מאיר שלו הובא למנוחות: "אם סופרים הם בעלי חיים - הוא היה עץ"

בבית העלמין בנהלל הובא היום (שישי) למנוחות הסופר מאיר שלו, שהלך לעולמו בגיל 74. שלו נולד בנהלל שבעמק יזרעאל בשנת 1948, ובמשך רוב חייו התגורר בירושלים, אך בעשור האחרון חי במושב אלוני אבא הסמוך לנהלל. מאות הגיעו להלוויה מכל הקיבוצים והיישובים הסמוכים, ובין הנוכחים גם ירון לונדון, אפרים סידון, אגי משעול ורבים אחרים מעולם התרבות הישראלי. עוד נכחו חברת הכנסת אפרת רייטן וחברת הכנסת לשעבר אמילי מואטי.

בתו של שלו, זהר, ספדה לאביה, וסיפרה על ההתמודדות שלו עם מחלת הסרטן: "קיבל את דין הסרטן וניגש להתמודדות עם המסע בצורה עניינית ואמיצה. המסע שמסתיים עבורו פה היום. הוא התכונן למוות אבל גם התכונן לאפשרות להחלמה. עם האבחון החל פרויקט משפחתי: פרויקט למות בשקט. פתחנו קובץ מיוחד ובו כל ההנחיות לתקופה הקרובה והלוויה. קראנו לקובץ 'אבא עושה בושות'".

"זכיתי באבא מיוחד במינו. אבא שלקח אותי לטיולי אופנועים, שלימד אותי לאהוב לטייל בטבע. לקרוא בגיל שלוש. לאהוב ספרים, אבל רק את הטובים. ממנו למדתי באופן לא ישיר ומכוון מוסר עבודה, ידעתי שיש לך גב חזק. אבא היה המגדלור שלי. מאיר את הדרך להצלחה. תמיד יש לי לאן לשאוף בעזרת הדרך שפרץ לעצמו. הוא לא פחד מהמוות, ולא ויתר על החיים", אמרה זהר, והוסיפה: "אבא היה המגדלור שלי. אני שמחה, גאה ובעיקר אסירת תודה שזכיתי להיות הבת שלך".

אחיו של מאיר, ד"ר צור שלו, ספד גם הוא: "שיחת טלפון, אובחנתי. מרגע זה הישירת מבט אל המוות. פחות מחצי שנה מאז אותה שיחת טלפון אנחנו עומדים כאן מעל הקבר שלך. כשהיית על ערש דווי, בכית לראשונה על דבר מותך באוזניי. גדלנו באותה דירת שיכון בירושלים. ספגנו קריאה וכתיבה, ארצישראל ופוליטיקה. לא היינו אחים רגילים, ולא הלכנו מכות. כל כך אהבתי את תשומת הלב שלך, לנהוג באוטו על ברכיך בגיל חמש".

הסופר אתגר קרת ספד, ותהה: "ניסיתי לחשוב למה מאיר בחר בי להספיד, כנראה כי ידע שאני כותב קצר". קרת הוסיף: "בחמישים וחמש השנים שאני כותב וקורא זכיתי ללמוד מלא מעט סופרים. אבל ממאיר למדתי איך להיות בן אדם. דמותו שלו הייתה חד פעמית. היכולת שלו לדמיין הכי רחוק והכי פרוע, מבלי לשקר לרגע. הוא היה סקרן וקשוב. כל אלו הפכו אותו למודל של חיים ושל יצירה. למדתי ממנו שבמקרים נדירים, יוצר יכול להיות לא פחות מורכב ומעורר השראה מיצירותיו. אם סופרים הם בעלי חיים - הוא היה עץ".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לשלו כיממה לאחר שנפטר, וזאת לאחר שספג ביקורת ברשת על כך שלא התייחס למותו של הסופר המוערך. "שמעתי בצער על פטירתו של הסופר מאיר שלו", כתב ראש הממשלה בחשבון הטוויטר שלו, "למרות חילוקי הדעות בינינו, הערכתי את כישוריו הספרותיים ובייחוד את מאמציו להנגיש את התנ"ך לילדי ישראל. יהי זכרו ברוך".

