בצל המלחמה: אל על לא תחדש את הטיסות למרוקו ואירלנד

חברת התעופה הודיעה כי "בעקבות שינויים בביקושי הנוסעים", החברה לא תחדש את פעילות קווי הטיסות לדבלין ולמרקש החל מאפריל ולמשך כל הקיץ. לפי החברה, המצב הביטחוני גרם לירידה משמעותית בביקוש לטיסות לשתי המדינות וליעדים נוספים, כגון יוהנסבורג שבדרום אפריקה

מטוס אל על בדרך לארצות הברית (סן פרנסיסקו)
מטוס אל על בדרך לארצות הברית | צילום: דוברות אל על

חברת התעופה "אל על" הודיעה היום (שני) כי היא לא תחדש את פעילות טיסותיה לדבלין ולמרקש החל מחודש אפריל ולמשך כל הקיץ. הסיבה: "ירידה בביקושים בקרב הנוסעים הישראלים". על-פי החברה, המצב הביטחוני גרם לירידה בביקוש בקרב הנוסעים בישראל ליעדים שונים בעולם, מה שגרם לשינויים בלוח הטיסות בהתאם. אחרי שביטלה את קו הטיסות ליוהנסבורג שבדרום אפריקה, אל על החליטה שלא לחדש את הטיסות גם לאירלנד ומרוקו. בחברה הודיעו כי "כלל הנוסעים שטיסותיהם יבוטלו, יעודכנו על כך ויוצעו להם מספר חלופות".

מאל על נמסר: "השהיית הקווים מאפשרת הוספת מאות טיסות ליעדים הקיימים והמבוקשים, לצד בחינת אפשרויות ליעדים חדשים. הקו לדבלין הושק במרץ האחרון כקו עונתי לתקופת הקיץ בלבד, וזכה לאהדה בקרב השוק העסקי ומשפחות. הקו שהיה מתוכנן לפעול עד סוף נובמבר 2023, הושהה בתחילת נובמבר לטובת תגבור יעדים מבוקשים במהלך המלחמה. כעת, נרשמה ירידה משמעותית בביקוש ליעד מאז תחילת המלחמה. הטיסות למרקש שבמרוקו הופסקו בחודש אוקטובר, ובמהלך התקופה הנוכחית עלתה אזהרת המסע עבור ישראלים ליעד הזה לרמה 3. על כן, העלאת רמת הסיכון הורידה משמעותית את תחושת הביטחון של הישראלים ביעד, ובהתאם גם את הביקוש לטוס אליו".

81ac5341 5a37 43ba 8822 Fa1a08
תמונות החטופים והנעדרים בטיסת אל על | צילום: דוברות אל על

סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על, שלומי זפרני, אמר: "מאז פרוץ המלחמה אל על מקפידה להעצים את רשת הנתיבים ביעדים המבוקשים וזאת על מנת להמשיך ולשמר את הגשר האווירי. נוכח המצב, אנו עוקבים באופן תדיר אחר השינויים בהעדפות הלקוחות ואחר עוצמות הביקושים, וכחלק מהתאמת תמהיל היעדים שלנו, החלטנו שלא לחדש את הקווים לאירלנד ולמרוקו לעונת הקיץ הקרובה. טיוב לוח הטיסות מאפשר לנו להוסיף במהלך עונת הקיץ כ-500 טיסות בקווים מבוקשים אחרים באירופה, ולחבר בין ישראל למגוון רחב של יעדים ברחבי העולם, תוך בחינת אפשרויות חדשות".

מאז פרוץ המלחמה, אירלנד, מדינה הידועה בעמדותיה הפרו-פלסטיניות והאנטי-ישראליות, התבטאה רבות נגד ישראל ונמנעה מלגנות את הטבח שביצע חמאס. ביום חמישי דווח כי אירלנד מנהלת מגעים עם מדינות שונות באיחוד האירופי כדי לבחון האם ישראל מפרה את סעיף זכויות האדם של הסכם ההתאגדות של האיחוד שעליו ישראל חתומה. ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר אמר כי "יחסי האיחוד האירופי-ישראל מושתתים על הסכם שיש בו סעיף זכויות אדם, ורבים מאיתנו מאמינים שייתכן כי ישראל מפרה אותו". כמו כן, טען ורדקר כי אירלנד ממשיכה לשקול הכרה במדינה פלסטינית לאחר המלחמה, כחלק מ"פתרון שתי המדינות".

בנוסף, לאחר שאמילי הנד בת ה-9 שמחזיקה באזרחות אירית שוחררה משבי חמאס, ראש ממשלת אירלנד כתב בחשבון הטוויטר שלו כי הנד בת ה-9 "נאבדה ואז נמצאה והוחזרה למשפחתה" - מבלי להכיר בנסיבות חטיפתה על-ידי מחבלי החמאס. שר החוץ לשעבר אלי כהן מסר בתגובה: "בעקבות דבריו המקוממים של ראש ממשלת אירלנד על שחרורה של אמילי הנד שנחטפה לעזה על-ידי ארגון הטרור חמאס, הנחתי לזמן את שגרירת אירלנד בישראל לשיחת נזיפה".