"לכבוד יותם שלי, ורוח העם": המשואה המרגשת של איריס חיים

בתום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ישראל עוברת הערב (שני) לציין את יום העצמאות ה-76. לראשונה, טקס הדלקת המשואות הוקלט מראש ולא מועבר בשידור חי. במהלך הטקס שודר נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו - שאינו חלק מהפרוטוקול. 12 אבוקות זיכרון הודלקו בכפר עזה, בשדרות, במתחם הטבח ב"נובה" וביישובים נוספים. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נשא נאום בטקס המשואות ופנה לחטופים: "יום העצמאות לא שלם בלעדיכם. אנו פועלים בכל יום להשבתכם; המדינה לא הייתה שם ב-7 באוקטובר במלוא כוחה, כפי שציפינו שתהיה". את 11 המשואות הדליקו 44 משתתפים. המשואה ה-12 הודלקה ללא משיאים, וייצגה את החטופים. ברחבי הארץ נערכות חגיגות מצומצמות, כשמרבית העיריות ביטלו את מופעי הזיקוקים ובמות האמנים.

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-1305242130' autoplay='0' credit='' desc='צפו: הדלקת המשואות בטקס בהר הרצל' poster='' kid='1_jp2akqsj' duration='0']

רב"ט אורי מגידיש, החיילת שנחטפה ב-7 באוקטובר וחולצה במבצע של כוחות הביטחון, השיאה משואה ואמרה: "גם כשהייתי בחושך - ידעתי שתבואו לחלץ אותי".

איריס חיים, שבנה נחטף ונורה בשוגג בעזה בידי צה"ל, השיאה משואה בדמעות "לכבוד יותם שלנו, ולמען אחדות העם - שלעולם לא נשברת". עברי לידר, שהשיא את המשואה לצידה, אמר: "בענווה גדולה ובגאווה, בשם כל האמנים ואנשי הצוות, שמופיעים בפני כל חלקיו של העם האהוב שלנו בשעתו הקשה – המשואה הזו היא שלכם ועבורכם. מי ייתן ובאורה של משואה זו יידלק האור במדינה החופשית והאהובה שלנו, ויצמיח את התקווה. וחשוב מכל: שישובו החטופים לביתם. עכשיו". רביב כנר הוסיף: "משיא את המשואה למען הלומי הקרוב, והאחים והאחיות שלי - שעזבו הכול ויצאו להילחם על המדינה".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-1305242125' autoplay='0' credit='' desc='מופע הדגלנים בטקס בהר הרצל' poster='' kid='1_cyf0uk8x' duration='405']

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-1305242000' autoplay='0' credit='' desc='פרק "יזכור" בטקס הדלקת המשואות' poster='' kid='1_qfh0yuxt' duration='1637']

יו"ר הכנסת אוחנה אמר עוד בנאומו: "כל המשרתים בכל כוחות הביטחון של מדינת ישראל נלחמים ללא לאות לשחרורכם. כל הישראלים מייחלים לחזרתכם. בכל בתי הכנסת בארץ ובתפוצות מתפללים לשלומכם. אנו, לא נתייאש ולא נחדל – אתם, בבקשה, אל תאבדו את התקווה. עשרות אלפי אזרחים צופים בנו כעת שלא מבתיהם. אחיי המפונים מהגליל ומהנגב – זו מלחמה על הבית. הבית של העם היהודי, וגם הבית הפרטי שלכם. אך "ההרים עוד יבערו באש זריחות ובין ערביים תנשב עוד רוח ים". הערים, היישובים, הקיבוצים, והקהילות עוד ישובו לתפארתם, ושחוק ילדים ישמע בם.

