המבקר: מצלמות אבטחה בערים יכולות לתעד תושבים בבתיהם

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח על התנהלות השלטון המקומי. מהדו"ח של אנגלמן עולה כי לא קיים מידע על מספר המצלמות שהוצבו ברשויות המקומיות, סוגן או המאפיין הטכנולוגי שלהן, זאת מכיוון שלא קיים גורם ציבורי שיש ברשותו את המידע. אף אחת מהרשויות שנבדקו לא עשו תהליך סדור לבחינת נסיבות הצבת המצלמות, בניגוד למה שנדרש בהנחיות הרשות להגנת הפרטיות.

לכ-40 רשויות יש חיבור קבוע למערך המצלמות של משטרת ישראל, מבלי שגובשו התנאים לשימוש של המשטרה במערכות של הרשות המקומית. בין 25-45% מהמצלמות מאפשרות לעשות צילומי תקריב למרחבים פרטיים של תושבים. כמעט 50% מהתושבים בסקר מבין הערים שנבדקו - לא ידעו על קיומן של המצלמות במרחב הציבורי. בראשון לציון לדוגמא, 45% מהמצלמות יכולות לתעד מרחבים פרטיים של תושבים.

עיריית בני ברק למשל, העבירה למבקשי מידע צילומים של אירועים בלי לטשטש אנשים המופיעים בהם - בניגוד להנחיות הרשות להגנת הפרטיות. עם זאת, 80% מהמשיבים בסקר סברו כי הרשות המקומית צריכה להתקין מצלמות מעקב במרחב הציבורי.

למעשה, בישראל אין בגדר החוק התייחסות לסוגיית הצבת המצלמות במרחב הציבורי והוא מוסדר רק באמצעות ההוראות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות והנחיות של הרשות להגנת הפרטיות. המבקר אנגלמן ממליץ למשרד המשפטים לשקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות.

למרות שעברו 25 שנה מאז עבר חוק חופש המידע, המבקר מצא כי לרשויות המקומיות אין גוף מסודר שיבטיח שהן פועלות בצורה מיטבית. בין השנים 2021 ל-2022 חלה עלייה של כ-24% במספר בקשות המידע ברשויות המקומיות, אך עדיין יש קושי לאכוף את חובת הדיווח - במיוחד בחברה הערבית.

בארבע השנים האחרונות היה מספר העתירות שהגישו מבקשי מידע לבתי המשפט כנגד הרשויות המקומיות (1,081) גדול ממספר העתירות שהוגשו כנגד הממשלה (674). כלומר, בעוד והממשלה דווקא נענית באופן יחסי לבקשות חופש המידע, ברשויות המקומיות לא מסדירים את תחום האחריות ומגיעים פעמים רבות לבתי משפט. דו"ח המבקר מצא כי 66 מרכזי הקשר בין הורים לילדים שפעלו בשנת 2023 ברשויות מקומיות ברחבי הארץ התקשו לתת מענה זמין ונגיש. משפחות רבות נדרשות להמתין לסיוע, לעתים חודשים ארוכים. כשליש מההורים המטופלים לא היו מרוצים ממיקום מרכזי הקשר. יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר חוו אלימות בין 2021 ל-2023. רק ב-9% מהרשויות הלא-יהודיות היו מרכזי קשר בשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות בחברה היהודית.

עוד עולה כי בין ינואר 2021 ליוני 2023 התקבלו במשטרה למעלה מ-650 אלף פניות בנושא רעש - נושא הפניות השני בשכיחותו לאחר עבירות תנועה. המבקר מצא כי המשטרה והרשויות המקומיות שנבדקו לא אכפו דיין את החוקים והתקנות בעניין עבירות הרעש. בניגוד למקובל באירופה, הרשויות המקומיות בישראל אינן מחויבות למפות את מפגעי הרעש ולפעול להפחתתם - ולמשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עמם.

הדו"ח בחן מספר נושאים, בהם: שוויון מגדרי בשלטון המקומי, שילוב האוכלוסייה האתיופית, מצלמות מעקב במרחב הציבורי והנגשת שירותים לבעלי מוגבלויות. מהדו"ח עולה כי ישראל נמצאת במקום ה-83 מתוך 146 מדינות במדד פערי השכר העולמי נכון לשנת 2023, ירידה משמעותית משנת 2022 (אז הייתה במקום ה-60). לפי ממצאי הדו"ח, נשים מרוויחות כ-69% ביחס לגברים בגופי השלטון המקומי, נכון לשנת 2021. בשנת 2024, כ-20% בלבד מהעומדים בראש הרשות המקומית - הן נשים. עם זאת, נמצא כי דווקא כ-74% מעובדי הרשות המקומית הן נשים (נכון ל-2020) אולם רק 26% מהעובדים הבכירים הן נשים. בכשליש מהרשויות שנבדקו (83 מתוך 238) לא נבחרה אף אישה לכהן במועצת הרשות המקומית. כמו כן, משרד הפנים לא פעל ליישום המלצות הוועדה הציבורית לקידום נשים בשלטון המקומי משנת 2018 ולא קבע מתווה לפיקוד ולבקשה על קיום הוראות הדין.

