תאגידי המים - מהפתרון המושלם לסיוט של הרשויות המקומיות והאזרח הקטן

(18:29 דקות)

למשרד הואצר היה חזון: הרשויות עושות הרבה כסף ממים, אך הן לא מושקעות בתחום. במקום זאת נקים תאגידים שיקבלו כסף על מים וידאגו לטפל במשק המים. באוצר חשבו שיקומו מספר תאגידים מועט, אבל המציאות הפתיעה גם אותם: לא פחות מ-54 תאגידים ברחבי הארץ, והיד עוד נטויה.

לכל תאגיד יש מנכ"ל, סמנכ"לים, דובר, יועץ משפטי ואינספור הוצאות. כך למשל, בנס ציונה: הכנסות אגף המים היו 23 מיליון שקלים, לעומת 22 מיליון בתאגיד. אולם, הוצאות השכר של העירייה היו נמוכות בכ-900 אלף שקל וסך כל ההוצאות של העירייה הסתכמו ב-13 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון של התאגיד. והעודף של התאגיד? לשכר הבכירים ושאר השירותים הנדרשים להפעלתו. משרד האוצר, אגב, גובה כספים גם מהתאגיד וגם מהרשויות המקומיות.

ואם ברשויות המקומיות כועסים על התאגידים, מה יאמרו התושבים? בלא מעט מהרשויות מצליחים תאגידי המים להתעלל באזרח הקטן. כזו לדוגמה היא ויקי ישראל, תושבת קדימה שקמה בבוקר וגילתה שחשבון המים הממוצע שלה הכפיל עצמו פי שלושה. כך, היא פתחה במאבק מול התאגיד והיא מתעדת את הצריכה בכל יום. ובוררות עם החברה על תקינות מד המים? עוד 350 שקל. מאז, החשבון שלה רק תופח.

ולמה מחיר המים עלה? מעבר להוצאות, התאגידים הם חברות לכל דבר שצריכות לשלם מע"מ ומס הכנסה. לא רק שהמדינה מעלה את מחיר המים אחת לתקופה, אלא שהמע"מ שנוסף הולך ישר לקופת המדינה.

השבוע משבר המים כמעט הוביל את הרשויות המקומיות לפתוח בשביתה. הפעם זה נמנע. אבל האם הציבור יוכל להחזיק בעול עוד זמן רב? ימים יגידו.

מרשות המים נמסר בתגובה: במשך 60 שנה נהגו מרבית ראשי הערים והמועצות המקומיות, למכור לתושבים מים, ואת ההפרש לנצל למטרות רבות, פרט לשיפור התשתית. כתוצאה מכך, רוב התשתית במדינת ישראל נמצאת בסכנת קריסה, בעיקר צנרת הביוב.