"בשבוע שעבר ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הם - נולדו לתוך עולם שבו לא הייתה מדינת ישראל. בדור ההוא, כמו במאה הדורות שקדמו לו, העם היהודי היה בן בלי בית, עַם ללא מדינה. "לשנה הבאה בירושלים", חלמו והתפללו – תפילה שלא נענתה אלפיים שנה. אנו, זכינו להיוולד לתוך עולם אחר. עולם שיש בו מדינה ליהודים, שאת עצמאותה אנו מציינים הערב. מדינה, שגם אם יש בינינו ויכוחים על אופיה, כולנו בני מזל על עצם קיומה. הערב אני פונה אליכם מהר הרצל – כשאין מולי קהל. בפעם האחרונה שקרה כדבר הזה מגפה איימה עלינו. גם הפעם מגפה מאיימת עלינו – מגפת המריבה, הקיטוב והקנאות. היה לנו קשה גם לפני שבעה באוקטובר. אחים נגד אחים. ייחסנו כוונות זדון אלה לאלה. אך נדמה שאז, עם פרוץ המלחמה, הצלחנו להתאחד ולדכא את הנגיף. עם ישראל התייצב במלוא הדרו, התעלה לגודל השעה – הניח למחלוקות – התאחד ונלחם. מילואימניקים ואזרחים, מתנדבות ומתנדבים. כתף לצד כתף. ישראלים מכל המקומות ומכל הסוגים. חזרנו אלה לאלה.

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-1305242035' autoplay='0' credit='' desc='נאום יו"ר הכנסת אוחנה בטקס המשואות' poster='' kid='1_59vtam89' duration='531']

"אולם עוד לא השלמנו את המסע. אויבינו קיוו ועודם מקווים שהמריבה תחריף, עד שתהווה עבורם שעת כושר להתאחד ולהכות בנו בכל העוצמה ובכל הגזרות. אם לא נבלום את המגפה – זה עלול, חלילה, לקרות. כך קרה עם ביתנו השני. והמחיר – 2000 שנות גלות, רדיפה, פרעות – שואה. זו לא גזירת גורל. אפשר גם אפשר שבספר דברי הימים של העם היהודי נכתוב – יחד – פרק חדש, פרק האחדות. אמת, קל לומר – קשה יותר לעשות. אך קשה – כלומר אפשרי. זה בידינו".

"אבא של בארי ואופיר, כפי שהציג את עצמו הלוחם שי ביטון חיון שנפל בעזה, אמר: 'מותר לא להסכים – אסור להפסיק לאהוב'. סגן-אלוף סלמאן חבקה, שנפל בקרב  בצפון הרצועה, ציווה 'להמשיך להיות מאוחדים, להמשיך להיות מלוכדים, כי רק יחד נדע לנצח'. הלוחם בן זוסמן, שנפל על הגנת המולדת, כתב למשפחתו: 'אני מלא גאווה, ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם'. כדי להיות ראויים לשומרים - נצטרך להיות עם ישראל. יחד, אלה למען אלה. נצטרך פחות לצעוק ויותר להקשיב, גם ליריבינו הפוליטיים. אלה גם אלה – הוכיחו כי מוכנים הם לחרף את נפשם למען מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. ירושלים ותל אביב תצטרכנה להיפגש במחלף שער הגיא".

"אלה ימים גורליים לעתידנו כמדינה וכעם. למדנו בשנה האחרונה כי לעמנו הקטן והמאוים –  האחדות איננה מותרות. היא צורך בסיסי – כאויר לנשימה וכמים חיים. כל אחת ואחד מאיתנו – אזרחי ישראל, מכל המקומות, הגוונים, הסוגים והדעות - יקבל על עצמו לכתוב אות אחת בפרק הבא שיכתב בדברי הימים של עמנו. פרק שיהיה המרהיב שבפרקים, כזה שייתן השראה לעוד דורות של ישראלים – ילדי ילדינו – שיאמרו: אכן, זו הייתה שעתם היפה ביותר של הישראלים. סרן ניר בנימין נפל בעזה בדמי ימיו. בדרכו האחרונה ביקשה האם הדואבת מיכל מהציבור לחזור אחריה על שלוש המילים המרפאות, המחזקות והמרוממות ביותר שאני מכיר בשפה העברית, ובאלה המילים אסיים: עם ישראל חי!".

נתניהו אמר בנאום מוקלט: "נשיב את תושבי הדרום והצפון לבתיהם. נמשיך עד הסוף, עד חיסול מפלצות חמאס. אני מבטיח לכם, כך נעשה. אף שזה לא יום עצמאות רגיל – זו הזדמנות מיוחדת להבין את משמעות עצמאותנו, להיות עם חופשי בעצמנו, העצמאות לממש את צו הדורות: לעולם לא עוד. את כל זה אנחנו עושים יחד, רק יחד".