"המפצח": מדוע מחירי הביצים בארץ הם מהגבוהים בעולם?

רפי דיין עוסק בחקלאות כבר מספר עשורים. בחודש ינואר השנה, אחרי שנים שגידל רק חסה, החליט לגדל ביצים. 500 התרנגולות שיש לו מייצרות בכל יום 450 ביצים, אבל את חלקן הגדול הוא נאלץ להשמיד. "כל יום אני משמיד ביצים בשווי של 60 שקלים", הוא מספר, "הסיבה לכך שהיא שאין לי מספר מגדל. אני תלוי במועצת הלול והסיכוי שאני אקבל רישיון קטן מאפס. הענף הזה מתוכנן עבור קליקה של מגדלים".

בדקנו את מחירי הביצים ב-58 מדינות: מאיסלנד ולוקסמבורג העשירות והיקרות ועד צ'ילה ולטביה הזולות. ובכן - הביצה הישראלית מככבת. בעוד בישראל קרטון של 12 ביצים גדולות עולה 12 שקלים ו-41 אגורות, בטורקיה הוא יעלה 5 שקלים ו-28 אגורות. בגרמניה אותו קרטון יעלה שבעה שקלים, בספרד שישה שקלים ו-78 אגורות. אפילו במדינה יקרה כמו בריטניה תוכלו לטגן עין מ-12 ביצים תמורת 8 שקלים ו-89 אגורות.

המצב האבסורדי שבו נמצא השוק הוא תולדה של התקנות של מועצת הלול, אלה שקובעות מכסות ביצים קשוחות לכל חקלאי. "מועצת הלול קובעת למעשה למי מותר להקים לול, כמה תרנגולות מותר לו להחזיק, כמה ביצים למכור, למי למכור ובאיזה מחיר", אומר בעז ארד מהתנועה הליברלית החדשה.

יותר משני מיליארד שקלים עולה הקרטל בענף הלול ואין שום סיבה שמטילה של מגדל מסוים תמשיך לייצר ביצת זהב רק עבורו ועבור קומץ מגדלים מחוברים.

ממועצת הלול נמסר בתגובה: "מחיר הביצים נמצא תחת פיקוח ובקרה שוטפת של משרדי החקלאות והאוצר ואינו כפוף לתנודות ועליות מחירים כפי שקורה באירופה. מאחר והביקוש לביצים משתנה, מוחזקת בארץ כמות אופטימלית של מטילות והיבוא מהווה אחוז נמוך מהיצור השנתי. לטענות של רפי דיין אין בסיס. התכנון מבוצע באמצעות תקנות המאושרות בוועדת הכלכלה של הכנסת".