ממשיכים את דרכה של רונה: קרן רמון ערכה האקתון חלל הראשון

קרן רמון מבקשת להמשיך את דרכו של אילן רמון – האסטרונואט הישראלי הראשון, ולסייע למהנדסים ויזמים בצעדיהם הראשונים בתעשיית החלל. מתוך הבנה שסטארטאפים לא צומחים בריק- אנחנו מבקשים לייצר נקודות ממשק בין יזמים, אקדמיה, תעשייה, משקיעים ממשלה, צבא, ונציגויות של תעשיית החלל המקומית והבינלאומית. נקודות ממשק אלו מסייעות ליזמים מקומיים וחברות חלל  להנות מפלטפורמה של נטוורוקינג, שיתוף ידע, ומציאות שותפים עסקיים חדשים.

בשנת 2010, הקימה רונה רמון ז"ל את עמותת קרן רמון שנוסדה במטרה לעודד ולקדם הישגים אקדמיים ומעורבות חברתית בקרב בני נוער- ברוחם ובדמותם של אילן ואסף רמון. בין הפעילויות הבולטות של הקרן: 'מועדון הטייסת' תכנית מנהיגות לילדים מפריפריה חברתית וגיאוגרפית בה מתנדבים טייסים ונווטי חיל האויר, 'רמון ספייסלאב' במסגרתה משגרים ילדים מצטיינים ניסויים מדעיים לתחנת החלל הבינלאומית ועוד שורה של תכניות חינוכיות דוגמת המכינה הקדם צבאית 'בית אסף' ועוד שלל פעילויות בהם לוקחים חלק למעלה ממאה אלף בני נוער מידי שנה.

בימים האחרונים יצר לדרך שלב חדש בפעילות הקרן, כחלק מפרוייקט חדש הממותג תחת השם "קהילת חדשנות בחלל". הפרויקט כולל סדרת אירועים מקצועיים שיגבשו את הקהילה והראשון בהם הוא האקתון החלל The Ramon AI Hackathon שנערך בשבוע שעבר במתחם  BE ALL ארלוזורוב בתל-אביב.

"תעשיית החלל העולמית נמצאת בפריחה חסרת תקדים ויש המעריכים שכמות המידע שלוויינים מייצרים מכפילה את עצמה כל תשעה חודשים", אומר רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון. "המחקרים מראים שתעשייה של כ-300 מיליארד דולר תשלש את עצמה ותגדל לטריליון עד 2030, ותצמח ל-2.7 טריליון עד ל-2040. על אף הצמיחה הזו והעובדה שיש בצה"ל יחידת לווינות מפוארת, כמות הסטרטאפים בתחום החלל בישראל עדיין קטנה. אנחנו מדינה עם data analysts יוצאי דופן. תעשיית החלל עוברת שינויים רבים, בין היתר גם בזכות יזמים כמו איילון מאסק המסייעים בהוזלת עלויות השירות בתחום. המטרה שלנו היא לעודד פיתוחים בתחום והנגשה של המידע לכלל ציבור היזמים בארץ אנו רוצים לאפשר ליזמים ולהצעיד את האנושות קדימה".

אז במה מדובר?

מטרת ההאקתון של קרן רמון ISI ותע"א, שהיה אחד הפרויקטים האחרונים שאישרה רונה רמון ז"ל לפני מותה,הוא פיתוח סטארטאפים ישראלים בתחום החלל. "למרות שישראל נחשבת למעצמה בתחום ה-Data Science" מסבירים בקרן רמון , "הרי שישנם מעט סטארטאפים המתמקדים בדאטה המבוסס חלל, בעיקר בגלל עלות הגישה למידע המגיע מלוויינים וכוח המחשוב הנדרש לעיבוד המידע ואחסונו".

"כדי להצליח כיזם בתחום החלל צריך קודם כל רעיון טוב שיש לו צורך אמיתי בקרב לקוחות פוטנציאליים וטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית", אומר אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "חלק מהיוזמות משתמשות במידע שמגיע מהחלל, כגון צילומים של כדור הארץ או צילומים של החלל העמוק, ומפתחות יישומים מסחריים לשימוש בכדור הארץ. בשנים האחרונות הסוכנות משקיעה יותר ויותר בעידוד וקידום חברות שמפתחות טכנולוגיות, רכיבים ומערכות אשר יעלו את אטרקטיביות מוצרי תעשיית החלל הישראלית בשוק החלל האזרחי העולמי".

לרגל הארוע הייחודי הזה חברו בקרן אל חברות חלל מובילות הפועלות בישראל דוגמת: ISI, התעשייה האווירית, איירבוס וסוכנות החלל הישראלית, במטרה להנגיש, בפעם הראשונה בישראל, מידע כמו תמונות ושלל נתונים רגישים אחרים שמקורם בלוויינים - בשווי המוערך ב-10 מיליון דולר.

