מאות כלכלנים: "נזקי המהפכה המשפטית יתממשו מהר משצפינו"

מאות כלכלנים בכירים חתמו היום (חמישי) על מכתב נוסף המתריע מפני הפגיעה בכלכלת ישראל בשל המהפכה המשפטית. לדברי הכלכלנים, "מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שצפינו".

"בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר", נכתב. "גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום".

עוד כתבו: "מן הראוי שממשלת ישראל תשקול את צעדיה לבל נצטער כולנו על שלא השכלנו בזמן למנוע פגיעה חמורה ברווחתם של תושבי ישראל ובעתידנו המשותף". הם הוסיפו: "אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מבית ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שאתם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים – מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר".

בין החותמים: פרופ' יעקב פרנקל, פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' מרטי אייכנבאום, פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' ניקול אדלר, פרופ' עומר מואב, פרופ' אבישי ברוורמן, פרופ' צביקה אקשטיין, פרופ' אליס ברזיס, פרופ', אבי בן בסט, פרופ' אודי ניסן, פרופ' דני צידון, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' רפי מלניק, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' יוסי שפיגל, פרופ' משה חזן, פרופ' איתי אטר.

בסוף ינואר, כאמור, חתמו מאות כלכלנים על "קריאת חירום" נגד הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין. הם הזהירו מ"הנזק הצפוי לכלכלת ישראל" כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות. בין החותמים על המכתב: פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, ופרופ' עומר מואב, לשעבר היועץ הכלכלי לשר האוצר יובל שטייניץ.

"אנו, מרצות ומרצים בתחומי הכלכלה והניהול", כתבו הכלכלנים בפתח גילוי הדעת, "מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית".

עוד נכתב: "הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם".

"הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי. הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק".

"פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל".