, ובחרה את מערכת "כיפת ברזל" שפותחה ברפא"ל. ההחלטה זכתה התנגדות נמרצת מבכירים בצה"ל. הרמטכ"ל באותם ימים, דני חלוץ, טען שהיא "לא מעשית", מפקד חיל האוויר, עידו נחושתן, הצהיר כי "חיל האוויר לא ישתמש בה כי היא תסכן את מטוסיו", וגם אלוף פיקוד הדרום, טל רוסו לא האמין בה.

למרות ההתנגדות, עמיר פרץ המשיך להתעקש, עד שהדיון הגיע ללשכתו של ראש הממשלה באותם ימים, אהוד אולמרט. זה אישר את ההחלטה של ועדת המומחים שבחרה בכיפת ברזל, אך הצהיר כי הוא אינ מתכוון לממן אותה. "תמצא מימון בעצמך", אמר אולמרט לפרץ.

שחקן נוסף שפעל נגד הפעלתה של מערכת כיפת ברזל, הוא עמותת "מגן לעורף" שפיתחה החל משנת 2000 מערכת הגנה אווירית שמיירטת רקטות וטילים באמצעות לייזר שנקראת "נאוטילוס". לאחר שדווקא "כיפת ברזל" נבחרה על ידי מערכת הביטחון, אנשי העמותה ומקורביה החלו במסע שכנועים בעד "נאוטילוס" ונגד "כיפת ברזל". העמותה טוענת שהיא עובדת בהתנדבות ולא מדובר באינטרס כלכלי.