המשתתפים בהאקתון עברו סינון קפדני, ומתוך מאות יזמים שהגישו מועמדות, נבחרו כ-81 יזמים, מהנדסים, מומחי AI ומפתחים העושים את צעדיהם הראשונים בתעשיית החלל אשר התחלקו ל-17 קבוצות שונות שכל אחת מהן בחרה להתמקד בפתרון השייך לאחד מתוך שלושה תחומים שונים: ביטחון המולדת (HLS), התחום הימי והתחום המסחרי. תצלומי הלוויין, בשילוב בינה מלאכותית ו-למידת מכונות, ישמשו לפיתוח טכנולוגיות שיוטמעו בחברות קיימות או ישמשו בסיס להקמת סטארטאפים חדשים.

חברת Oracle ישראל, שלקחה חלק בפרויקט, סיפקה את תשתית הענן ואת כוח המחשוב הנדרשים לעיבוד מהיר של התצלומים, בהיקף של עשרות טרא-בייטים. לדברי אסף סובול, מנהל פיתוח עסקי באורקל ישראל: "כדי לעבוד בזמן קצר עם כמויות מידע עצומות המתקבלות מלוויינים, יש צורך בתשתית ענן וכוח מחשוב ועיבוד חזקים במיוחד. תשתית הענן של אורקל  (OCI) סיפקה למפתחים גישה לסביבת ענן חסרת תקדים בכוח המחשוב שלה וביכולת העיבוד המהיר, בין היתר GPU, וזאת כדי להסיר חסמים טכניים ולאפשר לצוותים להמריא אל מעבר לענן, אל החלל". אורקל ישראל העלתה ל- OCI עשרות טרה-בייטים של תמונות לווין וכן מספר Open Source מובילים, בנוסף Oracle הנגישה למשתתפים את פלטפורמות ניתוח הנתונים וכלי האנליטיקה שלה בענן, זאת כדי לאפשר לצוותים יכולות עיבוד חזקות ומגוונות.

 

במקום הראשון: צוות שפיתח אלגוריתם חכם לפאנלים סולארים

אל המקום הראשון הגיע צוות SpaceClub שפיתחו אלגוריתם המדרג אתרים להתקנת פאנלים סולארים לפי תמונות לווין אופטיות והכמות ויהטל השמש באזור ספציפי. במקום השני הגיע  צוות Poseyedon   אשר פיתח דרך לזהות ספינות ספציפיות מהחלל באמצעות שילוב של טכנולוגיות לזיהוי פנים ותמונות לווין. במקום השלישי- צוות מהתעשייה האווירית שהשכיל לייצר מודלים תלת מימדים של מבנים באמצעות תמונות לווין. המודל ייחודי בין היתר בכך שהוא מאפשר לזהות שינויים בגובהה מבנים ועצמים לאורך זמן. למקום הרביעי הגיעה גם כן קבוצה מהתעשייה האווירית שפיתחה רשת נוירונים שביצעה בהצלחה רבה תיוג אוטמוטי של עצמים מהחלל על בסיס של מספר דגימות ממאגרים פתוחים.

ענבל קרייס סמנכ"לית מפעל חלל בתעשייה האווירית: "התעשייה האווירית שמחה לקחת חלק ביוזמה ברוכה זו. מדהים לראות איך כל האקו-סיסטם של חברות החלל הבולטות בישראל מתגייס כדי לעבוד יחד ולסייע ליזמים".

אקוסיסטם החלל הישראלי מצומצם וכולל כיום כ-40 חברות וארגונים שעוסקים בחלל, בהן התעשיות הביטחוניות הגדולות: רפאל, אלביט, תע"א ו-ISI. בנוסף, פועלות בארץ גם חברות לווייניות ותיקות. אין ספק שאנו בפתחה של מהפכת חלל המשנה את חוקי המשחק ופותחת את השמים לשחקנים חדשים, מיזמים פורצי דרך ושימושים שטרם חשבנו עליהם

עוזי סורקיס, מנכ"ל BE ALL רשת מתחמי העבודה המשותפים, היוזמת את האירוע בשיתוף קרן רמון, ותעניק משרד מתנה לזוכי ההאקתון אמר: "קידום יזמות, במיוחד בתחומים בהם ניכר צורך במתן תמיכה ועידוד, הינו אלמנט מרכזי בפעילות של רשת BE ALL. לצד החברות הבוגרות היושבות במתחמים שלנו, אנו מעודדים גם יזמות ומעניקים תשתית תומכת להצלחתן של חברות צעירות. השת"פ ארוך הטווח עם קרן רמון, נועד לשפר ולייעל את יכולותיה של ישראל בתחום החלל, לכן, אנו מקימים יחד חממה לסטארטאפים וחברות בתחום החלל, אשר כוללת מעבדות, משרדים מותאמים ואירועים מקצועיים המותאמים לעוסקים בתחום. אנו רואים בהאקתון יוזמה מבורכת, וקרש קפיצה לתחום החלל בכלל וליזמים בתחום בפרט."