היועמ"ש נגד הפרסום הסמוי של סלבס ברשת: "להבהיר שזה פרסומת"
מכה להכנסות סלבריטאים מאינסטגרם? מנדלבליט קבע כי על מפורסמים שמעלים תמונה עם תוכן שיווקי, עליה קיבלו תמורה כלשהי, לציין זאת באופן ברור. "תיוג חברה או האשטאג - לא מספיק"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט גיבש היום (חמישי) עמדה באשר לפרסום ברשתות החברתיות, בהן אינסטגרם - עמדה שככל הנראה תקשה על הסלבס לפרסם מוצרים כפי שהיו עושים עד כה. מנדלבליט טען כי במקרה של העלאת פרסום ממומן ברשתות - בין אם מדובר בתמורה כספית או כל טובת הנאה אחרת שקיבל המפרסם, יש להבהיר בצורה מפורשת כי מדובר בפרסומת.
כידוע, מפורסמים רבים נוהגים להעלות תמונות עם תוכן סמוי או גלוי, ובכך לפרסם את המוצר למאות אלפי העוקבים ברשת. יש כאלו שמקבלים עבור הפוסט תמורה כספית, ויש את אלו שמסתפקים בקבלת המוצר עצמו במתנה. כעת, כאמור, נראה כי הסלבס יצטרכו לעבוד קשה יותר כשיפרסמו מוצר באינסטגרם. יש לציין כי היועמ"ש רק גיבש דעה, ומי שיקבע לבסוף יהיה בית המשפט.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
הכלכלה חוזרת עשור לאחור: החובות של ישראל זינקו ל-73% מהתוצר
פרופ' גרוטו: להימנע משימוש במסכות בד ביתיות בעקבות המוטציות
תוספת זמן וביטול נרמול הציונים: גלנט הודיע על הקלות בבגרויות
View this post on Instagram
"על המפרסם לדרוש ועל הידוען להבהיר בצורה מפורשת, ברורה, בשפה המוכרת לצרכן ובאופן הגלוי בעת צפייתו הראשונית בפרסום, כי מדובר בפרסומת", הסביר היועץ המשפטי, שטען כי במקרה שבו אין עניין הפרסום ברור - קיים חשש ממשי שהעוקבים ברשת לא יבינו זאת, "ועל כן יהיה מדובר בפרסום מטעה לפי החוק".
עמדתו של היועץ המשפטי נדרשה לאחר שבבית המשפט המחוזי בירושלים דנו בשאלה האם האיסור שבחוק הגנת הצרכן על הצגת פרסומת באופן מטעה, שבו האדם הסביר לא יבחין כי מדובר בפרסומת, חל גם באינסטגרם, והאם חברות המפרסמות באמצעות סלבס עדיין נחשבות למי שמבצעות פרסום סמוי מטעה.
View this post on Instagram
לבית המשפט המחוזי הוגשו שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד 21 חברות מסחריות, בטענה שהן מפרסמות את עצמן או את מוצריהן בעזרת ידוענים באינסטגרם, מבלי שמובן מהפרסומים כי מדובר בפרסומת, ולפיכך יש בכך משום "פרסום סמוי" והפרה של סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן.
לטענת התובעות, הפרסומים הסמויים מונעים מהצרכנים, ובעיקר מקטינים, להבחין בין תוכן אישי של המפורסמים לבין תוכן פרסומי, ובכך שוללים מהצרכנים את האפשרות לבחור את התוכן שאליו הם רוצים להיחשף. התובעות הביאו בבית המשפט ממצאי מחקרים, לפיהם "הצרכן הסביר מתקשה לזהות מסר שיווקי אף כשהוא כמעט שאינו מוסווה ואף אם נלווה אליו תיוג".
View this post on Instagram
מנדלבליט הדגיש כי גם כאשר המותג עצמו מוצג בתמונה, או במקרה שבו נוסף תיוג או האשטאג לצד התמונה - אין הדבר מספק. "מדובר באמצעי קישור שאינם מבטאים בהכרח כי מדובר בפרסומת", הבהיר. "נדרש גילוי ברור שלא יוביל לספק בשאלת מקור מימון הפרסום והיותו דבר פרסומת".