"רולטה אחת גדולה": כבישי יהודה ושומרון הפכו לשטח הפקר

מספיקה נסיעה אחת בכביש המרכזי ביהודה ושומרון כדי להבין מקרוב מהי סכנת מוות - כזאת שגם הנהג או הנהגת הזהירים ביותר, לא יצליחו לחמוק ממנה. בכתבה ששידרנו הערב (חמישי) במהדורה המרכזית עברנו דרך מחסום חיזמה מירושלים לשטחי יהודה ושומרון, ועלינו על כביש 60 - העורק הראשי המחבר בין דרום הר חברון לצפון השומרון.

מאות אלפי נהגים ונהגות גומאים כאן בכול יום יותר מ-1,600 קילומטרים של אספלט, ואת רוב תושבי הכפרים והיישובים הסמוכים - המציאות התחבורתית מטרידה אולי אפילו יותר מן המתיחות הביטחונית.

לפני כשלושה חודשים היה זה מתן צינמן משבות רחל, בן 6 בלבד, שנהרג בתאונה קטלנית. הוא ומשפחתו היו בדרכם לאריאל, נסיעה שגרתית בכביש המסוכן שנגמרה באסון. חקירת התאונה העלתה כי רכב פלסטיני עבר בפתאומיות לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכבה של משפחת צינמן. למתן שאמור היה לעלות השנה לכיתה א', לא היה כל סיכוי - והוא נהרג במקום.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה האחרונה נהרגו 38 בני אדם בתאונות דרכים ביהודה ושומרון, אבל על פי הנתונים שבידי הפלסטינים, באותה שנה נהרגו עוד 133 בני אדם. למרבה האבסורד, הרשויות בישראל לא סופרות את ההרוגים והפצועים הפלסטינים בתאונות דרכים, דבר שגורם לכך שכבישים אדומים בוהקים כמו אלה שביהודה ושומרון - אינם מוגדרים כאלה.

התאונות הקטלניות כאן, שב-90 אחוזים מהן מעורבים נהגים פלסטינים, מלמדות הרבה על תרבות הנהיגה הפרועה באזור. האחריות לביטחון התושבים מתחלקת בין צה"ל, משטרת ישראל והמינהל האזרחי - אך כשהמצב הביטחוני מבעבע על בסיס יומי ורוב המשאבים מוקצים לביטחון, בעיית הקטל בדרכים נדחקת לתחתית סדר העדיפויות.

בכבישי יהודה ושומרון לא הותקנו מצלמות בטיחות, וההרתעה כלפי נהגים פלסטינים כמעט לא קיימת. הכתובות ומספרי הטלפון שלהם לא נמצאים בידי המשטרה, ולכן אי אפשר לשלוח אליהם דוחות תעבורה.

אבל לא רק אי אכיפה ואי ציות לחוקי התנועה, גם כלי הרכב שבהם נוהגים הפלסטינים הם אחד הגורמים המרכזיים והמסוכנים ביותר בתמונת הבטיחות בדרכים באזור. שוטרי מחוז ש"י מנסים להילחם בתופעה, ומתחילת השנה תפסו והחרימו יותר מאלפיים משטובות. מקצתן נתפסות על ידי השוטרים בשטח ואחרות במבצעים מאורגנים.

מספר הפצצות המתקתקות שהורדו מן הכביש מתחילת השנה אינו גבוה ביחס למספר המכוניות שעדיין נוסעות על הכבישים ומסכנות חיי אדם. 19 ניידות משטרה בלבד אחראיות על כ-1,600 קילומטרים.

אי אפשר להתעלם גם מן התשתיות הלקויות באזור - בלא מעט כבישים אין תאורה, הנתיבים צרים ואין הפרדה פיזית שתמנע התנגשות חזיתית. אריאל אלמליח, יו"ר היישוב עלי, יודע שאם הרשויות הרלוונטיות לא יפעלו לתיקון התשתיות ולשיפורן, ייווצר כאוס שיחמיר את המצב.

כבר שנים רבות מקבלי ההחלטות מודעים היטב למציאות העגומה שבכבישי יהודה ושומרון - אבל לא עושים מספיק. כשמדובר במתיחות ביטחונית, כל פגיעה בחיי אדם מביאה לתגבור מסיבי של פלוגות לוחמים בגזרות השונות, אך לקטל המתמשך בכבישים בשטח ההפקר הזה לרבים נוח להתייחס כאל גזירת גורל - ולעצום עיניים.