מאושרת עם המתנדבות: הבנות החדשות של ניצולת השואה

גם בגיל 80, אין רגע דל בחייה של ניצולת השואה רינה שוורץ מעפולה. היא מתנדבת להנעים את זמנם ובדידותם של קשישים אחרים, משקיעה בלימודי אנגלית בבית הספר ובזמנה הפנוי גם רוקדת לצלילי שירים בערבית - הזכורים לה ממהלך חייה. בשנה האחרונה נכנסו לחייה שלוש תלמידות תיכון, המגיעות פעם בשבוע לביתה כחלק מפרויקט "מחוברים" שנועד ליצור קשר בין תלמידים לניצולי שואה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

רינה נולדה וגדלה בתוניסיה ומלחמת העולם השנייה שינתה את מסלול חייה. בעקבות כניסת הכוחות הנאציים לעיירה בה התגוררה נאלצו בני המשפחה לברוח ולהשאיר את כל רכושם מאחור. הם עברו בין כמה עיירות עד שמצאו מקום מקלט וכשחזרו בסוף המלחמה לביתם ראו כי הוא נהרס. וכך נשארה רינה בת השבע ללא כל זיכרון מחייה הקודמים. במהלך שנות ה-60 עלתה רינה ארצה והקימה משפחה ענפה שגרה באזור הצפון.

רינה מגדירה את שלוש הנערות שמגיעות לבקרה מדי שבוע כ"תוספת צעירה ומרעננת" למשפחה. התלמידות משתתפות בפרויקט "מחוברים" - תוכנית משותפת של אורט ישראל והקרן לרווחת לנפגעי השואה, שמטרתו "לעזור לניצולי השואה להתמודד עם הבדידות על ידי יצירת קשר ביניהם לבין תלמידים מתנדבים".

"כל שבוע אני מחכה להן ברצון", מספרת רינה. "החיבור בינינו חזק. הן חמודות ואוהבות לעזור. אנחנו מדברות על הכל". במסגרת הפרויקט מקבלים ניצולי השואה מחשב וחיבור לרשת האינטרנט, והתלמידים המתנדבים מגיעים לבתיהם, מקנים להם מיומנויות מחשב בסיסיות וגם משוחחים עמם ומבלים יחדיו. אצל רינה, הנערות הן מפתח הכניסה לעולם התקשורת והאינטרנט: "הן לימדו אותי להשתמש בוואטסאפ ולמצוא את השירים שאני אוהבת ביו-טיוב".

ארבל, אחת מהתלמידות המתנדבות שמשתתפות בפרויקט, סיפרה כי היא מקפידה לא לפספס אף מפגש עם רינה. "כשאנחנו רואות אותה מאושרת, זה עושה לנו טוב", תיארה. "למדנו ממנה רבות על החיים, ועל כמה חשוב להעריך את הדברים הקטנים".

על רקע צלילי שיריו של פריד אל-אטרש וריקוד שלמדה עם הבנות, רינה אומרת כי המפגש עם התלמידות הוא אירוע משמח ומעניק גם לה וגם להן. "זה טוב לי וטוב להן, אני לא רק אוהבת לקבל אלא גם לתת", היא אומרת ומציינת איך בעקבות הפרויקט היא למדה לאהוב את המחשב ואת עולם האינטרנט.

לפניות לכתבת - avivitm@ch2news.co.il