מצוקת העסקים הקטנים: "כל מה שמרוויחים, משלמים למדינה"

שליש מהעסקים בישראל נסגרים בתוך שנתיים מיום הקמתם. רוב בעלי העסקים מעידים שהסיבה העיקרית לכך היא התשלומים הכבדים לרשויות והאגרות הבלתי נגמרות. מדי שנה נהנית המדינה מהכנסות מאגרות, היטלים ורישיונות בסכום של 250-300 מיליון שקלים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אדם המעוניין לפתוח עסק חדש בישראל ייתקל ככל הנראה בכמות עצומה של אגרות ותשלומים עליו לשלם. אגרת שילוט למשל עומדת על לא פחות מ-1300 שקלים בשנה. אגרת רישוי לעסק תעלה כ-1200 שקלים בשנה.

"על ההתחלה זה יוצא (תשלום האגרות - ע.ד) בין 5,000-7,000 שקלים", סיפר שחר דירלי, שהפך לעצמאי ופתח עסק בירושלים לפני כחצי שנה. "זה מטורף, עוד לא עשיתי את הסכום הזה כדי לבוא ולשלם אותו. התחלנו בהלוואה ונקווה שנצא מזה".

ענת שטרית המפעילה עסק בביתה נכנסה גם היא לסטטיסטיקה של עסקים קטנים שנסגרים. את העסק הראשון שלה היא פתחה בתל-אביב, אבל מהר מאוד נאלצה לסגור אותו ולעבור לעבוד מתוך מספרה.

בשנת 2015 ישראל דורגה במקום ה40 בעולם בשאלה איפה הכי קל לעשות עסקים. בשנה שעברה כבר הידרדרנו למקום ה-52. בקרב המדינות המפותחות, ישראל נמצאת בתחתית הדירוג - מקום 34 מתוך 37 - כאשר מתחתיה רק טורקיה, יוון ולוקסמבורג. כשאחת הסיבות המרכזיות לכך - הבירוקרטיה ברשויות המקומיות.

אבל בדצמבר 2015 נראה היה שהכול עומד להשתנות. במרכז תכנית של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון עמדה ההבטחה שעסק חדש יקבל הקלה באגרות בשלוש השנים הראשונות לפעילותו. אלא שלמרות הכותרות וההצהרות הגדולות האלה, התכנית לא יצאה בשלמותה אל הפועל.

כעת חבר הכנסת רועי פולקמן ("כולנו") מנסה להחיות את היוזמה. על ידי הצעת חוק חדשה שלו, עסקים קטנים בשלוש השנים הראשונות לפעילותם יקבלו פטור מאגרות הקמה - כמו אגרת רישוי עסק, אגרת דוכנים ואגרת נגישות. אגרות אחרות ירדו לחצי מחיר כמו אגרת כשרות, ואגרת פתיחת תיק במס הכנסה.