מצר המריבה בהורמוז: נתיב הסחר שעומד בין סיום המלחמה להתלקחות

אחד השחקנים הראשיים במלחמה עם איראן, שמככב כעת במו"מ, הוא המצר שרוחבו פחות מ-100 קילומטרים, אך הוא הנתיב שקובע את כיוון שוק הנפט והגז, וכתוצאה מכך את עליות או ירידות המחירים ברחבי העולם. אז איך מצר אחד יכול לשנות את כל הסחר העולמי?

זמן צפייה: 02:39

אחד השחקנים הראשיים במלחמה עם איראן, שעכשיו מככב על שולחן משא ומתן של ארצות הברית, הוא מצר הורמוז. רוחבו פחות מ-100 קילומטרים, אך הוא הנתיב שקובע את כיוון שוק הנפט והגז, וכתוצאה מכך את עליות או ירידות המחירים ברחבי העולם. אז איך מצר אחד יכול לשנות את כל הסחר העולמי?

לא במקרה מצר אחד במפרץ הפרסי מפריד, נכון להיום, בין סיום המלחמה עם איראן לבין התלקחות מחודשת שלה. הורמוז הוא הנתיב הבלעדי של שיט ליצואניות אנרגיה גדולות כמו כוויית, קטר, בחריין - וכמובן גם איראן עצמה. בקיצור, נכס אמיתי.

עד כמה העולם תלוי בו? כרבע מהנפט בסחר הימי, וכ-20 אחוזים מהגז הנוזלי בעולם, עוברים דרך מצר המריבה הזה. רוב המכליות ממשיכות משם למדינות מזרח אסיה - סין, הודו, יפן, דרום קוריאה - כולן צרכניות אנרגיה אדירות. לכן החסימה של מצר הורמוז יצרה חשש מיידי ממחסור חמור בנפט - והקפיצה את מחירי החבית ליותר מ-120 דולר, 70 אחוז מעל לעלותו בימי שלום.

ספינת משא במפרץ הפרסי, סמוך למצרי הורמוז
ספינת משא במפרץ הפרסי, סמוך למצרי הורמוז | צילום: רויטרס

התוצאה הצפויה היא התייקרות בחשמל ובדלק של כל לקוחות הקצה, והם בתורם משפיעים על עלות הייצור הגלובלי כולו - כך שאינפלציה עולמית, אם המשבר לא ייפתר, היא רק שאלה של זמן. גם אם הפסקת האש תשרוד והמצר כן ייפתח, האיראנים כבר הודיעו שיגבו עמלה מכל מכלית שתעבור בו - מה שייקר את שירותי הספנות ועל הדרך יעזור לאיראנים לשקם את היכולת הצבאית שנפגעה במלחמה.

ויש גם השלכות רוחב: אם אפשר לחסום את הורמוז במפרץ, למה לא את מצר באב אל-מנדב, שבו שולטים החות'ים מתימן, ומקצר את הייבוא מסין למערב? ואולי מחר יגבו עמלות בגיברלטר, שמקשר בין האוקיאנוס האטלנטי לים התיכון?

נושאת מטוסים אמריקנית במצר הורמוז
נושאת מטוסים אמריקנית במצר הורמוז | צילום: רויטרס

בקיצור, הסחר העולמי משייט בין איום בהשבתה, לבין סתם התייקרות חדה שתהפוך אותו ללא יעיל ותתדלק את עליית המחירים של מוצרים מיובאים. החדשות הטובות בסיפור הן שלאורך זמן, גם איראן תתקשה לנהל תשתית חיונית כאזור מלחמה עם סגרים ומוקשים - לכן הגיוני שיושג שם הסדר. השאלה היא באילו תנאים, כמה הם יעלו לנו - והאם הם יועילו בעקיפין לחיזוק המשטר בטהרן.