עוד מצא המבקר פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין בני העדה האתיופית לשאר האוכלוסיות, ושיעור ההכנסה הממוצעת למשק בית בקרב אתיופים הייתה נמוכה בכ-30% ביחס לשאר האוכלוסיה. שיעור התלמידים מקרב בני העדה האתיופית שלומדים 5 יחידות לימוד במתמטיקה הוא כרבע משיעור התלמידים שלומדים 5 יח"ל מתמטיקה באוכלוסייה הכללית (4.8% מתוך כ-20%), כ-77% מיוצאי אתיופיה העובדים ברשות המקומית, מועסקים בדירוג נמוך מאוד. עוד עולה כי הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב שהקצו להן משרדי הממשלה לשם ביצוע תוכנית "הדרך החדשה" לשילוב יוצאי אתיופיה.

כ-77% מהעובדים האתיופים מועסקים ברשויות המקומיות בתפקידים שדירוגם נמוך מאוד (עד דרגה 7). שיעור הייצוג של עובדים מהעדה האתיופית בתפקידים בדירוגים גבוהים (1%) נמוך במידה ניכרת משיעור הייצוג של העובדים בכלל האוכלוסייה בדירוגים הגבוהים (כ-3.6%). רק חמש מתוך 253 הרשויות ששלחו דיווח למשרד הפנים ציינו בדיווחיהן כי פרסמו מכרזים ייעודיים ליוצאי אתיופיה.

עוד עולה מהדו"ח כי אחד מכל תשעה מתושבי ישראל הוא אדם עם מוגבלות, ולמרות הנתון הגבוה - 237 רשויות לא עמדו באופן מלא בדרישות לחוק הנגשת מבנים, תשתיות וסביבה. בדו"ח נבדקו רשויות שונות בהן נמצאו פערים משמעותיים בקידום הנגשת המבנים. בין הליקויים שנמצאו: הנגשת מבנה הרשות המקומית שלוקה בחסר, אי-עמידה במתווה לפריסת ביצוע ההנגשה לארבע שנים נוספות, בפיקוח ואכיפה של הנגשת עסקים, אי-סיום ביצוע הנגשה כללית במוסדות חינוך וליקויים בהנגשה באתר הדיגיטלי של הרשות.

עם זאת, היו כמה רשויות שהצטיינו מבין אלה שנבדקו: יקנעם עילית, כפר סבא והמועצה האזורית דרום השרון, שגילו נכונות לשילוב אנשים עם מוגבלות עם יוזמות שונות. ארבע שנים לאחר המועד הקבוע בחוק לסיום ההנגשה (מאי 2019), בחמש מהרשויות המקומיות שנבדקו - אלעד, יוקנעם עילית, עראבה, דרום השרון ומרום הגליל - עדיין יש מוסדות חינוך שאינם מונגשים בהנגשה כללית. באופן כללי, כ-10% מכלל הרשויות קיבלו ציון נמוך מ-50 על איכות הנגישות של אתר האינטרנט של העירייה.

ממשטרת ישראל נמסר: "אשר למצלמות המותקנות ברשויות המקומיות נציין כי משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות השונות על מנת לתת שירות והגנה מיטביים לאזרח. קבלת חוזי מצלמות הרשות המקומית נעשה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות. שימוש המשטרה במידע מוקפד וסדור ומותאם לצורכי ביצוע תפקידי המשטרה. באשר לאכיפת מטרדי רעש נציין כי לאור שינוי במדיניות רישום דוחות הגנת הסביבה, קיימת ירידה בכמות רישום הדוחות. דוחות נרשמים בהתאם לעבירות ולשיקול דעת השוטר, בכפוף למדיניות משטרת ישראל. יחידות המשטרה מונחות לייצר תוכנית עבודה הכוללת תקיפה של עבירות הרעש בתיאום ובשיתוף הרשויות המקומיות. יחידות השיטור העירוני מכוונות לאכיפה של עבירות הרעש יחד עם יחידות הפיקוח הרשותי. ומקיימות תוכניות אכיפה משותפות. בין משטרת ישראל - מדור הגנת הסביבה למשרד להגנת הסביבה מתקיימת שותפות הדוקה הכוללת תוכניות אכיפה, פעילות מבצעית ואף לאחרונה הוקמה יחידה של שני שוטרים על-ידי המשרד להגנת הסביבה לטיפול מקצועי בעבירות הרעש".

גנט דסה, מנכ"לית ארגון "עולים ביחד", שמקדם השכלה ותעסוקה איכותית ומשנה תפיסות ועמדות כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, אמרה בתגובה על דו"ח המבקר: "לצערי הרב, דבריו החשובים של מבקר המדינה מוכרים לנו. אנחנו זוכים לפגוש צעירים מובילים ומנהיגים, בתכניות הארגון שצריכים להתגבר על גזענות ממסדית וחסמים חברתיים מרובים. אסור לקשור את ההתגייסות הנרחבת של צעירים ממוצא אתיופי ונפילתם על הגנת המולדת לזכויות המגיעות להם ולשיוויון שאמור להיות מובן מאליו. אני מקווה שדבריו החשובים של מבקר המדינה ישפיעו על התנהלות הממשלה והרשויות המקומיות כדי שהתוכנית לשוויון הזדמנויות לישראלים ממוצא אתיופי תיושם במלואה".