לפעמים חלומות מתגשמים: המ"פ שנפצע קשה בגבול עזה צלח את מרתון ברלין והפך לאב

בחודש בו מלאו שלוש שנים לפציעתו בגבול רצועת עזה, בו איבד את ידו הימנית, סיים סרן זיו שילון ריצת 42 קילומטרים בגרמניה וזכה לחבק בזרועותיו את בתו הבכורה. זאת, כאשר כל העת הוא רואה לנגד עיניו דווקא את חברו יוחאי קלנגל, שנהרג בתקרית בגבול הצפון. גם לאחר שהגשים את חלומותיו, הוא מסמן את היעדים הבאים – מרתון איש הברזל וחזרה לתפקיד פיקודי בצבא

זיו שילון מתאמן לקראת מרתון ברלין
זיו שילון מתאמן לקראת מרתון ברלין | צילום: חדשות 10

החודש לפני שלוש שנים נפצע קשה סרן זיו שילון, מפקד גדוד "צבר" המוערך, בגבול רצועת עזה. ברגע אחד הוא איבד יד אחת, כמעט ואיבד את השנייה, ומצא את עצמו בלב אזור העימות - כשהוא נע ונד בין החיים והמוות.

"ה-250 מטרים מהגדר לג'יפ נראו לי כמו מרתון, סרט שאני לא יכול לתאר לאף אחד אחר", סיפר שילון אודות אותו רגע נורא. "אתה שוכב שם, מרוסק, ובכל רגע מחבלים יכולים לחטוף אותך. אתה חייב להתחיל לרוץ. אז מה זה מרתון?"

מאז ואילך גמל שילון בלבו לעמוד שוב על רגליו, ולהגשים את החלום לצלוח את מרתון ברלין - 42 קילומטרים של ריצה, ולאחריהם 200 מטרים נוספים. הידיעה שגופו עשוי שלא לעמוד במאמץ לא עצרה אותו. "בהתחלה לא היה לי אוויר, לא הצלחתי להתנהל וכעסתי על עצמי. לא הבנתי שהגוף עבר כזאת טלטלה", סיפר, כאשר לדבריו במרוצת הזמן הוא למד לגמוע עוד ועוד קילומטרים ולהכשיר את עצמו לקראת המרוץ הגדול.

כאשר שילון רץ, הוא רואה לנגד עיניו את יוחאי קלנגל, ידידו שנהרג בתקרית עם חיזבאללה בגבול הצפון והיה עבורו כמו אח: "ידעתי שגם כשאגיע לקילומטר ה-38 אחשוב על יוחאי ועל הבנות שלו וכל מה שהשאיר אחריו. אם אני רץ בשביל מטלה כזאת גדולה, אז אין סיבה שאני לא אסיים".

אדם נוסף שאודותיו מהרהר שילון הוא אשתו, עדי, בחודש התשיעי להריונה בעת נסיעתו לגרמניה. לאחר המרוץ טס ישירות למסדרונות בית החולים סורוקה, בהם ביקר פעמים כה רבות בשנים האחרונות, על מנת לראות לראשונה את בתו הבכורה. בחודש הבא הוא יעבור בבית החולים שיבא ניתוח נוסף, שאמור להשיב לתפקוד מלא את יד שמאל. לאחר מכן יתכונן למרתון איש הברזל, ובמקביל ימשיך בלימודי התואר במשפטים - תוך שהוא חולם לשוב לצבא בתפקיד פיקודי.