עם היוודע דבר מותו של שלו ספד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג: "כמה מצער שלא נחוש עוד את הציפייה הדרוכה לעוד ספר חדש של מאיר שלו, שייצא לאור וישנו את חיינו, יהפוך אותם לעשירים יותר, מלאים יותר. כמה עצוב שלא נזכה לחגוג עמו, יליד תש"ח, את יום העצמאות הקרוב".

"עם פטירתו של מאיר שלו, נותרו מדינת ישראל וארץ ישראל כשהן חסרות את אחד מאוהביהן הגדולים ביותר", הוסיף הנשיא, "הוא היה איש אשר רוח בו, שקרקע המולדת וקורותינו כחברה, כעם וכאומה, פיעמו בכל אחת ממילותיו. החיבור העמוק שלו למורשת ישראל מזה, ולנימיהן הרגישים ביותר של הציונות והישראליות המתחדשת מזה, היו תשתית מפוארת לשורה של נכסי צאן ברזל שיוותרו בידינו לעד, כמצבת נצח לפועלו. הוא גרם לכולנו לאהוב את נופי ילדותו האנושיים והפיזיים, עליהם כתב בכישרון כה רב. לאהוב את השפה העברית, את התנ"ך, וכמובן – אותנו, את העם בישראל. יהי זכרו ברוך".

שר התרבות והספורט מיקי זוהר ספד גם הוא: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של הסופר מאיר שלו. מאיר ז"ל אמן המילים וסופר בחסד עליון. יצירותיו וספריו הרבים מהווים חלק בלתי נפרד מארון הספרים הישראלי ויחקקו לעד בתרבות הישראלית. יהי זכרו ברוך".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הספיד את שלו בחשבון הטוויטר שלו: "כמו כל סופר גדול מאיר שלו יצר עולם. הוא הלך מאתנו, העולם שברא נשאר על מדף חיינו. יהי זכרו ברוך".

ח"כ רם בן ברק, בן דודו של שלו, כתב: "בן דודי האהוב מאיר הלך מאיתנו. עם ישראל והעולם התרבותי כולו נפרד מנכס צאן ברזל. המשפחה ואני נפרדנו מדסי (מאיר) שהיה חלק מאיתנו. תמיד במרכז, איש משפחה שתמיד מספר לנו סיפורים ומצחיק אותנו בסיפורי המשפחה, שחלקם מופיעים בספריו. אין לתאר את הכאב והרגשת הפספוס על לכתו בטרם עת".

שלו נולד בשנת 1948 במושב נהלל, אך גדל רוב חייו בשכונת קריית משה בירושלים. שירת בסיירת גולני, ובשנת 1967 נפצע במלחמת ההתשה כשספג ארבעה כדורים מאש דו צדדית בבקעת הירדן. לאחר מכן השלים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הקריירה שלו החל כעיתונאי ומגיש פינות ביקורת עיתונות ופינות סאטיריות בטלוויזיה.

ספרו הראשון היה "משכב לצים", שפורסם בשנת 1982, וכעבור שלוש שנים הוציא את הספר "תנ"ך עכשיו". הרומן הראשון פרי עטו היה "רומן רוסי" שפורסם בשנת 1988, ולאחריו פרסם עוד שמונה רומנים, בהם "יונה ונער" שפורסם בשנת 2006, וכן ספרי עיון וספרי ילדים. רבים מהרומנים ומהספרים שכתב עוסקים בסיפור הציוני ותולדות ארץ ישראל. ספרו האחרון, "אל תספר לאחיך", יצא בשנת 2022.

עד שנת 2012 התגורר שלו בירושלים, ובעשור האחרון הוא התגורר במושב אלוני אבא שבעמק יזרעאל. שלו היה נשוי לרינה, והוא הותיר אחריו בת ובן.