34 הרוגים ביומיים – מה חשבו קברניטי המלחמה על המהלך הקרקעי בצל הפסקת האש?

במהלך כל ימי מלחמת לבנון השנייה הדיון על קיום מהלך קרקעי או לא היה חלק ניכר ממערכת קבלת ההחלטות של קברניטי המלחמה. "היה ברור לנו דבר אחד, יש פער גדול מאוד בין ביצועי חיל האוויר לבין חיילות הקרקע", אמר אז ראש הממשלה שאולמרט בזמן שמטוסי חיל האוויר מצליחים לפגוע במשגרים טילי הזילזל.

חייל האוויר המשיך להפציץ, חיילי צה"ל נכנסו גם על הקרקע ובמקביל לכל אלו הלו גם מגעים מדיניים בין הצדדים בדרך להפסקת אש. תחת לחץ אמריקני ואירופאי, נפגשו ראש הממשלה אולמרט ושרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס פעמים רבות. אולמרט מעיד כי תחילה היה מוכן לשקול את העברת חוות שבאע ללבנון, תמורת הסגת חיילי החיזבאללה מקרבת הגבול, אבל לאחר תחילת המלחמה, הוא שלל זאת על הסף.

בצל המגעים, הקברניטים החלו לחשוב ולסמן להם יעד סופי ולוח זמנים על מנת להגיע אליו. "רציתי עוד עשרה ימים, חשבתי שלא הכנו בחיזבאללה מספיק", אמר ראש הממשלה". אך ביום ה-30 ללחימה, הגיע המפנה שזירז את הספירה לאחור.

30 ימים בתוך המבצע מגיעה התקיפה שמתחילה את שעון העצר:

"פיצוץ הבית על 30 ילדיו בכפר קנא, שינה את פני המלחמה", העיד שר הביטחון פרץ שהבין כי הזמן להשגת היעדים קצר. בתוך פרק הזמן, עד שהלחץ הבינלאומי יגרור את ישראל להפסקת אש, ביצע צה"ל מהלך צבאי מבריק אחד, ומהלך נוסף שהשאלות מעליו מתנוססות עד היום.

"אחד היעדים שמאד רצינו היה רופא שכינוי צדוק, הוא איראני ממשמרות המהפכה שכנראה טיפל בחטופים שלנו", אמר שר הביטחון דאז כשהוא מבטא אולי לראשונה את מטרת המבצע הצבאי בבית החולים בבעל בק, בו נמצאו עשרות מסמכים של חיזבאללה ומידע רב.

כ-200 חיילים מהיחידות המובחרות ביותר בצה"ל לקחו חלק במבצע ולמרות זאת ראש הממשלה מעיד כי המפקדים הבכירים לא היו בטוחים ביכולתם להביא תוצאות. "המפקדים האו אליי כשידיהם רועדות, הם היו צריכים עידוד", אמר אולמרט. הרמטכ"ל מסכם את המבצע המוצלח חלקית ואמר: "המבצע היה מאוד יפה מבחינה מבצעית, אבל התוצאה לא הייתה כמצופה, כי המטרה לא הייתה שם".

לדידו של ראש הממשלה אולמרט, מבצעים מהסוג הזה הם המשפיעים ביותר. לדבריו, במשך כל המלחמה הוא דחף לכיוון מבצעי קומנדו שמשגים אפקט משמעותי לאין ערוך מהתקיפות הרגילות של חייל האוויר. "אתה יכול להפציץ בניין של 30 קומות, זה לא מזיז להם, אבל פעולה למשל כמו זו שמחסלת את רמטכ"ל חיזבאללה בלב דמשק, זה משהו שהם לא יכולים להתעלם ממנו", אמר אולמרט שכמובן סייג את דבריו ואמר שאינו יודע אם התקיפה בוצעה על ידי ישראל.

השאלה הגדולה של המלחמה: מה היו מטרותיו ומניעו של המבצע המוסק?

לאחר המבצע המוצלח בבעל בק, הגיע המהלך הקרקעי שעל מניעו ובעיקר תוצאותיו ישנה בקורת חריפה גם כמעט עשור אחרי. התנאים להפסק האש הבשילו ולמרות ששר הביטחון ביקש 96 שעות של לחימה עד נצירת האש, הוא קיבל 51 שעות בלבד. בתוך הזמן הקצר הזה ניסה צה"ל להשיג תמונת ניצחון ושלח מאות חיילים במבצע מוסק מעבר לקווי חיזבאללה.

הגעתי למשרד הביטחון וקיבלתי דיווח שמתכוונים להמשיך לשלב ב' של המבצע, כלומר המסקה של כוחות מאוד גדולים מעבר לסלוקי. אני ביקשתי לעשות דיון נוסף על הפעולה וקיימנו דיון בנושא כשהרמטכ"ל איננו, הוא היה באירוע תקשורתי" אומר שר הביטחון. ראש הממשלה אולמרט מצדו טוען כי אז הוא לא הבין מה הצורך המבצע שכזה כשהפסקת האש כבר בפתח.

במהלך שתי יממות, נהרגו 34 חיילי צה"ל בקרבות האחרונים של המלחמה, בנוסף לכך אחד ממסוקי היסעור שנשאו את החיילים מעבר לקווי האויב הופל על ידי חיזבאללה מה שהוביל לקריאות בתוך הצמרת לעצירה. "תוך כדי הערכת המצב הגיעו ידיעות על מסוק שנפל. הרמטכ"ל הגיע אלי וביקש לעצור", טוען שר הביטחון לשעבר, חלוץ מצדו טוען שהוא לא זוכר דבר כזה ומוסיף שהיסעור שנפגע היה כלי הטייס האחרון שהיה אמור לחצות את הקווים.

תשע שנים אחרי אותו מבצע קרקעי שספג ביקורת רבה, שלושת הקברניטים מביטים אליו בראייה מפוכחת. ראש הממשלה מסביר שהוא חשב שהמבצע לא תאם את ההתפתחויות בשטח ולכן אולי היה צריך לבטלו. "האחריות היא שלי", מוסיף אולמרט. דעתו של פרץ דומה לזו של ראש הממשלה לשעבר, אך בניגוד אליהם הרמטכ"ל מסביר שמטרת המבצע הייתה לשרת את ההסכם המדיני.

כשנרגעה האש והמדינה החלה לחזור לשגרה, קמה וועדת ווינוגרד שהטילה את האשמה על שלושת הקברניטים. הרמטכ"ל חלוץ התפטר מץפקידו בשנת 2008, כמוהו גם שר הביטחון פרץ שהפסיד בבחירות על ראשות מפלגת העבודה. ראש הממשלה אהוד אולמרט נשאר בתפקידו למרות הביקורת והתפטר רק שנתיים אחרי, בעקבות פרשיות פליליות.