תעשיית המים המינרליים: איך שכנעו אותנו להוציא ים של כסף על מים?
מים מינרליים נחשבים לפלא השיווקי הגדול ביותר של שני העשורים האחרונים. ופלא שיווקי משמעו בדרך כלל שמישהו הצליח למכור לציבור לוקש. מה ההבדל בין המחירים שהמים נמכרו לנו לעלותם עבור החברות? מה הפער בין הפרסומות לאתרי המים ומצבם במציאות. והכי חשוב, מה ההבדל באיכות בין המים המינרליים לאלה שזורמים לנו בברז?
(26:06 דקות)
מאיפה נובע המעיין של תעשיית המים המינרליים? תעשיית המים המינרליים בישראל בשני העשורים האחרונים היא פלא שיווקי המגלגל מיליוני שקלים. תושבים רבים מעדיפים את המים המינרליים ומשלמים על כך מאות שקלים מדי חודש. אלא שהמים והדימוי שנמכר לנו בפרסומות ובתשדירים זה לא בדיוק אותם מים שנמצאים לנו בבקבוק.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של חדשות 10 »
מבזקי חדשות בטלפון שלכם: סמסו "חדשות" ל-1397 »
חברת מי עדן למשל, משווקת מ-1983 מים מינרליים הנשאבים ממעיין הסלוקייה שברמת הגולן. אלא שרפי נוי, מי שהיה מנהל מחוז צפון של חברת מקורות במשך שמונה שנים מספר שהמים כבר לא כל כך מהמעיין. בתחיל הדרך המים שנאשבו אכן היו מי מעיין, אלא שאז הביקוש עלה וגם תושבי קצרין הסמוכה נזקקו למים.
חברת מקורות סיפקה את המים לקצרין ומעיין הסלוקייה נשאר עבור מי עדן וקהל לקוחותיה ההולך ומתרחב. אבל התהליך לא נעצר כאן. הביקוש גדל ומי עדן פנו למקורות בבקשה שיזרימו באמצעות צינור מים למעיין. את המים הללו, הזהים לאלו הזורמים בכל רגע נתון מהברז, שיווקו במי עדן כמים מינרליים.
מחברת מי עדן נמסר בתגובה: הגן הנראה בכתבה אינו אתר הנביעה של הסלוקייה. אתר הנביעה ממוקם באזור סגור למבקרים ונמצא בבקרה ובניהול של חברת מקורות.