בין סכסוך משפחות לחשש מהדבקה המונית: כך נראית רהט תחת מלחמה
בצל הדאגה מהתפרצות הקורונה, כבר שבועות שהעיר הדרומית סובלת מריב חמולות אלים שהביא לפציעת שני שוטרים, קטטות המוניות, מרדפים לאור יום ופשיטות תכופות על בתים. "צריכים להצמיח דור חדש"
אפילו ותיקי העיר רהט, שכבר ראו בעיר לא מעט דם, אש ותימרות עשן לא זוכרים תקופה כזו. מעצרים, חיפושים נרחבים ואין-ספור דוחות שמחולקים כאן. ברהט בטוחים שהמשטרה משתמשת בכלים שקיבלה למלחמה בקורונה כדי לסגור חשבון עם עיר שלמה, וכאילו כל זה לא מספיק, יש גם לא מעט חולים בעיר. בשבוע שעבר התכנסו ראשי הרשויות של היישובים הבדואיים עם אנשי משרד הבריאות בניסיון להבהיר להם שאם מישהו לא יתעורר, ההתפרצות הבאה עלולה להגיע מכאן. "אני בא בערבים להתקהלויות של הצעירים על מנת לשכנע אותם לחזור הביתה", סיפר ראש העיר פאיז אבו סהיבאן.
אבו סהיבאן מנהל את אחת הערים המורכבות בישראל, שבה מרבית התושבים מגרדים את קו העוני מלמטה. מדובר במודל ישראלי ייחודי שנולד בשנות השבעים בניסיון לספק יישוב של קבע לאוכלוסייה הבדואית של הנגב, אלא שאדריכלי העיר הזאת לא חשבו עד הסוף על החלוקה השבטית של החברה הבדואית. התוצאה - מלחמה בלתי פוסקת בין השבטים השונים בעיר.
בסיבוב האחרון, השבט של ראש העיר, אבו סהיבאן, הכריז מלחמה על שבט א-זבארגה. בשנה האחרונה הסכסוך הזה יצא משליטה. מה שהחל בקטטות המוניות גלש לניסיונות חיסול ונגמר בהצתת בתים על יושביהם. השיא הגיע לפני כמה שבועות, כשמישהו פתח בירי מנשק אוטומטי על כוחות משטרה, ובנו של ראש העיר נעצר. אבל הסיפר הזה גדול יותר מסכסוך מקומי בין שתי משפחות. היום שבו שוטרים חוטפים צרור בהגעה לטיפול בזירה - הוא עדות נוספת לאיבוד השליטה במרחב. הזנחה של שנים, שטיפחה כאן דור צעיר שלא סופר לא רק את מערכת אכיפת החוק, אלא אפילו את המנהיגים המקומיים - וזו כבר בעיה של ממש.
השבוע הסירה המשטרה את המחסומים שהוצבו בכניסה לשכונת המריבה והחלה לדלל כוחות בעיר. עם כניסת חודש רמדאן, העיר הורידה הילוך וכל הסכסוכים נכנסו להקפאה עד צאת החג. אבל השאלה בעינה עומדת - לאן הולכים מכאן. "אנחנו צריכים להצמיח גיל ודור שהוא דור העתיד שפשוט מאוד יעביר את העיר מעיר של שבט לעיר של קהילה. זאת המטרה שלי".